טביעת הרגל המימית של גידולים חקלאיים בעמק הירדן

ברחבי העולם, חלה ירידה בזמינות מים שפירים עקב שינויי אקלים וגדילת האוכלוסייה בעולם. בישראל, רפורמות במשק המים וייעול השימוש במגזר הביתי והחקלאי מונעים מחסור במים ומבטיחים אספקת מים אמינה למגזר הביתי והחקלאי. למרות זאת, רוב האקוויפרים, הנחלים והמעיינות סובלים מרמות שונות של זיהום ומפלסיהם נמוכים מרמתם ההיסטורית. בהתחשב בנסיבות אלו, קיים צורך גובר בניטור והבנת השפעת פעילות האדם על איכות וזמינות כמות המים הטבעיים.

מתודולוגית טביעת הרגל המימית (Water Footprint) [טר"מ] מספקת סטנדרט גלובאלי חדשני למדידת השפעת פעילות האדם על זמינות ואיכות מקורות המים שבשימושנו. פעילויות אלה יכולות להיות במגזר הביתי, התעשייתי או החקלאי. מחקר זה מתמקד במגזר החקלאי, צרכן המים העיקרי בישראל ובעולם. מטרת מחקר היא לאמוד את היקף השימוש במים וכיצד שיטות גידול (כגון גידול בבית-רשת) ורמות דישון שונות של גידולי מטעים מרכזיים בעמק הירדן משפיעים על צריכה וזיהום של מקורות המים. תוצאות המחקר מופו בעזרת מערכת מידע גיאוגרפית (ממ"ג - GIS) על מנת להעריך את השפעת סוג הקרקע ואגן ניקוז על הטר"מ על בסיס מיקומם הגיאוגרפי של הגידולים השונים. חישוב הטר"מ התבצע על בסיס מגוון פרמטרים כגון אקלים, סוג קרקע, סוג גידול, השקיה, דישון וטכניקות גידול. הטר"מ מחולק לשלושה רכיבים: השקיה (טר"מ כחולה), גשם (טר"מ ירוקה) ודילול הזיהום (טר"מ אפורה). רכיבים אלו חולקו בכמות יבול, אנרגיה והכנסה של הגידולים השונים, על מנת להציג את יעילות השימוש במים. בנוסף, הטר"מ האזורי כימת את כלל ההשפעה האזורית של הגידולים השונים באזור המחקר על מקורות המים.

מחקר זה מתמקד באזור כיכר הירדן, חלקו הצפוני של עמק הירדן הדרומי לכנרת.  אפשר לתאר אזור זה כמשולש אשר בסיסו הוא שפתה הדרום-מזרחית של הכנרת, עם קדקוד אחד בגשר דגניה וקדקוד שני צפונית למטעי הבננה של קיבוץ האון. הצלעות הנותרות הינן נהרות הירדן והירמוך והקדקוד הנותר הינו מקום מפגש הנהרות בנהריים. תוצאות ניתוח הטר"מ מראים שהטר"מ האפורה הינה הרכיב המשמעותי ביותר באזור, עם טר"מ של 33.6 מיליון קוב בשנה (מלמ”ק) שמהווים 67% מכלל הטר"מ האזורית (47.9 מלמ”ק). השליש הנותר מכיל ברובו את הטר"מ הכחולה – 13.5 מלמ”ק (27%) והיתר טר"מ ירוקה – 2.8 מלמ”ק (6%). הטר"מ האפורה הגבוהה קשורה ישירות לרגישות האקולוגית של הכנרת, כך שכ-85% או 28.7 מלמ”ק מסך הטר"מ האפורה מגיעה מכ-40% משטח אזור המחקר – השטח המתנקז לכנרת. תוצאות אלו מעידות על חשיבות המעקב על הנקז החקלאי והשפעתו על איכות המים הזמינים, במיוחד באזורים שמתנקזים לגופי מים בעלי רגישות אקולוגית גבוהה כגון הכנרת.

תוצאות מהשוואת צריכת המים של גידולי המטעים המרכזיים (בננה בבית רשת\שטח פתוח, אבוקדו ותמר) הראו כי האידוי-דיות (קוב לדונם בשנה), שמייצג את צריכת מי ההשקיה והגשם, הוא הנמוך ביותר באבוקדו (1,154 קוב לדונם לשנה) גבוה מעט יותר בבננה בבית-רשת (1,273 קוב לדונם לשנה) וגבוה ביותר בבננה בשטח-פתוח (1,650 קוב לדונם לשנה). אך בנרמול תוצאות הטר"מ כיעילות השקיה לטון יבול (קוב לטון), הטר"מ הנמוכה ביותר מתקבלת בבננה בבית-רשת (182 קוב לטון) ובננה בשטח-פתוח (275 קוב לטון) במקום השני. לעומת זאת, לתמר, בגלל היבול הנמוך, טר"מ גבוהה ביותר (765 קוב לטון), פי 3-4 לעומת בננות. בחינה נוספת של טר"מ לפי תכולה אנרגטית (קוב לקילו-קלוריות) או לפי רווח (רווח לקוב) הראו כי למרות שבננה בבית-רשת הוא עדיין הגידול עם הטר"מ הנמוכה ביותר, למקום השני מגיע התמר בגלל התכולה האנרגטית והרווחיות הגדולה של הגידול. תוצאות אלה מדגישות את החשיבות בשימוש בפרמטרים השונים בנוסף לטר"מ הקלאסית (קוב לטון) כשמשווים גידולים שונים. התוצאות מדגישות בנוסף את היתרונות של גידול בננה בבית-רשת לפי כל הפרמטרים השונים.

מחקר זה ותוצאותיו מהווים כלי עזר להבנת ההשפעה האזורית של החקלאות בעמק הירדן על איכות וכמות המים הזמינים. בנוסף, המחקר מאפשר הבנה מרחבית טובה יותר של השפעת טכניקות גידול (כגון בית רשת, משטר דישון), סוג קרקע, מיקום גיאוגרפי (לפי אגן הניקוז) על הטר"מ. יעדים עתידיים כוללים הרחבת המחקר לאזורים נוספים והמשך שיפור רזולוציית המידע על ידי שימוש בנתונים המתקבלים במחקר החקלאי הנרחב הנערך ברחבי הארץ, בייחוד ניסויי ליזמטרים וקורלציית הערבולים המאפשרים הערכה מדויקת יותר של הטר"מ. מחקר זה מקווה להיות הבסיס לכלי שמשתמש בממ"ג לניטור ומידול שימוש המים בחקלאות. כלי זה יכול להוות עזר לקובעי מדיניות וחקלאים לעידוד מדיניות ופרקטיקה חקלאית המפחיתה את הטר"מ, ממזערת את הפגיעה במערכות אקולוגיות טבעיות ומובילה למודעות סביבתית גבוהה יותר במגזר החקלאי.