הקו הירוק והקו המשווה: "הסחר ההוגן" המקומי בענף שמן הזית

עבודת מחקר זו עוסקת בתנועת הסחר ההוגן המקומית הפועלת בישראל ובגדה המערבית תוך התמקדות בענף שמן הזית כמקרה בוחן לסחר ההוגן.

ממצא הנוגע למערכת הכללית בתוכה מתקיימת פעולת הסחר ההוגן המקומי הוא יחסי פריפריה והליבה בענף שמן הזית המקומי. ענף שמן הזית בישראל מאופיין בהעדפה כלפי היצרן היהודי, משילוב נסיבות התפתחות החקלאות בין מסורתית למודרנית ובשל מדיניות האפליה בהקצאת המשאבים בין יהודים לפלסטינים בישראל. בנוסף, כיבוש הגדה המערבית שם את החקלאי הפלסטיני בעמדת נחיתות כפולה ביחס למשק הישראלי. עם זאת, מגמת הפיתוח לענף הזית בגדה המערבית כגון זו של הסחר ההוגן מתחילות להשפיע על מאזן הכוחות ועשויות ליצור עדיפות לטובת היצרן הפלסטיני מהגדה.

ממצאים הנוגעים לפעילות התנועה המקומית לסחר הוגן מעלים כי זו פועלת באופן מכוון לעומת יחסי הליבה והפריפריה במערכת המקומית ולא רק העולמית. טענת העל היא כי הסחר ההוגן כפי שהוא מכונן במרחב הציבורי הישראלי מוצא עצמו בעמדה דיאלקטית מורכבת בין הקונפליקט הישראלי- פלסטיני והכיבוש מחד, לבין החשיבה האלטרנטיבית על גלובליזציה מאידך. השיח הציבורי בישראל רואה את פעילות הארגונים העוסקים בסחר הוגן כרדיקליות פוליטית. כמערער הן את הקפיטליזם הלאומי הרווח בישראל והן את קטגוריית הלאום כבסיס הסולידאריות ל"חברה" בישראל. דחיקה זו של יזמות סחר הוגן אל הפינה הרדיקלית מעכבת את כניסתו לזרם המרכזי בצורה המוכרת במדינות אחרות במערב. בגדה המערבית יזמויות סחר הוגן  נתפסות בידי הפלסטינים באופן קולקטיבי כמחזקות את המאבק הלאומי, מבצרות את הסולידאריות החברתית ואת הקשר לגורמים תומכים בעולם.

ממצא נוסף נוגע למודל הפיתוח החברתי- כלכלי- סביבתי שהסחר ההוגן המקומי מציע. הסחר ההוגן הביא לתרומות סביבתיות במדדים שונים למעט במדד הטיפול בשפכים. ניתן לומר שפיתוח הסחר ההוגן בגדה המערבית יצר עבור הפלסטינים אפשרויות חדשות של פיתוח כלכלי וסביבתי לצד תהליכי דמוקרטיזציה מלמטה המביאים למודל פיתוח שונה ממודל הצמיחה הרווח. נמצא כי ברמות הכנסה נמוכות כבר נעשים מחקרים על טיפול בשפכי בית הבד ונעשה מעבר משמעותי לשיטות גדול המיטיבות עם הסביבה והושג תקן אורגני, בלא השלב שעברו  חברות מערביות של חקלאות מתועשת ומזהמת. מגמה זו מצביעה על כך שחל כאן מודל אחר של צמיחה החולק על הטענה שעליית הזיהום היא שלב הכרחי בתהליך צמיחה כלכלית. 

בניסיון להבין את הסוגייה הכלכלית סביבתית החוקרת מצביעה על כך שמעבר החקלאים המסיבי בגדה המערבית לתקן אורגני שנעשה על אף הטיפול החלקי בשפכים, נובע מכשל ממשק בין התקן האורגני לתקנות המדינה. המשילות החלשה של הרשות הפלסטינית וחוסר הטיפול בנושאי סביבה של המינהל האזרחי הישראלי כלפי האוכלוסייה הפלסטינית הופכים ליתרון לחקלאי הסחר ההוגן הפלסטינים בדרכם להשיג תקן אורגני.