מחקרים

RESEARCH

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
אדריכלות
אומנויות
אוקיאנוגרפיה
אנרגיה
אסתטיקה
אקולוגיה
אקלים
ביוטכנולוגיה
ביולוגיה
בריאות הציבור
גיאוגרפיה
גיאולוגיה
גיאופיזיקה
הידרוכימיה
הנדסה
זואולוגיה
זיהום אוויר
חינוך
חישה מרחוק
כימיה
כלכלה
מדיניות ציבורית
מדע המדינה
מדעי הצמח
מוח
מים
מיקרוביולוגיה
משפטים
מתמטיקה
ניהול
סביבה
סוציולוגיה
עבודה סוציאלית
פיזיקה
פילוסופיה
פסיכולוגיה
פסיכיאטריה
קהילה
קוגניציה
קרקע
שיווק
תחבורה
תכנון
תקשורת
תרבות
נימפית משוננת

מחקר

15.11.2026
בחינת השפעות אקלים על הפרפר נימפית משוננת (Polygonia egea) באמצעות מדע אזרחי

נדב אושרוביץ

המנחים: פרופ' מיכל גרונטמן וד"ר עוז בן יהודה

  • אקלים
  • מדעי הצמח
  • סביבה

שינויי אקלים מהווים איום על מיני חרקים ברחבי העולם. אולם, המחסור בנתונים ארוכי טווח ורחבי היקף על אוכלוסיות חרקים מהווה אתגר משמעותי בהבנת מגמות איומים אלו. פרפרים, בדומה למיני חרקים רבים, מושפעים לרעה מההתחממות הגלובלית. התיעוד הרב באופן יחסי שלהם מהווה יתרון כאינדיקטור ביולוגי חשוב למערכת האקולוגית. בישראל, כמחצית ממיני הפרפרים נמצאים בסכנת הכחדה או קרובים לסיכון, ומצבם צפוי להיות מושפע מאוד משינויי אקלים. אולם, קיים מחסור במחקרים מקומיים על השפעת שינוי האקלים על הפרפרים ודרכי ההתמודדות האפשריות.
מחקר זה בחן את השפעת שינויי האקלים על הנימפית המשוננת (Polygonia egea), פרפר בסכנת הכחדה בישראל. מין זה נפוץ בעיקר בבתי גידול הרריים, ולעיתים קרובות באזורים עירוניים בסמוך לצמח הפונדקאי המועדף עליו, כתלית יהודה (Parietaria judaica).
מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת הטמפרטורה על בחירת בית הגידול של הנימפית המשוננת בשתי רמות: רמה אזורית (שינויים בגובה לאורך השנים) ורמה מקומית (העדפת אתרי הטלה במיקרו-אקלים ספציפי).
השערת המחקר הייתה שהפרפר נסוג לאזורים גבוהים וקרירים יותר בתגובה לעליית הטמפרטורות, וכי נקבות הפרפר יעדיפו להטיל ביצים במיקרו בתי גידול קרירים יותר .
המחקר שילב שתי גישות מתודולוגיות. ברמה האזורית, נותחו נתוני מדע אזרחי ( Citizen Science) שנאספו על הנימפית המשוננת ממגוון מקורות במשך 68 שנים (1957 – 2024), תוך ניקוי קפדני של הנתונים. נותחו מגמות שינוי גובה התצפיות לאורך השנים, תוך הפרדה בין תצפיות באזור החרמון לשאר אזורי הארץ. ברמה המקומית, נערך ניסוי תצפית בגן הלאומי נבי סמואל במשך שתי עונות (2023 – 2024), במהלכו נמדדה טמפרטורת מיקרו-אקלים במקטעי ניטור שונים, נרשמו אירועי הטלה של הפרפר ונבחן הקשר בין אירועי הטלה לטמפרטורת המיקרו-אקלים .
תוצאות המחקר שהתבסס על נתוני המדע האזרחי הראו עלייה מובהקת בגובה הממוצע של תצפיות הנימפית המשוננת לאורך השנים (למעט בחרמון). עלייה זו ניכרה בחודשי הקיץ והחורף. בנוסף, נמצא כי אוכלוסיית החרמון מציגה דפוס פעילות עונתי שונה עם תקופת מעוף קצרה יותר. תוצאות ניסוי התצפית בשטח מצביעות על קשר שלילי בין אירועי הטלה לטמפרטורה המקסימלית במיקרו-בית הגידול, בעיקר בעונת 2023 . ממצאי המחקר תומכים בהשערה שההתחממות הגלובלית גורמת לנימפית המשוננת לסגת לאזורים גבוהים יותר ברמה האזורית, ולחפש מיקרו בתי-גידול קרירים יותר ברמה המקומית. מגמה זו מדגישה את הפגיעות של המין לשינויי אקלים, ואת האיום של צמצום תחום התפוצה ובידוד האוכלוסיות. החרמון, באופן פוטנציאלי, יכול לשמש כ"מקלט אקלימי" (Climate Refuge) המספק תנאים יציבים יחסית. המחקר מדגים את חשיבותם של נתוני מדע אזרחי לניטור מינים נדירים, אך גם מצביע על מגבלותיהם ועל הצורך בניטור מקצועי ובמחקרים נוספים כדי לתמוך במסקנות. הבנת העדפות ההטלה של המין חיונית לפיתוח אסטרטגיות שימור, כגון ממשק גנני במרחבים עירוניים, דוגמת שימור הצמח הפונדקאי כתלית יהודה במרחב העירוני, בייחוד באזורים קרירים יותר

מחקר

11.10.2026
"אדם-עולם" השפעות בלתי-ישירות באמצעות אוריתמיה על הסביבה הבוטנית

תם דנינו

המנחה: פרופ' יוסי שורץ

  • מדעי הצמח
  • סביבה
  • פילוסופיה

המשבר האקולוגי בן זמננו נתפס לרוב כתולדה של פעולות אנושיות ישירות הפוגעות במערכות הטבע. עם זאת, גישות תאורטיות שונות מצביעות על כך שמשבר זה קשור גם לדפוסי חשיבה ולתפיסות עולם המעצבים את נוכחותו של האדם בעולם ולטיב היחסים בין האדם והסביבה. כך תזה זו מתייחסת למשבר האקולוגי, כנובע גם מן הפעולות הבלתי ישירות של האדם על סביבתו, הנובעות מתפיסת עולמו, הלך נפשו ואיכות נוכחותו, ולא רק מפעולותיו הפיזיות הישירות, ומבקשת לבחון האם ניתן למצוא ביטוי להשפעות בלתי ישירות אלו בסביבה הבוטנית.
כמקרה בוחן נבחרה תפיסת "אדם-עולם" במסגרת הפילוסופיה האנתרופוסופית, המציעה הבנה מוניסטית-דינאמית של יחסי האדם והעולם, ומערערת על תפיסת ההפרדה הדואליסטית בין סובייקט לאובייקט. במסגרת תפיסת "אדם-עולם" זו נבחנת אמנות התנועה האוריתמית כביטוי מעשי ליחסי אדם-עולם אלו, המשלב תנועה גופנית עם פעילות והתכוונות פנימית ותודעתית, כך שהמחקר בוחן האם פעולות אנושיות הנעשות מתוך כוונה ונוכחות של תפיסה זו עשויות להשתתף בתהליכי חיים ביולוגיים באופן מדיד.
המחקר משלב דיון תאורטי ופילוסופי עם מחקר אמפירי מבוקר. החלק התאורטי מציג את השאלה בדבר חוויית הנתק בין האדם לעולם, וממקם את תפיסת "אדם-עולם" האנתרופוסופית בתוך שדה זה. החלק האמפירי כולל ניסוי שבחן את השפעתן האפשרית של מחוות אוריתמיות על מדדי נביטה וגדילה בצמחי חרדל שחור (Brassica nigra), בתנאים מבוקרים, תוך השוואה בין קבוצת אוריתמיה, קבוצת דמה של תנועה חסרת התכוונות וקבוצת ביקורת ללא נוכחות אנושית. נמדדו שיעור וקצב הנביטה, אורך הצמח ומשקל יבש על-אדמתי. ניתוח הנתונים בוצע באמצעות מודלים סטטיסטיים מתאימים, לרבות מודלים לוג-לוגיסטיים לעקומות נביטה ומודלים ליניאריים מעורבים להשוואת מדדי הצמיחה בין הקבוצות.
הממצאים הצביעו על האצה מובהקת בקצב הנביטה ושיפור מובהק באורך הסופי של השתילים בקבוצת האוריתמיה לעומת קבוצות הדמה והביקורת. מדד הביומסה לא הגיע למובהקות סטטיסטית, אך הציג מגמה עקבית של ערכים גבוהים יותר בקבוצת האוריתמיה. כמו כן נמצא כי עצם הנוכחות האנושית לוותה בשיעורי נביטה גבוהים יותר ביחס לקבוצת הביקורת ללא נוכחות. 
הדיון משלב בין הממצאים האמפיריים לבין המסגרת התאורטית, ובוחן את תרומתם להבנת יחסי אדם-סביבה כיחסים דינאמיים, שבהם לאיכות הנוכחות האנושית ולתפיסת העולם עשוי להיות תפקיד פעיל בתהליכים אקולוגיים, ומציע אפשרות לקרוא תוצאות אלו כביטוי להשפעות סביבתיות שאינן ניתנות לצמצום להסברים פיזיקליים  בלבד. לסיכום, התזה מבקשת להרחיב את שדה הדיון האקולוגי ולהציע פרספקטיבה מחקרית הבוחנת את המשבר הסביבתי כתופעה בעלת שורשים עמוקים הנוגעים לאופני הקשר והיחסים בין האדם לעולם שבו הוא חי.

מחקר

06.10.2026
גינות קהילתיות עירוניות - כזרז לאורח חיים מקיים

רותם ניצן

המנחים: פרופ' יצחק שנל (ז"ל), פרופ' דורית קרת, ד"ר אורלי רונן

  • גיאוגרפיה
  • מדיניות ציבורית
  • סביבה
  • קהילה
  • תכנון

גינות קהילתיות עירוניות הן שטחים פתוחים במרחב האורבני המעוצבים, מנוהלים ומתוחזקים על ידי תושבי השכונה בהתנדבות. במציאות של המאה ה 21- , המאופיינת בניתוק גובר בין אוכלוסיית הערים למערכות אקולוגיות ולמקורות ייצור מזון, הגינה הקהילתית הנה פרקטיקה אזרחית מקומית רבת עוצמה המהווה מענה "מלמטה למעלה" לאתגרי הקיימות. מעבר להיותן מרחב חקלאי זעיר, הגינות מתפקדות כמרחבים חברתיים-אקולוגיים דינמיים בעלי פוטנציאל טרנספורמטיבי עמוק עבור הפרט והקהילה, תוך שהן משמשות כפלטפורמה  להטמעת ערכים ונורמות המעודדים שינוי התנהגותי מתמשך.
המחקר מבקש לנתח את הפוטנציאל של הגינות הקהילתיות לשמש כזרז לאימוץ אורח חיים סביבתי ונשען על תיאוריות מעולם הפסיכולוגיה החברתית והסביבתית: תיאוריית בלב המחקר ניצבת VBN ותיאוריית ערך-אמונה-נורמה TPB ההתנהגות המתוכננת שאלת היתכנותו של גישור על הפער בין עמדה להתנהגות– הפער הקיים בין מודעות סביבתית גבוהה לבין היעדרה של פעולה ממשית ביומיום. תיאוריות אלו מציעות כי הכוונה להתנהגות מושפעת מעמדות, נורמות חברתיות ותחושת מסוגלות. הגינה הקהילתית פועלת כמרחב למידה התנסותי  מחזק את האמונה ביכולת להשפיע על הסביבה ובכך להפוך נטיה ערכית להתנהגות ממשית. מטרת המחקר היא כפולה: לאפיין את הטיפוסים הסביבתיים והעמדות המוטיבציוניות בקרב פעילי הגינות בהשוואה לאוכלוסייה שאינה פעילה, ולבחון האם ההשתתפות בגינה מהווה גורם ניבוי  יחודי להתנהגות סביבתית בפועל מעבר לעמדותיו המוקדמות של הפרט.
מחקר השדה נערך בקרב 161 משתתפים בוגרים המתגוררים בגוש דן ובכפר סבא, המחולקים לשתי קבוצות: פעילי גינות קהילתיות ותושבים שאינם פעילים המהווים קבוצת ביקורת. MATE המחקר התבסס על מערך חתך כמותי תוך שימוש בשאלונים מובנים, בהם שאלון להערכת עמדות מוטיבציוניות ושאלון התנהגות סביבתית הבוחן פרקטיקות יומיומיות כגון הפרדת פסולת, צריכה אורגנית וחיסכון במשאבים. בנוסף, שולב רכיב איכותני לבחינת השינוי הנתפס ברגישות הסביבתית בעקבות הפעילות בגינה.
חלקו הראשון של החיבור מניח תשתית תיאורטית לדיון באורח חיים סביבתי ובחסמים הפסיכולוגיים והמצביים המונעים את מימושו, תוך סקירת תרומתן של הגינות הקהילתיות בהיבטים חברתיים, סביבתיים ובריאותיים. חלקו השני מפרט את מתודולוגיית המחקר וכלי המחקר, ומציג את הממצאים המצביעים על הבדלים מובהקים בפרופיל הערכי בין הקבוצות; פעילי הגינות מציגים הזדהות גבוהה משמעותית עם הטיפוסים הסביבתיים המדגישים תחושת מסוגלות עצמית גבוהה ואחריות חברתית. בנוסף, נמצא כי פעילי הגינות מפגינים רמות גבוהות יותר של  התנהגות סביבתית בפועל בהשוואה למי שאינם פעילים ממוצע של 2.99 לעומת 2.73 , על סולם שנע בין 1 ל 4- . הבדל () זה נמצא מובהק ובעל עוצמה משמעותית, כאשר הפער הבולט ביותר בין הקבוצות בא לידי ביטוי בפרקטיקה של הפרדת אשפה אורגנית קומפוסטציה . 
במבחן ספירמן שבדק קורולציה בין התנהגות לפרופיל סביבתי נמצא כי הקשר החזק ביותר כאשר קשר זה היה מעט , P<.001 הינו בין התנהגות לפרופיל פרו- אקטיביזם ברמת מובהקות . ρ = .428 לא פעילים ρ = .432 : חזק יותר בקרב הפעילים בגינות קהילתיות פעילים ניתוח
רגרסיה היררכית העלה כי השתתפות בגינה תורמת כ 5%- ייחודיים להסבר השונות בהתנהגות סביבתית מעבר לקיומן של עמדות סביבתיות, ממצא התומך בתפקיד הגינה כסביבה אשר מחזקת את תרגום הערכים למעשים.
לסיכום, המחקר מלמד כי ייתכן והגינה הקהילתית מהווה במידה מסוימת כזרז אקטיבי המעמיק את המחויבות הסביבתית, מה שמדגיש את חשיבותן של הגינות כתשתית חברתית-סביבתית אסטרטגית. הממצאים מצביעים על כך שערכים הקשורים לאקטיביזם, תחושת מסוגלות ואמונה ביכולת ההשפעה, הם המפתח להטמעת אורח חיים מקיים. כמו כן, נמצא קשר בין השתתפות בגינה לערכים אלו. הממצא המשמעותי ביותר במחקר היה בקשר בין עשיית קומפוסט להשתתפות בגינה.עם זאת, לא ניתן להסיק קשר סיבתי, האם אורח חיים סביבתי הוא תוצר או הסיבה להשתתפות בגינה. ניכר כי יש לגינה, פוטנציאל השפעה רב מימדית, לפיתוח חוסן עירוני חברתי, קהילתי וסביבתי. יש להעמיק ולבחון באמצעות מחקרי המשך את ההשפעות של הגינות הקהילתיות על המשתתפים.

מחקר

18.08.2026
הגירה של אגירה: ניתוח ההשפעות הסביבתיות בראיית מחזור חיים תוצאתי לייבוא סוללת

לי רוט

המנחה: פרופ' ורד בלאס

  • אנרגיה
  • הנדסה
  • סביבה

אגירת אנרגיה היא מרכיב חיוני בשילובן של טכנולוגיות נקיות במשקי האנרגיה והתחבורה, כחלק מהמאמצים להתמודדות עם שינויי האקלים ולהפחתת פליטות גזי חממה. כיום, סוללות ליתיום-יון (LIB) נחשבות לטכנולוגיה הנפוצה, האמינה והיעילה ביותר בשוק אגירת האנרגיה. מבין הסוגים השונים של סוללות ליתיום-יון, סוללות ליתיום-ברזל-פוספט (LFP) נחשבות לאחת החלופות המועדפות, בזכות מחירן, בטיחותן ואיכותן.
ליתיום, אחד המרכיבים בעלי הערך הגבוה ביותר בסוללות ליתיום-יון, מסווג כמינרל קריטי, בעוד שהיכולת העולמית לספק את הביקוש הצפוי לו מוגבלת. ישראל, כמדינה המתאפיינת במחסור במשאבי טבע וכצרכנית עקיפה של ליתיום (Li), עשויה להפיק ליתיום מסוללות משומשות, מפסולת הסוללות העתידית שלה ומרכז המתקבל בתהליכי התפלת מי ים בישראל, לאחר שהטכנולוגיות המתאימות יבשילו.
במחקר זה נערכה הערכת מחזור חיים תוצאתית (Consequential Life Cycle Assessment – C-LCA) של סוללת ליתיום-ברזל-פוספט בקיבולת של 5 קוט"ש, במסגרת מערכת האנרגיה של ישראל, החל מייצורה בסין בשנת 2023 ועד לסוף חייה בישראל בשנת 2035.
ההשפעות הסביבתיות נבחנו על פי ארבעה מדדים: פוטנציאל ההתחממות הגלובלית בטווח של 100 שנים (GWP₁₀₀), דלדול משאבי מים, פסולת ודלדול משאבי מתכות.
ממצאי ההערכה מצביעים על כך שעד שנת 2035, כל סוללת LFP בקיבולת של 5 קוט"ש עשויה לקזז יותר מ-9 טונות של פחמן דו-חמצני (CO₂) הנפלטים כתוצאה מייצור חשמל בישראל. עמידה ביעד אגירת האנרגיה של ישראל לשנת 2030, העומד על 2.7 ג'יגה-ואט (GW), עשויה להביא להפחתה של כמעט 5 מיליון טונות של CO₂.
הפוטנציאל של ישראל להפקת ליתיום מרכז התפלה ולמיחזור פסולת סוללות באמצעות תהליכים הידרומטלורגיים מצביע על הזדמנות להגיע לנתח של כ-0.066% (2,529.34 טונות) משוק הליתיום הקרבונט העולמי הצפוי בשנת 2035.
התפתחות זו עשויה להשפיע הן על כלכלת ישראל והן על שוק הליתיום העולמי.

מחקר

23.12.2025
השפעת חשיפה לטבע בגיל הרך על בריאות פיזיולוגית ורגשית של ילדי גנים בת"א

טניה מולי

המנחה: ד"ר דניאל מישורי

  • בריאות הציבור
  • חינוך
  • סביבה
  • פילוסופיה
  • תכנון

מחקר זה בוחן את השפעת החשיפה לטבע בסביבה החינוכית על בריאותם הפיזיולוגית והרגשית של ילדי גן בעיר בישראל. בעידן של עיור מואץ וניתוק גובר מהטבע, המחקר שואף להעמיק את ההבנה של תהליכי הטרנספורמציה המתרחשים במפגש בין ילדים לטבע, ולזהות את האופנים שבהם חשיפה לטבע תורמת להתפתחות הוליסטית בגיל הרך. בהתבסס על תיאוריית הביופיליה, המחקר מציע שלוש השערות מרכזיות: חשיפה עקבית לטבע מקדמת חוסן פיזי ורגשי, מסגרות חינוכיות משולבות-טבע מספקות מענה לצרכים התפתחותיים מגוונים, וחוויות משמעותיות בטבע מפתחות שייכות ואחריות סביבתית.
המחקר מתמקד במדגם מצומצם של חמישה גנים בת"א, שנאסף בקיץ תשפ"ג. זאת בשל אילוצים שנוצרו בעקבות מלחמת אוקטובר 2023. הרכיב הכמותי כולל ניתוח נתוני נוכחות בגנים בעלי רמות שונות של אוריינטציה לטבע. הרכיב האיכותני מתבסס על ראיונות עומק עם מנהלות אשכולות גנים, אנשי חינוך סביבתי והורים, וכן על ניתוח אוטואתנוגרפי המשקף ניסיון כרכזת חינוך סביבתי.
הממצאים הכמותיים מצביעים על אחוזי נוכחות גבוהים יותר בגני היער (92.8%) ובגנים עם חוגי טבע (92.3%) לעומת גנים ללא תכניות טבע (90.7%). הממצאים האיכותניים מספקים עומק להבנה זו ומזהים שלושה מנגנוני השפעה מרכזיים: קידום בריאות פיזית והתפתחות חושית-מוטורית, שיפור ויסות רגשי וחוסן נפשי, וטיפוח מיומנויות חברתיות ותחושת שייכות. המחקר חושף גם פערים חברתיים-כלכליים משמעותיים בנגישות לטבע איכותי.
הממצאים מדגישים כי הטבע הוא צורך התפתחותי בסיסי, ולא מותרות חינוכיות, ומצדיקים המלצות יישומיות להטמעת חינוך מבוסס-טבע במערכת החינוך. תרומת המחקר העיקרית היא בזיהוי גורמים מתווכים בקשר שבין טבע ובריאות בגיל הרך, ובהבנה מערכתית של דרכי יישום אפקטיביות של חינוך מבוסס-טבע בהקשר העירוני ובמציאות של פערים חברתיים.

מחקר

08.12.2025
שילוב ערכים סביבתיים באסלאם בחינוך לשינוי אקלים: תפיסות של מומחים מוסלמים

מרים דרמוני שרביט

המנחות: פרופ' מירי שפר-מוסינזון ופרופ' דפנה גולדמן

  • אקלים
  • חינוך
  • סביבה

הוראת שינוי אקלים מהווה ערוץ מרכזי להעלאת המודעות ולעידוד הפעולה אודות משבר האקלים. עם זאת, יעילותה תלויה ברלוונטיות התרבותית והדתית שלה,  במיוחד בקהילות שבהן האמונה ממלאת תפקיד מרכזי. מחקר זה בוחן את תפיסותיהם של מומחים לפיתוח מקצועי של מורים בנושא שינוי אקלים, ומרצים במכללות להכשרת מורים בחברה המוסלמית בישראל. הוא מתמקד בארבעה היבטים מרכזיים: תפיסת הסיכונים הכרוכים בשינוי אקלים, חשיבות הוראת שינוי אקלים, התנהגות פרו-סביבתית מדווחת, והשפעת שילוב ערכים סביבתיים באסלאם על הוראת שינוי אקלים. שיטת המחקר הייתה משולבת וכללה ראיונות איכותניים עם מומחים לפיתוח מקצועי בתחום הוראת שינוי אקלים, ולאחר מכן הפצת שאלון כמותי בקרב מרצים במכללות להכשרת מורים.
הממצאים מצביעים על כך ששילוב ערכים סביבתיים באסלאם מחזק את הוראת שינוי אקלים ומגביר את השפעתה ויעילותה. מן הנתונים עלה קונצנזוס רחב שלפיו, על הוראת שינוי אקלים לחרוג מעבר להעברת ידע תיאורטי בלבד, ולשלב למידה חווייתית, מעשית, ומעוגנת בתרבות הרלוונטית. ממצאי הראיונות עם המומחים לחינוך אקלימי מדגישים את חשיבות ההמחשה (concretization) ככלי פדגוגי – כלומר, הפיכת הסיכונים האקלימיים למוחשיים בנסיבות חייהם עבור מורים ותלמידים כאחד. מרצים במכללות להכשרת מורים מודעים לסיכונים הכרוכים בשינוי אקלים (תפיסת סיכון גבוהה) ומביעים תמיכה חזקה ביישום הוראת שינוי אקלים במכללה (הסכמה גבוהה ביותר, שונות נמוכה). עם זאת, קיים פער בין מודעות לפעולה. הם אמנם מודעים לחשיבות הוראת שינוי אקלים אולם רמת ההתנהגות הפרו-סביבתית המדווחת נמוכה יחסית ואינה עקבית (ממוצע נמוך, שונות גבוהה), מה שמעיד על אתגרים בהפיכת הבנת הסיכון לפעולה מעשית. ניתוחי הרגרסיה הראו כי: תפיסת חשיבות הוראת שינוי  אקלים מנבאת הן התנהגות פרו-סביבתית אישית והן מקצועית. כמו כן, תפיסת הסיכון מנבאת את תפיסת החשיבות של הוראת שינוי אקלים בכל קבוצות הגיל ובכל מקצועות הלימוד. בנוסף, שילוב ערכים סביבתיים באסלאם מחזק את תפיסת החשיבות של הוראת שינוי אקלים ומגביר את האפקטיביות שלה.
מסקנות המחקר מצביעות על כך ששילוב ערכים סביבתיים באסלאם בהוראת שינוי אקלים עשוי להגביר את תחושת האחריות והמעורבות; ובכך, לקדם פעולות קהילתיות להתמודדות מקומית עם השלכות שינוי אקלים בקרב הקהילה המוסלמית בישראל. בהתחשב בכך שהאסלאם הוא הדת השנייה בגודלה בעולם ושמדינות רבות עם רוב מוסלמי, פגיעות במיוחד להשלכות שינוי אקלים, ממצאים אלו עשויים לשאת השלכות רחבות על החינוך לקיימות ועל הוראת שינוי אקלים הנשענים על ערכים דתיים מוסלמים בעולם.

מחקר

06.12.2025
ניתוח דינמי של זרימת חומרים בתוך קטגוריה של מוצרי חשמל "לבנים" במערכת

רומן פיסרנקו

המנחה: פרופ' ורד בלאס

  • הנדסה
  • סביבה

עבודה זו עוסקת בניתוח מערכת הטיפול בפסולת אלקטרונית בשוק המוצרים ה"לבנים" בישראל, תוך התמקדות בהשפעת חוק הטיפול בפסולת אלקטרונית שנכנס לתוקף בשנת 2012. מטרות העבודה כללו הערכת השפעת החוק על המצב הסביבתי, זיהוי כשלים במערכת הקיימת, ובחינת פוטנציאל המחזור של מוצרים אלו בתרחישים שונים. העבודה מבוססת על מודל MFA  דינמי אשר פותח לניתוח זרימת החומרים בשוק ולחיזוי מגמות עתידיות.
תוצאות המודל מצביעות על שיפור מתון בכמויות הפסולת הממוחזרת מאז כניסת החוק לתוקף, אך גם על מגבלות משמעותיות שמונעות מימוש מלא של הפוטנציאל. בשנת 2018, למשל, רק כ-12% מפוטנציאל המחזור מומש במלואו (מחזור מוכר על ידי משרד להגנת הסביבה), עם זליגה ניכרת של פסולת לזרמים בלתי חוקיים כמו אתרי מיון לא מוכרים או משרפות פיראטיות. נוסף על כך, הוקם מפעל מחזור תעשייתי העומד בתקנים בינלאומיים ראשון רק בשנת 2023, מה שמעיד על פיגור בפיתוח תשתיות מחזור מתקדמות.
ממצאי העבודה מצביעים על כשלים מרכזיים בתחום האיסוף והמחזור, הכוללים תשתיות מחזור מוגבלות, חוסר בהירות רגולטורית, ואתגרים גאופוליטיים הקשורים לשטחים. יחד עם זאת, תרחישי המודל מדגישים את הפוטנציאל לשיפור משמעותי, בעיקר באמצעות חיזוק שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות, השקעה בתשתיות מתקדמות, והחלת חקיקה אחידה באזורי השטחים.
ההמלצות המרכזיות כוללות הגברת אכיפה על זרמים בלתי חוקיים, שיפור מערך האיסוף, קידום רגולציה ברורה ותמריצים כלכליים לפיתוח מערכת מחזור בת-קיימא. תוצאות העבודה מספקות כלי תכנון ומידע חיוני למקבלי החלטות בתחום, במטרה לצמצם את הפערים הקיימים ולממש את פוטנציאל המחזור המלא בישראל.

מחקר

24.11.2025
ניתוח הקשר בין טמפרטורה לתמותה על רקע שינוי האקלים בירושלים, ישראל: מחקר תצפיתי

גרביאל דנסי קמפוס

המנחים: פרופ' פינחס אלפרט ופרופ' אלכס גולברג

  • אקלים
  • גיאופיזיקה
  • הנדסה
  • סביבה

רקע: אירועי טמפרטורה קיצונית הופכים שכיחים יותר ברחבי העולם ואף מתעצמים בחומרתם. אזור מזרח הים התיכון מציג קצב התחממות העולה על הממוצעים העולמיים, ומוכר כאזור רגיש במיוחד בשל שינויי אקלים. עדויות עדכניות מצביעות על תדירות גוברת של ימים עם טמפרטורות קיצוניות, המהווים סיכון משמעותי לבריאות הציבור. בעוד הקשרים בין טמפרטורות גבוהות לתמותה מתועדים היטב, נותרים פערי מידע בנוגע לטווחי טמפרטורות אופטימליים והשפעות בריאותיות של ספי טמפרטורה ספציפיים. מחקר זה מעריך סיכונים יחסיים ועומס תמותה הנובעים מטמפרטורות קיצוניות במהלך השנים 2024-2000, תוך בחינת השפעות של חום וקור בטווחי טמפרטורות מתונים וקיצוניים וזיהוי אוכלוסיות פגיעות.
שיטות: מחקר תצפיתי זה בחן קשרים בין טמפרטורות ממוצעות יומיות לתמותה בעיר ירושלים ובכלל ישראל (2024-2000). הניתוח חילק את התמותה לפי גיל (0-64, ≥65 שנים), מגדר ומוצא אתני (האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית בירושלים). לשם כך השתמשנו ברגרסיית קוואזי-פואסון עם מודלים לא ליניאריים של השהיות מבוזרות (distributed lag non-linear models -  DLNM), הכוללים השהיות של 21 יום והתאמה למגמות בזמן, גידול אוכלוסייה ודפוסים שבועיים. אחוזוני טמפרטורה (P1, P2.5, P5, P95, P97.5, P99) שימשו להגדרת קטגוריות החשיפה, במטרה להשוות בין השפעות חום וקור קיצוניות לבין קיצוניות ביותר, ביחס לטמפרטורת התמותה המינימלית (MMT).
תוצאות: מודלי DLNM חשפו קשרים לא ליניאריים ואסימטריים בין טמפרטורה לתמותה. מבוגרים (≥65 שנים) הראו פגיעות גבוהה ביותר לקור קיצוני עם יחס סיכון (RR): RR=1.44 (95% CI: 1.39-1.49) ב-P1 לעומת RR=1.18 (1.12-1.24) בקרב צעירים. ניתוח מפולג לפי מגדר הראה דפוסים דומים, עם סיכונים גבוהים יותר במעט בקרב נשים. פילוח אתני גילה רגישות גבוהה יותר לקור באוכלוסייה הערבית (RR=1.56; 1.32-1.83 ב-P1) בהשוואה לאוכלוסייה היהודית (RR=1.29; 1.18-1.40). השפעות החום נותרו מינימליות בכל הקבוצות, עם ערכי RR קרובים לאחד (RR=1.0) באחוזונים קיצוניים (P97.5, P99), המצביעים על הסתגלות לחום.
מסקנות: טמפרטורות קור קיצוניות נקשרו לסיכון תמותה מצטבר גבוה יותר ולהשפעות ממושכות יותר בהשוואה לחום קיצוני. האוכלוסייה הערבית ואנשים בני 65 ומעלה זוהו כקבוצות פגיעות במיוחד. ממצאים אלה מדגישים את הצורך בנקיטה בפעולות ממוקדות שמטרתן להגן על אוכלוסיות פגיעות במהלך אירועי קור קיצוניים, שעשויים להתעצם בהקשר של שינויי אקלים.

מחקר

15.10.2025
סקיילינג בתהליכי ייצור הלופיטיים: נתוני גידול של אולווה ומגבלות גאומטריות

אמיר דואניאס

המנחה: פרופ' אלכס גולברג

  • הנדסה
  • כימיה
  • סביבה

ייצור ביולוגי באמצעות אורגניזמים אוהבי מלח (Halophytic Biomanufacturing) מתייחס לשימוש באורגניזמים המותאמים לסביבות מלוחות לצורך ייצור ביולוגי של ביומסה ומטבוליטים משניים. אורגניזמים אלה כוללים מגוון רחב של יצורים, החל ממאקרו-אצות רב-תאיות החיות באוקיינוסים ועד לארכאונים ולחיידקים חד-תאיים. ייצור ביולוגי באמצעות אורגניזמים אוהבי מלח מתפתח כגישה חדשנית ובת-קיימא לייצור גידולים למזון ולאנרגיה, להשבת ערך מפסולת באמצעות הפיכתה למוצרים שימושיים, ולייצור מבוסס-טבע של חומרים בעלי חשיבות רבה, ובהם ביו-פלסטיק, פיגמנטים וכימיקלים נוספים.
השימוש במים מלוחים כסביבת גידול מאפשר לתכנן מערכות ייצור ביולוגי העוקפות חלק מהחסמים המרכזיים בחקלאות ובתהליכי תסיסה. ניתן לגדל אורגניזמים ימיים במים מלוחים הזמינים בהיקף נרחב, ובכך לפתח מערכות ייצור שאינן תלויות בקרקע חקלאית או בגישה למקורות מים מתוקים. חיידקים וארכאונים אוהבי מלח, כדוגמת Haloferax mediterranei, שבהם נעשה שימוש במחקר זה, ניתנים לגידול במתקני תסיסה פתוחים ופשוטים יחסית, תוך הפחתת הסיכון לזיהום ביולוגי בזכות רמת המליחות הגבוהה.
מחקר זה מתמקד בשני אורגניזמים – מאקרו-אצה מהסוג Ulva וארכאון מהמין Haloferax mediterranei – ובוחן את תפקידיהם בשלבים שונים של תהליכי ייצור ביולוגי בסביבה מלוחה. אורגניזמים אלה ממלאים תפקידים שונים בשרשרת הייצור הביולוגי וניתן לשלב ביניהם באופן סינרגטי. Ulva היא מאקרו-אצה פוטוסינתטית נפוצה, המתאפיינת בקצב גידול מהיר ובתכולת פחמימות גבוהה יחסית, ולכן מהווה חומר גלם מתאים לתהליכי תסיסה לייצור דלקים ביולוגיים ומוצרים נוספים. השימוש באורגניזם אוהב מלח, כגון Haloferax mediterranei, לעיבוד הביומסה של Ulva מפשט את תהליך התסיסה בזכות עמידותו למליחות, מפחית את הצורך בטיפול מקדים ומצמצם את הסיכון לזיהומים.
השפעתם של פרמטרים סביבתיים, מבנה מכלי הגידול ומאפייני שיטות הגידול השונות של Ulva טרם אופיינה באופן מקיף. במסגרת מחקר זה נותח מאגר נתונים רב-שנתי ממערכות שונות לגידול Ulva, במטרה לזהות קשרים בין תנאי הגידול לבין מדדי הצמיחה שהתקבלו – משקל יבש של האצה וקצב הגידול שלה. לאחר סינון נרחב של הנתונים ובידוד ממוקד של משתנים, נמצאו מתאמים מובהקים בין גיל, טמפרטורה ויצרנות הביומסה. ממצאים אלה מדגישים תובנה מרכזית: חיזוי יעיל של קצב גידול המאקרו-אצות והצטברות הביומסה מחייב תכנון ניסויי קפדני, הכולל בקרה על השונות ופיזור מאוזן של משתנים מתערבים מרכזיים.
הארכאון Haloferax mediterranei משמש לעיבוד מגוון חומרי גלם, ובהם ביומסה של אצות ים, פסולת לחם ואף פסולת תעשייתית, באמצעות תהליכי תסיסה אירובית לייצור ביו-פלסטיק מסוג PHA, פיגמנטים וחלבונים. אף שתהליכי תסיסה המבוססים על Haloferax מציגים פוטנציאל מבטיח, הרחבתם לקנה מידה תעשייתי כרוכה באתגרים, שכן הספרות המדעית אינה מספקת הנחיות ברורות בנוגע לתצורות ביוריאקטורים, להידרודינמיקה ולהיבטים לוגיסטיים של גידול תעשייתי.
במחקר זה התמקדנו בגידול בתרביות בבקבוקי ניעור, במטרה לבחון את השפעת זמינות החמצן, המושפעת מהגאומטריה של הבקבוק ומהיחס בין שטח הפנים לנפח (SA/V). התוצאות הצביעו על מתאם עקבי בין יחס שטח הפנים לנפח לבין קצב הגידול והביומסה הסופית. ממצאים אלה תומכים בהשערה כי מעבר החמצן מהווה ככל הנראה גורם מגביל המשפיע על קצב הגידול, הצטברות הביומסה וריכוז ה-PHA בתנאים שנבדקו.
אף שמחקר זה התבסס על הנחות יסוד ראשוניות, בחינה מקיפה יותר תחייב בקרה וניטור נרחבים של משתנים נוספים. עם זאת, התוצאות מחזקות – אף שאינן מוכיחות באופן חד-משמעי – את ההשערה שלפיה היחס בין שטח הפנים לנפח (SA/V), המשמש מדד עקיף לשטח המגע בין הנוזל לגז, הוא גורם מרכזי בקביעת קצב מעבר החמצן (OTR), אשר משפיע במידה ניכרת על דינמיקת הגידול.

מחקר

14.09.2025
תנאי הפעלה קריטיים לטיפול בפסולת מוניציפאלית אורגנית במערכת הנזלה הידרו-תרמית

אדם קמינסקי

המנחה: פרופ' אלכס גולברג

  • הנדסה
  • כימיה
  • סביבה

כמות הפסולת העירונית המיוצרת בעולם הולכת וגדלה בהתמדה, במקביל לגידול באוכלוסיית העולם. חלק ניכר מפסולת זו מועבר להטמנה ללא מיון או טיפול מקדים. בישראל, כ-80% מהפסולת העירונית מועברים להטמנה. הפסולת העירונית מכילה כ-44% חומרים אורגניים, ובהם פסולת מזון. צמצום כמות הפסולת המועברת להטמנה, ובפרט המרכיב האורגני שבה, באמצעות שיטות טיפול מתקדמות כגון טיפולים הידרותרמיים, עשוי להוות פתרון מבטיח לניצול הפסולת להפקת אנרגיה ולהפחתת ההשפעות הסביבתיות של הטמנה, ובהן פליטות פחמן, זיהום אוויר, זיהום קרקע ומים ואובדן שטחים פתוחים.
פתרון לצמצום נפח הפסולת המיועדת להטמנה, כבר בשלב המיון וההעברה בתחנות המעבר, עשוי לאפשר ניצול של האנרגיה הגלומה בפסולת, תוך עמידה בעקרונות המעודכנים שנקבעו במסמך האסטרטגי של המשרד להגנת הסביבה מדצמבר 2020. בהקשר זה עולות שתי שאלות מרכזיות: האם ניתן לנצל פסולת מזון לייצור דלקים ביולוגיים וחומרים בעלי ערך מוסף? והאם ניתן לשפר את התפוקה ואת איכות הדלקים המתקבלים באמצעות שימוש בריאקטור רציף ובאופטימיזציה של תנאי התהליך?
הנזלה הידרותרמית (Hydrothermal Liquefaction – HTL) היא שיטה מבטיחה לטיפול בפסולת אורגנית רטובה ולהמרתה לאנרגיה. יתרונה המרכזי על פני שיטות טיפול מסורתיות הוא יכולתה לעבד פסולת רטובה ללא צורך בטיפול מקדים, או תוך צורך בטיפול מקדים מינימלי בלבד. המרת הפסולת האורגנית הרטובה לדלקים ביולוגיים חלופיים ולחומרים בעלי ערך מוסף לתעשייה הכימית מתבצעת בטמפרטורות גבוהות של 250–400 מעלות צלזיוס ובלחצים של 4–25 מגה-פסקל (MPa). תהליך זה מחקה את התהליך הטבעי של היווצרות דלקים מאובנים בתת-הקרקע, אך מתרחש בפרק זמן קצר של דקות ספורות עד כשעה.
מחקר זה בחן את ההיתכנות להמרת פסולת עירונית מוצקה אורגנית, ובפרט דקסטרוז ופסולת מזון, לדלק ביולוגי מהדור השני ולחומרים בעלי ערך מוסף, באמצעות תהליך הנזלה הידרותרמית בריאקטור רציף. הספרות המחקרית העוסקת בניצול פסולת מזון מתארת בדרך כלל תהליכים המתבצעים בריאקטורים מנתיים (Batch Reactors), שבהם הפסולת מעובדת במנות נפרדות. ייחודו של מחקר זה הוא בשימוש במערכת הנזלה הידרותרמית רציפה (cHTL), המבוססת על תכנון מחליף חום במבנה מעטפת וליבה, המחומם באמצעות שמן תרמי.
לצורך המחקר נבנה מודל של פסולת מזון טרייה (Fresh Food Waste Model – FWM), המבוסס על הרכב הפסולת של המרכז הרפואי מאיר בכפר סבא. התוצאות שהתקבלו משקפות את הפוטנציאל האנרגטי של המרכיב האורגני המזוהה בפסולת בית החולים, בהתבסס על ניסויים מעבדתיים והדמיות ממוחשבות.
טכנולוגיית ההנזלה ההידרותרמית נבחרה בשל יכולתה לטפל בביומסה רטובה והטרוגנית, תכונה ההופכת אותה למתאימה במיוחד לעיבוד פסולת מזון. במסגרת המחקר נערכה סדרת ניסויים בתנאי טמפרטורה שונים ובתצורות שונות של ריאקטורים, במטרה לבחון את היתכנות התהליך מבחינה סביבתית ומבחינת יעילות טכנו-כלכלית. תוצרי התהליך בכל אחת מתצורות הריאקטור נותחו מבחינת התפוקות והתכונות האנליטיות שלהם בשלושה מצבים: (1) לפני ביצוע תהליך ההנזלה ההידרותרמית; (2) לאחר עיבוד בטמפרטורה של 200 מעלות צלזיוס בריאקטור רציף ובריאקטור מנתי; (3) לאחר עיבוד בטמפרטורה של 240 מעלות צלזיוס בריאקטור מנתי.
חלק משמעותי נוסף במחקר הוקדש למידול תהליך תגובה רציף עבור שלוש תצורות שונות של פסולת עירונית מוצקה (MSW), שזוהו במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא. מידול זה נדרש בשל היעדר מידע מפורט בספרות המדעית על תהליכים מסוג זה.
מבין כלל ההדמיות שבוצעו באמצעות תוכנת SuperPro, נמצא כי מודל פסולת המזון הגולמית (FWM) הוא המתאים ביותר למטרות המחקר, מבחינת שיעור ההמרה וכמות החומרים בעלי הערך המוסף שהתקבלו. לעומת זאת, התצורה המשלבת פסולת מזון מבית החולים מאיר (FWM), נייר (Pp) וקרטון (Cb) נמצאה כבעלת היעילות הכלכלית הנמוכה ביותר וההשפעה הסביבתית הגבוהה ביותר.
ניתוח התכונות והתפוקות של תוצר הפחמן המוצק (Char) אפשר להעריך את ביצועי מערכת ההנזלה ההידרותרמית הרציפה החדשנית, בהשוואה לתהליך המתבצע בריאקטור מנתי, תוך בחינת השפעת השינויים בטמפרטורה על כמות התוצרים ואיכותם.
תוצאות הניסויים הראו כי בתהליך הרציף התקבל שיעור נמוך יותר של תוצר פחמני מוצק בהשוואה לתהליך המנתי באותה טמפרטורה, וכן יכולת נמוכה לקיבוע פחמן. ממצאים אלה עשויים להיות מוסברים במשך הזמן שנדרש לחימום הריאקטור, כתוצאה מאובדני חום ומיעילות נמוכה של חילוף החום. גורמים אלה הובילו לחוסר יציבות בתהליך, לצד סתימות במערכת משאבת ההזנה, אשר עלולות להשפיע על התהליך כולו ועל התוצרים המתקבלים.
במספר ניסויים הודגמה האפשרות לעבד פסולת מזון באמצעות תהליך הנזלה הידרותרמית רציף, אולם נמצא כי נדרשות התאמות במערכת ואופטימיזציה של תנאי התהליך כדי לשפר את איכות התוצרים. התאמת מערכות החימום והשאיבה עשויה לאפשר בעתיד את פישוט התהליך ואת שיפור יעילותו.
מחקר זה הדגים את ההיתכנות לעיבוד פסולת עירונית מוצקה אורגנית באמצעות טכנולוגיית הנזלה הידרותרמית, תוך הפקת תוצרים בעלי ערך אנרגטי. ממצאי המחקר מניחים תשתית לפיתוח תהליכי הנזלה הידרותרמית רציפים בקנה מידה תעשייתי, המיועדים לטיפול בפסולת אורגנית עירונית במוסדות כגון המרכז הרפואי מאיר, ולהמרתה לדלקים חלופיים.

מחקר

10.08.2025
השפעות מיקרופלסטיק על צמח בר חופי

נוי קמינר ביטון

המנחות: פרופ' אינס צוקר ופרופ' מיכל גרונטמן

  • הנדסה
  • מדעי הצמח
  • סביבה

זיהום פלסטיק מציג איומים סביבתיים גדולים עקב פירוקו למיקרו חלקיקים המזיקים למגוון של אורגניזמים, כולל צמחים. מבין בתי הגידול היבשתיים, דיונות החוף הן ככל הנראה מהמזוהמים ביותר מפלסטיק, אך מעט מאוד מחקרים עד כה בדקו השפעות מיקרופלסטיק על צמחי בר שמקורם בבית גידול זה. יתרה מכך, הרלוונטיות הסביבתית של מחקר המיקרופלסטיק עד כה מוגבלת בשל השימוש הנפוץ במיקרופלסטיק בתול, שלא עבר בלייה ובריכוזים גבוהים שלא מייצגים זיהום סביבתי. המחקר שלנו בחן את ההשפעות של מיקרו-פלסטיק ממקור מתכלה ולא מתכלה, בצורתם הבתולית (גולמית) והבלויה, על צמח החוף המקומי חולית החוף Cutandia maritima. ראשית, סנתזנו מיקרופלסטיק מהונדס בעל רלוונטיות סביבתית גבוהה ממוצרי פלסטיק בתפזורת. לאחר מכן, חשפנו את חולית החוף למיקרופלסטיק באדמה. למרות שלא נמצאה השפעה על הצמחים בעקבות חשיפה ממושכת לכל סוגי המיקרופלסטיק, פלסטיק שעבר בליה בסביבה האימהית עיכב את נביטת הזרעים. תוצאה זו יכולה לרמז  על כך שלשינויים אפיגנטיים עשויה להיות השפעה בשלב העובר. לעומת זאת, חשיפה ישירה של מיקרופלסטיק, במיוחד ממקור מתכלה (חומצה פולילקטית), עודדה את נביטת זרעים. תוצאות המחקר מדגישות את החשיבות של חקר השפעות המיקרופלסטיק על נביטת זרעים, ומציפות את ההשלכות האקולוגיות הממושכות של זיהום מיקרופלסטיק סביבתי בחופים, אותן יש לקחת בחשבון בהערכות רגולטוריות וסביבתיות.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות יש לפנות למערכת הפניות >>