הקשר שבין רגולציה סביבתית לשימושי התעשיה במערכת PRTR

מאפיין בולט של המדיניות הסביבתית בשני העשורים האחרונים הוא השימוש בכלי מדיניות חדשניים המבוססים על מעורבות של שחקנים נוספים, מלבד המדינה, בתהליך קביעת והפעלת מדיניות. כיום, כלי מדיניות רפלקסיביים המבוססים על שיתוף פעולה בין מגזרים (התעשייה, הרגולטור, ארגונים סביבתיים), על שקיפות, דיווח והסדרה עצמית הפכו למשמעותיים יותר בהסדרת התחום הסביבתי.

המחקר מבקש לבדוק האם כלים רפלקסיביים מחליפים כלים מנדטוריים? ואם לאו, מהי תרומתם של כלי מדיניות רפלקסיביים לצד כלי מדניות מנדטוריים בשיפור מדדים סביבתיים? 

המחקר בוחן כלי מדיניות רפלקסיבי אשר מבוסס על שקיפות ודיווח עצמי - רשומות מידע סביבתית –   PRTR: Pollutant Release and Transfer Registers.  המידע אשר מדווח לרשויות, ברמה של מפעל בודד, מפורסם לציבור דרך אתר אינטרנט, ומאפשר לתושבים ולקבוצות עניין לבחון ולהעריך את רמת הפליטות של הכימיקלים השונים לסביבה הנגרמות על ידי מפעלים שונים באזוריהם. קידום הפחתת פליטות מתבצע באופן ייחודי בכך שהמדינה מחייבת את התעשייה בדיווח על פליטותיה והציפייה היא כי פעולות של בעלי עניין שונים יצרו לחץ על המפעלים המדווחים לשפר את ביצועיהם הסביבתיים.

המחקר מתמקד במאפיינים וביחסים שבין הרשויות לתעשייה, בוחן את השפעת הרגולטור על עיצוב כלי מדיניות זה ומידת יעילותו ומנסה לענות על השאלה כיצד משפיע אופי המדיניות הסביבתית על אופן השימוש ומידת יעילות המערכת.

כלל הממצאים במחקר מעלים מסקנות בשני מישורים:
הראשון באשר ל-  :PRTR  בעקבות הממצא שהשימושים המרכזיים במערכת הם לצרכי ניהול פנימיים בחברה (ולא מול בעלי העניין השונים) ראוי לתת משקל גבוה יותר ל- PRTR ככלי לניהול פליטות. ככזה, יש לשדרג את רמת איכות המידע המדווח למערכת. שימוש במידע לניהול פליטות (על ידי התעשייה כמו גם על ידי הרשויות) מכתיב דרישות איכות והיקף דיווח גבוהים.  בנוסף, למרות שהתמונה שעלתה מהמחקר, כמו גם מספרות עדכנית בתחום, לפיה ה- PRTR אינו משמש ככלי מרכזי בהפחתת פליטות לכל הפחות מנקודת ראות של התעשייה, עדיין הקשר בין תדירות השימוש לבין הדיווח על מגמת הפחתת הפליטות מצביע כי לא ניתן לבטל את השפעתו בעניין זה. 

מישור המסקנות השני מנסה להסיק על כלי מדיניות רפלקסיביים ומקומו של הרגולטור בהפעלתם. המסקנה המרכזית היא כי למדינה נותר תפקיד מרכזי בקביעת סדר יום ובהנעת הנתונים לרגולציה לשתף פעולה עם כלי מדיניות רפלקסיביים. מדיניות מנדטורית מגבירה את הנכונות של הכפופים לה ליטול חלק בפעולות שהן וולונטריות מטבען (כמו שימוש במידע במערכת והפחתת פליטות) ועל כן התשובה לשאלה האם כלים רפלקסיביים יכולים להחליף כלים מנדטוריים היא שלילית בעיקרה.