בניין לימודי הסביבה - חלוץ בראש המחנה

ראיון עם המהנדס האנגלי גיא באטל, מומחה בינלאומי לפרויקטים סביבתיים, שמייעץ ומפקח בתהליך המורכב של הקמת הבניין

01 דצמבר 2009
המהנדס האנגלי גיא באטל

באוקטובר 2009 אירח ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר את המהנדס האנגלי גיא באטל, מומחה בינלאומי לפרויקטים סביבתיים, שמייעץ ומפקח בתהליך המורכב של הקמת הבניין הירוק של ביה"ס. הקשבנו להרצאותיו המאלפות, שאלנו שאלות, וקיבלנו תשובות מאירות עיניים ומעוררות מחשבה בנושאים רבים...

 

מה בניין ירוק, לתפיסתך? 
במשפט אחד, בניין ירוק הוא בניין המשלב השפעה מינימלית על סביבתו עם נוחות מרבית לדייריו. בניין ירוק מאזן באופן מלא בין צריכת מים לבין ייצורם, אינו פולט פחמן, ואינו מייצר פסולת – לא במהלך הבנייה, וגם לא לאורך שנות פעילותו. הוא משפר את מגוון החי והצומח בסביבתו, ויש לו השפעה מיטיבה על דייריו ועל הקהילה כולה. יעדים אלה מושגים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, לצד התאמה חכמה לאקלים המקומי ולפני השטח, ושימוש מרבי במקורות אנרגיה טבעיים ובחומרים מקומיים.

 

זוהי ללא ספק רשימה ארוכה. האם כל אדריכל יכול לתכנן בניין ירוק? 
בהחלט לא! בניית בניין בר קיימא היא פרויקט מורכב ביותר, שמחייב ידע נרחב ורב-תחומי. מדובר בתכנון משולב, הדומה לנגינתה של תזמורת מרובת כלים: כל נגן הוא מומחה בכלי שלו, וכולם חייבים לנגן יחדיו בהרמוניה מלאה.


 
מקובל לחשוב שעלותו של בניין ירוק גבוהה בהרבה מזו של בניין רגיל.
איך אפשר לשכנע ארגון או חברה עסקית לבנות ירוק? 
בנייה בהתאם לעקרונות הקיימות אינה בהכרח יקרה יותר מבנייה רגילה, בעיקר כשמסתכלים לטווח הרחוק. יתרה מכך, הניסיון מוכיח שאיכות סביבתית טובה יכולה להיות רווחית ביותר. ממחקרים שנעשו על מקומות עבודה כסביבת חיים עולה בבירור כי חלל פנימי שעוצב בצורה נכונה מגדיל את התפוקה באופן משמעותי. עיצוב סביבתי נכון מתבסס על קשר טבעי של המרחב הפנימי עם העולם שבחוץ, ועונה על צרכים מהותיים של כולנו כבני אדם, כמו אור שמש ואוויר נקי.

 

תוכל לתת לנו דוגמאות? 
בוודאי. וולמארט, רשת בתי הכולבו הענקית הפרוסה ברחבי ארה"ב, החליטה לפתוח חלונות בגגות של כמה מסניפיה – והמכירות עלו ב-41 אחוזים! המשוואה הייתה ברורה וחד-משמעית: אור שמש טבעי מגדיל את ההכנסות. וגם אם נחזור לשלב של בניית הבניין, ירוק אין פירושו בהכרח יקר. לדוגמה, כשזכינו במכרז לבניית בית המשפט הפדראלי בלוס אנג'לס, הצלחנו להוסיף לתוכנית המקורית סטנדרטים ירוקים של LEED, מבלי לפרוץ את מסגרת התקציב. זו רק שאלה של תכנון נכון, המבוסס על ידע מתאים.

 

ובכל זאת, רוב הפרויקטים המתוכננים והנבנים כיום אינם ירוקים. מדוע? 
המצב הנוכחי נובע בעיקר מחוסר ידע ומהיעדר מודעות. אנשי המקצוע והצרכנים עדיין אינם יודעים הרבה על קיימות, וגם אינם יודעים כיצד לפתח פרויקט בר קיימא. כדי לבנות ירוק, עליהם ללמוד ולהכיר מגוון טכנולוגיות מתקדמות, ובנוסף, הם נדרשים לשיטת עבודה חדשה לחלוטין: גישת התכנון המשולב, המצריכה מבט הוליסטי על הפרויקט כמכלול. תפיסה כזאת כרוכה בשיתוף פעולה הדוק בין כל הגורמים המשתתפים בתכנון - אדריכלים, אדריכלי נוף ומהנדסים. כל אנשי המקצוע נדרשים לשלב את תחומי הידע והיכולות שלהם, בחיפוש משותף ורב-תחומי אחר פתרונות חדשניים.

 

האם אתה רואה שינויים בכיוון הנכון? 
כן, בהחלט. במרבית המדינות המפותחות ניתן לראות היום צמיחה מהירה במודעות ובידע בתחום הקיימות. יותר ויותר לקוחות דורשים קיימות, וגם החקיקה סוגרת פערים. באנגליה, לדוגמה, נחקק חוק המחייב בניית בנייני מגורים ללא פליטת פחמן החל ב-2016, ובנייה מסחרית ללא פליטת פחמן החל ב-2020. כבר היום, כדי להשיג אישורי בנייה באזורים מסוימים באנגליה, צריך להוכיח ש-10 אחוזים מהאנרגיה של המבנה המתוכנן יופקו במקום.

 

היכן ניצבת מדינת ישראל בהשוואה להתפתחויות הללו? 
לצערי, ישראל מפגרת אחרי אירופה בעשר שנים כמעט. אני אישית מעורב כיום בשני פרויקטים ירוקים בישראל, הבניין של ביה"ס ללימודי הסביבה, ופרויקט חדש למגורים. בשניהם אנו נתקלים במכשולים רבים.

 

מה מעכב אותנו כאן בישראל? 
קודם כל, הדרישה לבנייה ירוקה בשוק הישראלי עדיין נמוכה, בשל היעדר מודעות. אין די אנשי מקצוע עם הכישורים הדרושים, מעט מדי ספקים משווקים חומרים מתאימים, אין כמעט ניסיון ארוך טווח, וגם החקיקה מתמהמהת. ובל נשכח את הביורוקרטיה: לפעמים תהליך שהיה לוקח שלושה חודשים באנגליה, נסחב כאן במשך שנים. אך עם כל זאת, אני חש שהאתגר הגדול ביותר שלי בישראל הוא לגרום לצוותים מקצועיים של אדריכלים ומהנדסים לפעול יחדיו בשיתוף פעולה אפקטיבי.

 

הישראלים אינדיבידואליסטים מדי לטעמך? 
יתכן... אך בעיקר אני סבור שמדובר בקושי להסתגל לשינויים. כל הרעיון של תכנון משולב חדש מאוד לשוק המקומי. אדריכלים ומהנדסים אינם רגילים לעבוד יחד, בשיתוף פעולה כה הדוק. או בניסוח מדויק יותר: הם אינם רגילים לחשוב יחד. לחלקם לא קל לעשות את השינוי.

 

מה לדעתך יהיה מצבם של ישראל בפרט והעולם בכלל בעוד חמש שנים? 
השינוי הוא בלתי נמנע. בעוד שנים אחדות, בני אדם פשוט לא ירצו לחיות ולעבוד במבנים שאינם מבוססים על קיימות. זהו גל ענק שלא ניתן לעצור אותו, והוא כבר שועט לעברכם - כך שמדינת ישראל חייבת להיערך. אני ממליץ מאוד לאדריכלים ולמהנדסים בישראל לרכוש את היכולות והידע הדרושים. גם מוסדות החינוך עומדים בפני משימה חיונית ומאתגרת: להכשיר את דור העתיד של אנשי מקצוע מיומנים. הישראלים חייבים לאמץ את עקרונות הקיימות, ולהבין שבמבט רחב, ירוק תמיד כדאי יותר. אני משוכנע שכל זה יתרחש בקרוב. אני מאוד אופטימי.


 
מה תפקידו של הבניין הירוק של ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר בתהליך שאתה מתאר? 
הבניין הירוק של ביה"ס הוא פרויקט מאתגר ושאפתני ביותר. מתכנני הפרויקט קבעו לעצמם יעדים גבוהים במיוחד: הם מבקשים ליישם כ-80-90 אחוז מהטכנולוגיות החדשניות העומדות לרשותם. פרויקטים אחרים, הנבנים בתנאים דומים, מסתפקים בדרך כלל בכ-10 אחוזים... לכן אני רואה את הבניין הזה כחלוץ וכפורץ דרך, הצועד בראש המחנה. הבניין מהווה הזדמנות ייחודית להציב סטנדרטים חדשים לפיתוח בר קיימא בישראל, ואף לקבוע רף חסר תקדים למזרח התיכון כולו. רבים ילכו בעקבותיו, והוא יהווה נקודת מפגש לגורמים שונים ומגוונים: מהנדסים, אדריכלים, ספקים, מדענים, אנשי אקדמיה, ולא פחות חשוב - צרכניה העתידיים של הבנייה הירוקה. בנוסף, הבניין יהיה ללא ספק יצירה אדריכלית מרהיבת עין, שתוסיף מגע של הוד ויופי לקו הרקיע של העיר תל אביב.
אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>