הקריטריונים המתאימים להגדרת מוצרים בני קיימה

מחקר זה מציע מדד לבחינת מידת הקיימות של מוצרים, המתמקד בשניים מתוך שלושת הנדבכים של קיימות: הנדבך הסביבתי והנדבך הכלכלי. בנוסף לבחינת השפעות סביבתיות שונות, המדד מתייחס להשפעת השחקנים השונים (יצרנים, צרכנים ורשויות) ויחסי הגומלין ביניהם על מידת הקיימות של המוצר לאורך כל מחזור חייו תוך התבוננות על בעיות סביבתיות מקומיות. מטרת המדד היא לבטא באופן כמותי ובפשטות יחסית את מידת ההשפעה של מוצר על הסביבה ולהועיל ליצרנים, לצרכנים ולרשויות בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לייצור, שימוש וטיפול במוצרים בסיום חייהם.

שיטת המחקר כללה 2 שלבים: 1. פיתוח מודל תיאורטי 2. יישומו על שני מקרי בוחן לבדיקת ישימות המודל.

            פיתוח התיאוריה למודל התבססה על סקירת ספרות נרחבת של מדדים הבוחנים היבטים שונים של קיימות במוצרים, תהליכים, חברות ופעילויות ומבטאת שילוב של גישות וראיות חדשניות במטרה לתת מענה על החסרונות במדדים הקיימים. בהתבסס על העקרונות שתוארו לעיל, פותחה טבלת קריטריונים ומנגנון ציונים המהווים כלי יישומי, מקיף אך עם זאת פשוט יחסית, בר השוואה ואפקטיבי בבואנו להעריך מהי מידת הקיימות של מוצר. בהתאם למטרה זו, הקריטריונים מתייחסים לזוויות השונות שיש לבחון כפי שפורטו ומתרגמים אותם לשאלות ישירות עליהן ניתן לענות בעזרת מידע מהמקורות הבאים: ניתוח מחזור חיים, החברה היצרנית, הרשויות, סקר בקרב המשתמשים במוצר, אריזת המוצר ונתונים אזוריים.

            במסגרת בחינת ישימות המדד, מחקר זה בדק את יישום המדד על 2 מוצרים שונים המיוצרים ע"י שתי חברות ישראליות מובילות בתחום הבנייה והמשקאות.

            יישום המדד על שני מקרי הבוחן התברר כשלב הכרחי על מנת להבין את מידת יעילותו בפועל  ככלי יישומי. מיישום המדד על מקרי הבוחן עלו מספר ממצאים:

• שיתוף פעולה מצד החברה היצרנית אינו הכרחי אך יעזור על מנת לקבל תמונה מלאה ולהחיל את המדד על המוצר הנבדק.
• ניתן להחיל את המדד גם על מוצרים עבורם לא נעשה ניתוח מחזור חיים Life Cycle Analysis (LCA). במקרה זה, החברה היצרנית תידרש להעביר לסוקר נתונים סביבתיים אותם היא במרבית המקרים מנטרת.
• קיים קושי להשוות בין נתונים סביבתיים ממקורות שונים.
• מנגנון המשקלות משפיע על הציונים רק במקרי קצה. במקרה והציונים ממוצעים (סביב ציון 50), או שאינם עם מגמה מובהקת, מנגנון המשקלות לא ישנה את הציון הסופי בצורה מהותית.

לסיכום, המדד המוצע במחקר זה הינו חדשני מכיוון שמציע דרך לבחון את השפעתם של מספר שחקנים על מידת קיימותו של מוצר, בנוסף לראייה רחבה לאורך כל מחזור חיי המוצר. כמו כן, מדד זה נותן מענה לשאלות של לוקליזציה ומבוסס על תפיסת קיימות הוליסטית הבוחנת את המוצר דרך שניים מתוך שלושת נדבכיה: סביבה וכלכלה. כמו כן, המדד המוצע במחקר זה עונה על מרבית הבעיות הקיימות במדדים קיימים והינו בנוי באופן המפרט את הנתונים הגולמיים והציונים המרכיבים אותו, במטרה לאפשר לגורמים שונים להתייחס רק להיבטים הרלוונטיים להם במדד או לשים דגשים ומשקולות שונים מאלה המוצעים במחקר זה. התרומה העיקרית במדד זה נעוצה במודל הכללי ולא בהכרח בבחירת הקריטריונים, אשר מטבעם מבוססים על החלטות סובייקטיביות.

לתוצאות המחקר חשיבות רבה לגיבוש מדיניות עתידית של חברות ישראליות בפיתוח מוצרים המיועדים לצריכה הן בישראל והן מחוצה לה. ככל שחברות ישראליות יקדימו ויתייחסו בכובד ראש להשלכות של מוצריהן על הסביבה כך יגדלו סיכוייהן להתחרות בהצלחה בשווקים גלובליים. כמו כן, כיום, על ישראל לסגור פערים גדולים בהשוואה למדינות אחרות החברות בארגון ה-OECD בתחומים הסביבתיים והטמעת מדד מסוג זה יכול לקדם מטרה זו. כמו כן, יסייע המדד בניהול סיכונים, התייעלות והרחבת האפשרויות לחדור לשווקים חדשים. מדיניות מכוונת של המשרד להגנת הסביבה, אשר תחנך, תעודד ותנחה חברות ישראליות להשתמש במדד מסוג זה כבר בשלב פיתוח מוצריהן, ופרסמו באופן ברור על גבי אריזות מוצריהן בשלב השיווק תהווה התקדמות עצומה במיצוב ישראל כמובילה בקידום היבטים סביבתיים בתעשייה וכמדינה מערבית מתקדמת.