שיקום שטחים חקלאים לא מנוצלים ע"י השבת המגוון הביולוגי של צומח השרון ומאכלסי בריכות חורף, במסגרת פארק טבע קהילתי - הכפר הירוק

הסטודנט: ליאב שלם
מנחים: פרופ' אביטל גזית וד"ר יובל ספיר

השטחים הפתוחים הטבעיים בישראל הולכים ומצטמצמים בעיקר כתוצאה מגידול האוכלוסייה והגברת העיור. כתוצאה מכך גובר האיום על בתי הגידול והמגוון הביולוגי. בתי הגידול של קרקעות החמרה מצויים בעיקר במרכז הארץ, אזור בו מרוכז מרבית הפיתוח העירוני בישראל. התחרות על השטחים אלה אינה מוגבלת לעיור בלבד ומושפעת גם מהפעילות החקלאית.

 

המחקר הנוכחי מתייחס לבית הגידול היבשתי של צומח קרקעות החמרה ולבריכות החורף שבתחומם. מחקרים מצביעים כי פחות מאחוז אחד משטחי קרקעות החמרה המקוריים נותרו ללא הפרה, וכתשעים וחמישה אחוזים מבריכות החורף נעלמו ממישור החוף. כתוצאה מכך, האיום על המגוון הביולוגי שנותר גובר וחלק ממיני הצומח בקרקעות  הנ"ל והחי בבריכות החורף מצויים בסכנת קיום. בהתאם, נקודת המוצא למחקר זה היא שקיימת חשיבות לנצל כל הזדמנות לשיקום שטחים מופרים למטרות שמירת טבע ותמיכה במגוון הביולוגי, גם אם מדובר בחלקות קטנות.

 

תובנה נוספת בבסיס המחקר היא שבמסגרת ניצול ההזדמנויות קיים יתרון כאשר השיקום של בתי הגידול המופרים מתבצע במסגרת פארק טבע קהילתי, פארק המוקם עם הקהילה ועבור הקהילה השותפה לתכנונו, הקמתו, תחזוקתו ושמירתו. פעילות זו מחזקת את הקשר של הציבור עם הטבע המקומי ומגבירה את הסיכוי לקיום בר-קיימא של המערכות האקולוגיות.

 

בשיתוף עם הכפר הירוק ובתמיכה של קרן נקודת חן (יד הנדיב), הקרן הקיימת לישראל ורשות הטבע והגנים נוצל שטח חקלאי בלתי מעובד (14 דונם) להקמה של פארק טבע קהילתי שבו נבחנו תהליכי שיקום אקולוגי של חברת הצומח היבשתי בקרקעות הקלות בשרון והקמה של בריכת חורף - מערכת אקולוגית שאפיינה את האזור בעבר. השיקום התבצע תוך שיתוף קהילת תלמידי הכפר הירוק (השכבה הבוגרת), במטרה חינוכית ולימודית של שמירת הסביבה והטבע. השטח המשוקם תוכנן כפארק טבע שישמש את קהילת התלמידים והציבור באזור.

 

מטרות המחקר היו: א. לבחון גישה אגרוטכנית להעצמת מגוון הצומח המקומי; ב. הערכה של מידת התפקוד האקולוגי של בריכת חורף המתבססת על נגר משטחים חקלאיים פעילים; ג. הערכה של מידת מעורבות קהילת התלמידים בהקמה של הפארק ושמירתו. פארק טבע קהילתי זה אמור לשמש כמודל לשיקום בתי גידול בשטחים מופרים בישראל.

 

בעקבות הפסקת העיבוד החקלאי חלה בשטח השתלטות של צומח סגטאלי ורודראלי (שני מינים דומיננטיים, צנון מצוי –  Raphanus raphanistrumוחרצית עטורה - Chrysanthemum coronarium).  שטח הפארק המשוקם כלל שני מתחמים עיקריים: שטח יבשתי שגודלו כ-10 דונמים ובו כדונם של חלקת מחקר לטיפול אגרוטכני וזריעה; ושטח של כ-4 דונם בו נחפרה בריכת חורף. הוכנה תוכנית אדריכלית נופית, בה הושם דגש להעלאת המורכבות המבנית, כבסיס לתמיכה במגוון ביולוגי. בכלל זה שתילת מגוון טיפוסי צומח, שינויי טופוגרפיה של השטח והוספת מחסות (כגלי אבנים ובולי עץ) עבור דו-חיים, זוחלים ויונקים קטנים.

 

בחלקות מחקר על פני שטח של כדונם נבחנה השפעת סילוק שכבת קרקע עליונה בעומק 10 ו- 30 ס"מ על צמצום בנק הזרעים הקיים והצלחת שיקום הצמחייה בתמיכה של זריעה של צומח קרקעות השרון. הצומח שהתפתח בחלקות הנ"ל תועד תוך התייחסות לעושר המינים ולביומאסה של הצומח. בשאר השטח שמחוץ לחלקות המחקר בוצעה הפיכת קרקע, זריעה ושתילה של גיאופיטים, שיחים ועצים האופיינים לחברת צומח השרון.

 

על פי מידת השינוי בהרכב ושפיעות הצומח ניכר כי בחלקות המחקר בהן הוסרה שכבת קרקע בעומק של  30 ס"מ, הייתה ירידה בולטת יותר במאגר בנק הזרעים של המינים ששלטו בשטח טרם השיקום (צנון מצוי וחרצית עטורה). הביומאסה של המינים הדומיננטיים פחתה בלמעלה מ- 90%. לעומת זאת, בחלקות בהן הוסרה קרקע בעומק 10 ס"מ, חל שינוי מועט במאגר בנק הזרעים הרודראליים בקרקע. שילוב הסרת שכבת קרקע בעומק 30 ס"מ וזריעה אפשר התפתחות צומח של מינים האופייניים לקרקעות החמרה. בשנת המחקר השנייה (2012), לאחר חורף גשום, מחצית מחלקות המחקר הוצפו. הצפה זו גרמה להקטנת הנביטה של המינים הרודראליים שהוזכרו לעיל אך גם פגעה בהצלחת נביטה והתפתחות של מספר מיני מטרה כגון התורמוס הא"י. האחרון התברר כמין בעל יכולת תחרות בצמחיה הרודראלית, אך  רגיש לירידה בתנאי אוורור הקרקע.

 

מחוץ לחלקות המחקר התפתח צומח השרון שנזרע ונשתל בהצלחה מרובה ויצר מופעים אטרקטיביים במיוחד בסוף החורף ובאביב. יחד עם זאת נותרו בשטח איים של צומח רודראלי (כדוגמת שיבולת שועל נפוצה, חלמית מצויה וחרצית עטורה) המחייבים תחזוקה מתמשכת.

 

השערת המחקר של יצירת בריכת חורף הייתה שהתאמת שטח חקלאי (כולל אגן ההיקוות) לקיום ותפקוד נדרש של בית גידול זה מותנית במספר גורמים, כגון, מבנה וסוג הקרקע, גודל אגן הניקוז המספק מים לקיום הבריכה, משך תקופת קיום המים (hydroperiod), שלא תקטן מארבעה חודשים (פרק הזמן המזערי הנדרש להשלמת גלגול של מאכלסי בריכת חורף בעלי משך גלגול ארוך, כדוגמת מין מהדו-חיים, חפרית מצויה, הנתון בארץ בסכנת הכחדה) ובאיכות מים שתאפשר קיום של עושר מינים ייחודיים ואופייניים לבריכות חורף.

 

בריכת החורף נחפרה בחלק הנמוך ביותר בשטח, בצפון מערב הפארק, מקום בו נקוו מים בעבר. כמו כן אפשר מיקומה של הבריכה לסגור שטח שמצפון מערב לבריכה לתנועת מבקרים וסיפק אתרי מפלט לבעלי החיים. הבריכה תוכננה ונחפרה כך שבכל מפלס מים יתקיים בה אזור בו עומק המים גדול יחסית ואזור בו המים רדודים ובשוליו קרקע לחה המאפשרת התפתחות אחו לח. ניקוז המים לבריכה התבסס על תעלת ניקוז קיימת המנקזת ממזרח למערב שטח חקלאי פעיל. בבריכת החורף בוצעו לאורך שתי עונות, דיגומי איכות מים נבחרים, בחינת משך תקופת קיום המים, השתנות מפלס המים והתפתחות מאכלסי המים (חי וצומח).

 

לצורך העשרת מגוון מיני החי והצומח בבריכה הועברה, בשנת המחקר השנייה(2012), קרקע יבשה המכילה ביצי קיימא של מים ייחודיים ואופייניים מקרקעית בריכת החורף מגדל צדק (ראש העין). כמו כן, הועתקו ונזרעו מגוון מיני צומח אופייניים וייחודיים לבריכות חורף מבריכות חורף סמוכות לבריכה שנחפרה. פעולות אלו בוצעו בתאום עם רשות הטבע והגנים.

 

בדיקות הקרקע של אגן הבריכה הצביעו על תכולת חרסית גבוהה יחסית (ריכוז החרסית נע בין 9% ל- 41%) שמנעה איבוד מהיר של מים בחלחול.  אגן הניקוז היה גדול ביותר משני סדרי גודל משטח אגן הבריכה. בשנה גשומה (110% מהמוצע הרב שנתי)התקיימו המים בבריכה למשך תקופה של כשבעה חודשים. תוצאות ערכי המשתנים של איכות מים היו בטווח האופייני לבריכות חורף באזור המרכז. הבריכה הייתה עכורה במשך כל תקופת קיומה (חציון שקיפות סקי 9.5 ס"מ >). בתחילת החורף ניכרה השפעת מקור הנגר משטח חקלאי בריכוז הגבוה יחסית של זרחן מומס (2.6 מג"ל, ערך חציון 0.16 מג"ל).מאידך, איכות המים אפשרה קיום מינים ייחודיים כדוגמת תריסנים (תריסן קשקש - Lepidurusapus ותריסן מגושם Triopscancriformis). ומלבדם נצפה הרכב מינים טיפוסי לבריכות חורף במישור החוף כדוגמת סרטנים מהדפניתאים, שטרגלאים וציקלופיים. מלבדם בלטו חרקי המים, פשפשים וחיפושיות מים. המינים הנ"ל התרבו בבריכה ובכך העידו על תפקודה התקין.  מרבית צמחי המים שהועתקו (בוציץ סוככני, כף צפרדע אזמלנית, בצעוני מצוי, עטיינית מגובבת, דמסון כוכבני) נקלטו בהצלחה והתרבו.

 

פארק הטבע הקהילתי תוכנן ובוצע בשיתוף קהילת התלמידים (חטיבת הביניים) של בית הספר הכפר הירוק ומוריהם. תלמידי הכפר הירוק היו מעורבים באיסוף זרעים, זריעה, שתילת צמחי פקעת ובצל, נטיעת שיחים ועצים וסילוק צומח רודראלי. לאחר הקמת הפארק בצעו התלמידים בהנחיית מוריהם סקרי תיעוד צומח, רישום מגוון פרפרים וחרקים. התלמידים עקבו אחר התפתחות חברת חסרי חוליות ודו-חיים בבריכה והתפתחות צומח מים וגדות. בנוסף היו התלמידים שותפים בפעילויות הסברה לציבור הרחב המבקר בשטח הפארק הקהילתי.

 

לסכום: ממצאי מעקב במשך שנתיים מעידים שניתן לשקם שטח חקלאי ולהשיב את הצומח המקומי. הדבר כרוך בסילוק או צמצום משמעותי של בנק הזרעים שבשטח המופר והעצמת הצמחייה הרצויה בזריעה ושתילה. בהמשך נדרשת תחזוקה של סילוק מהשטח של מינים בלתי רצויים. ממצאי מעקב אחר בריכת חורף העידו שלפחות בתקופת המחקר הבריכה תפקדה ללא דופי (התפתחות תקינה של חי וצומח), למרות שקבלה ניקוז משטח חקלאי פעיל. בכל המשתנים שנבדקו הייתה הבריכה דומה לבריכות חורף טבעיות במישור החוף.

 

המחקר אפשר מעקב אחר שיקום הצומח היבשתי והתפתחות חברה של חי וצומח בבריכת החורף במשך כשנתיים בלבד. אישוש מסקנות המחקר מחייב המשך המעקב. על פי העדויות עד כה, המחקר מצביע על אפשרות של שיקום ושמירה של שטחים קטנים יחסית היכולים לתמוך במגוון ביולוגי מקומי. מעבר לכך, מחקר זה מחזק מחקרים דומים בהם שיקום משולב של בית גידול לח וסביבתו היבשתית מעצים את הסיכוי להצלחת השיקום של המערכת המשולבת.

 

להערכתי הצלחת פרויקט פארק הטבע הקהילתי הכפר הירוק כרוכה בין השאר בשיתוף הקהילה בהקמה, בתחזוקה ובמעקב. היבטים אלה חיוניים בשיקום שטח מופר ושמירתו בטווח הארוך כפארק בר קיימא. פארק טבע קהילתי המוקם על-ידי הקהילה יוצר כר נרחב לפעילויות חקר והכרת המגוון הביולוגי, מקרב את הקהילה לטבע המקומי ומחזק את תחושת ההשתייכות למקום והנכונות לשמירה על ערכיו. אין במחקר הנוכחי להצביע ששטחים משוקמים יכולים להחליף שטחים טבעיים, שכן האחרונים משקפים אבולוציה ארוכת טווח בדרך כלל בשטחים בעלי מורכבות מבנית גבוהה יותר המוגבלת בשטחים משוקמים. 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
Developed by
UI/UX Basch_Interactive