הנחיות לעריכת פרויקט גמר

הנחיות מפורטות

א. הגדרה

עבודת גמר (פרויקט גמר) מבוצעת ע"י תלמידי התוכנית ללא תזה מחקרית כדרישת חובה. העבודה היא חיבור אקדמי, בהיקף גדול יותר מעבודה סמינריונית, אך קטן מתזת מחקר. החיבור מהווה את חובת הסיום של לימודי הסטודנט לתואר שני. מטרת העבודה לנתח, לחקור ולפתח סוגיה סביבתית בתחום נושאים שנדונו בתכנית הלימודים. הסטודנט נדרש לנסח שאלת מחקר או בעיה (על פי אחת מהגישות המחקריות שלמד בתכנית) שתשמש נקודת מוצא לעבודה ותנחה את כיוון החקירה או הבדיקה שתבוצע בעבודה. לא ניתן להרחיב עבודה סמינריונית ולהגישה כפרויקט גמר.

 

העבודה תבסס על חומר מדעי שפורסם בתחום. ניתן לשלב גם חומר מקורי שנאסף ע"י התלמיד (למשל, תלמידים שיבחרו לשלב מידע מראיונות שבצעו עם מומחים בתחום כדוגמת פעילים בארגונים סביבתיים, אנשי ממשל, תעשיה וכו') וכן לשלב מידע מתוך התנסות אישית (פעילות בתחום נושא העבודה). בהתאם תכלול העבודה הצגת מידע רקע (מקביל לרקע מדעי בעבודות חקר) על פי כללי ציטוט מקובלים. חומר מקורי הכולל ציטוט דברי אחרים במסגרת ראיונות מחייב אישור בכתב של מוסר המידע ובעבודה יצוין  שם מוסר המידע בתוספת – מידע בע"פ. כל הכתוב במסמך העבודה שאינו מלווה בציון מקור ישויך לכותב העבודה.

 

חומר הרקע הנ"ל ישמש את התלמיד בפרק דיון בו הוא ינתח את המידע, יבצע סינתזה ואינטגרציה של המידע (חיבור מידע ממקורות השונים, בחינת אפשרות להכללות וכיוצ"ב).  פרק הדיון הוא ליבת העבודה שכן פרק זה צפויה לבוא לידי ביטוי תרומתו של התלמיד לנושא. בפרק זה נדרש התלמיד להציג את עמדתו והבנתו בהתייחסות לסוגיה הסביבתית הנבחרת על פי המידע שבידו וניסיונו.

 

במסגרת הדיון בנושא העבודה מומלץ לכלול מצבים סביבתיים קונקרטיים, למשל בישראל. ניתן לכלול למשל הצעות לתוכנית סביבתית הנותנת מענה לבעיה הסביבתית שבמרכז העבודה (כולל תוכנית חינוכית וכיוצ"ב). בפרק זה על הסטודנט להדגים מקוריות, יצירתיות וחדשנות. במידת הצורך רצוי להעלות ביקורת עיניינית כלפי הידע ואופן ניהול המצב הקיים. בהקשר הנ"ל קיימת אפשרות השנה להיעזר בפרויקטים שמבצעת עיריית תל אביב – יפו (אין זה חובה). פרויקטים אלו יכולים לשמש כדוגמא קונקרטית לבעיות סביבתית שניתן להתייחס אליהן במסגרת הדיון. שילובם בדיון מחייב שהם יהיו רלוונטיים לנושא העבודה הנבחר. חשוב להבין שהפרויקטים הקונקרטיים הנ"ל אינם פרויקט הגמר עצמו אלא דוגמאות קונקרטיות הניתנות לשילוב בדיון למי שיחפוץ בכך. סביר להניח שההתייחסות האקדמית לנושא במסגרת פרויקט גמר תסייע לגופים המתמודדים עם בעיות סביבה בהתייחסותם לפתרון הבעיות הסביבתיות. 

 

דוגמאות לפרויקטים קונקרטיים יוצגו במפגש ויעמדו לרשות הסטודנטים כמצגות.

 

תלמידים הרוצים להיעזר בפרויקטים הללו יפנו במייל לדורית, שתנסה לנתב את התלמידים  לפרויקטים הקיימים. ניתן כמובן לבחור בנושאים סביבתיים קונקרטיים מחוץ לרשימה הנ"ל (מומלץ בהתייעצות עם מנחי פרויקט הגמר).

 

פרויקט הגמר מהווה 15% מציון הגמר לתואר השני בתוכנית ללא תזה.

 

ב. מבנה עבודת פרויקט הגמר

  • שער (שם תוכנית הלימודים, ההגדרהעבודת גמר,  נושא העבודה, שם הסטודנט, שם המנחה, תאריךיום, חודש ושנה לועזיים(.
  • תודות
  • תוכן עניינים
  • תקציר )כ-300 מילים בעברית)
  • מבוא: הצגת נושא הפרויקט. פרק המבוא לרוב קצר ובו מוצגת הבעיה הסביבתית בה תעסוק העבודה וחשיבות הבעיה הסביבתית. כמו כן מוצגות מטרות העבודה והמתודולוגיה של בחינת הנושא.
  • פרק רקע: בפרק זה מובא מידע רלוונטי על בסיס סקירת ספרות, ראיונות אישיים עם מומחים בתחום וכיוצ"ב. מידע זה יהווה "תשתית ראייתית" לפרק הדיון.
  • פרק דיון ומסקנות: פרק בו מבצע התלמיד אינטגרציה וסינתזה של המידע. כאמור מומלץ לשלב בדיון גם התייחסות רלוונטית לנושא סביבתי קונקרטי שידגים את התובנות שמסיק התלמיד בהקשר לבעיה הסביבתית הנבדקת. פרק זה מאפשר לתלמיד הבעת דעת עצמאית. מומלץ לשקול בין המסקנות התייחסות להמשך המחקר או דיון נדרש בבעיה. לתרומה אישית של התלמיד בחלק זה של הפרויקט חשיבות גבוהה בהערכת עבודת הגמר.
  • ביבליוגרפיה: רלוונטית ועדכנית  )לפחות 12 פריטים, מהם לפחות חמישה באנגלית(.

ג. היקף עבודת הגמר –  9000 מילים לפחות (30 עמודים לא כולל ביבליוגרפיה, כותרות, שער ונספחים). לא יותר מ-12,000 מילים.

 

ד.  הנחיית עבודת הגמר

מנחי פרויקט הגמר יסייעו לתלמידים להתארגן לביצוע הפרויקט אך אינם אמורים לשמש כמומחים בתחום המספקים מידע. למנחים רקע ותחום עיסוק אקדמי שונים אך אפשרי שהנחייתם תחרוג מתחומים אלה מאחר ופעילות ההנחיה אינה בהכרח תלויה במומחיותם הסביבתית.     

 

ה. הצגת פרויקט הגמר

קיימת אפשרות שיתקיים מפגש מרוכז של מעין כנס פרויקטים בו כל תלמיד יתבקש להציג את הפרויקט שהכין. (מצגת של 25 דקות ודיון). הודעה על קיום הכנס תועבר לקראת סיום תקופת הגשת הפרויקטים.

רשימת מנחים תתפרסם לקראת כל מפגש. שיבוץ המנחים והתלמידים יעשה על פי יכולות המערכת וסדר קדימויות שיקבעו המנחים.

 

ו. שלבי ההכנה של העבודה ולוח הזמנים לאישורה

  1. כהכנה להנחיית התלמידים יתקיים מפגש ראשוני (חובה) של תלמידי התוכנית המסיימים בשנת הלימודים הרלוונטית. המפגש ינוהל ע"י ראש התכנית, פרופ' אביטל גזית. במפגש זה יפורטו ויובהרו ההנחיות לביצוע פרויקט הגמר. כמו כן יתקיימו שני מפגשים נוספים של התלמידים והמנחים לדיווח על התקדמות העבודה (ראה סעיף 4 להלן). מפגשים אלו יתואמו עם המנחים. 
  2. בחירת נושא העבודה ובחירת המנחה בהתאם.  
  3. הכנת הצעה והגשתה לאישור המנחה.
  4. קיום שני מפגשים נוספים במהלך הסמסטר בהם ידווח התלמיד למנחה על התקדמות העבודה.

 

ז. הגשת מסמך פרויקט הגמר

המסמך יוגש בכתב למנחה עם העתק למזכירות (לדורית). בדיקת המסמך תימשך עד חודש וחצי.

לא ניתן לזרז הבדיקה,  לפיכך מומלץ להגיש את המסמך עד סיום הסמסטר הרלוונטי.

כל חריגה מלוח הזמנים המצוין לעיל מחייבת את הסטודנט בפניה בכתב לוועדת ההוראה באמצעות פניה למזכירת התכנית. אישור הוועדה כפוף לתקנות שכ"ל!

הגשה מאוחרת מהתאריך הנ"ל עלולה לגרום לעיכובים בטיפול בעבודה ולדחיית הזכאות לתואר בשנה. השלכות החריגה הן על אחריות הסטודנט.
 

ציון מינימאלי המזכה הכרה בפרויקט הגמר – 70.

 

ז . צורת ההגשה של העבודה

  1. העבודה תוגש בפורמאט דיגיטאלי. על פי דרישת המנחה תיתכן גם הגשה של עבודה מודפסת (דו-צדדי). 
  2. הדפסה: צבע שחור על דפים לבנים בגודל A 4 .
  3. שוליים: רגיל  )פריסת עמודשולייםרגיל).
  4. גופן: בעברית דויד  גודל 12  ; באנגלית – Times New Roman גודל12  .
  5. רווחים בין השורות:  1.5
  6. רצף הפרקים בעבודה יהיה המשכי (ולא בעמוד נפרד).  
  7. המספור ימוקם בתחתית העמוד במרכז.
  8. צורת רישום הביבליוגרפיה תהיה בהתאם לכללים הנהוגים במאמרים אקדמיים.

הערה חשובה: המנחים אינם אמורים לתקן את מסמך העבודה אלא להעיר הערות כלליות מכוונות. לפיכך אין להגיש טיוטות לתיקון. לא ניתן לתקן את מסמך העבודה לאחר שהוגש רשמית לשיפוט. אין אפשרות של  תיקון ציון. במקרה של ציון נמוך מ- 70 יידרש התלמיד לבצע פרויקט גמר חדש והזכאות לתואר תדחה.


בהצלחה !

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive