RESEARCH

מבנים הם מרחבים שבהם אנשים פועלים, נפגשים, עובדים ולומדים חלק גדול מאוד מזמנם. הם עוטפים חלק נכבד מהפעילות בעידן המודרני, ובוודאי בערים, בקמפוסים ובמרכזי מסחר ועבודה.  דיון רב התקיים  לגבי מידת ההשפעה של בניינים על החוויות, הדעות, הלמידה והעבודה של אנשים שנמצאים בתוכם ונטען כי בניינים מחנכים, באופן סמוי ובאופן גלוי, את האנשים שנמצאים בהם וכי יש להם השפעה על תהליכי למידה ועבודה וגם על עמדות, התנהגות והישגים בפועל.  אולם רק מחקרים מעטים יחסית בספרות העולמית, בדקו ומדדו את ההשפעה הממשית.

בניינים שתוכננו ונבנו בשיטות של אדריכלות אקולוגית ובנייה ירוקה יוצרים עניין מיוחד. מהי מידת ההשפעה האפשרית של בניינים אלה על חוויה ועל למידה, האם הבניין משפיע בדרכים שונות על קהלים שונים? ואף יותר מכך, מה מידת ההשפעה האפשרית שלהם על מודעות לסביבה ועל פיתוח אוריינות סביבתית?

מהספרות עולה כי לקשר שבין אדם למקום יש השפעה משמעותית על תחושות וגם על חינוך. לבניינים יש השפעה מעצבת כחלק מחוויית המקום והסביבה. מחקרים מראים גם כי לבנייני למידה ולמוסדות חינוך יש השפעה על הלמידה המתבצעת בהם. אולם, נערכו מעט מאוד מחקרים לבחינת ההשפעה של שהות או למידה במבני חינוך "ירוקים" על הנוכחים במבנה. אם נבחן ונלמד יותר על מהות ההשפעה שיש לאדריכלות אקולוגית / "ירוקה" על תחושות ורגשות ואף על הפוטנציאל של פיתוח אוריינות סביבתית, נוכל להגיע לתובנות בעלות ערך בתכנון בניני חינוך. תובנות אלו יוכלו לתרום ביסוס מחקרי לתפיסות בנושא ההשפעה של אדריכלות, מבנים והמקום שבו הם נמצאים. לכך יהיה ערך כבסיס לגישות ולמסגרות הבנה גם באדריכלות אקולוגית וסביבתית, וגם בחינוך סביבתי מבוסס-מקום. מחקר זה תוכנן לענות על שאלות אלו.

המחקר התבצע בבניין החדש של בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב, שתוכנן ונבנה לפי עקרונות ושיטות בנייה ירוקה וזכה לציון גבוה בהסמכה לפי תקן LEED האמריקאי. במחקר נבחנו שתי קבוצות שונות - מבקרים שהגיעו לסיור קצר בבניין וסטודנטים שלומדים שעות ארוכות במהלך שנה אקדמית בבניין וחווים אותו כסביבת לימודים ועבודה משמעותית.

המחקר נערך בגישה הוליסטית הרואה בבניין מערכת אקולוגית שמרכיביה משולבים זה בזה ופועלים בקשרי גומלין ליצירת סביבה מלאה וחוויה שלמה. לכן, הוחלט לא לבודד ולבדוק מרכיב אחד אלא מספר מרכיבים רחב. מתודולוגיית המחקר כללה שילוב של שיטות איכותניות, באמצעות שאלות פתוחות, ושיטות כמותיות, הכוללות שאלוני היגדים בסולם Likert בן 5 רמות. זאת במטרה לתת ביטוי למגוון התחושות ולגישות הסובייקטיביות הרבות האפשריות, ועם זאת לאגוד אותם ולמצוא הבדלים אפשריים בין הקבוצות השונות בשיטות סטטיסטיות מקובלות. לגבי קבוצת המבקרים, נערך סיור מונחה בבניין בו קיבלו מידע תכליתי על העקרונות של בנייה ירוקה ושל קיימות ועל יישומן בבניין. בקבוצה זו נאספו תוצאות לפני הסיור ולאחריו, באמצעות 2 שאלונים. תוצאות אלו הושוו במטרה למצוא אם המידע החדש שקיבלו בסיור הקבוצתי הביא לשינוי ביחס לחוויה האישית האינטואיטיבית.

תוצאות המחקר מראות השפעה משמעותית של המבנה על התחושות של שתי אוכלוסיות המחקר. נמצאה השפעה חיובית בולטת של הבניין הירוק על תחושה אישית, ובמיוחד הרגשת נוחות, שלווה, רוגע, אווריריות, מרחב מזמין ופתיחות גם אצל מבקרים וגם אצל סטודנטים. החוויה שחוו והידע שקיבלו שונים מאוד ממה שהם היו רגילים לו בסביבה המודרנית "הרגילה".

למרות מיעוט ידע מוקדם, הביעו המבקרים מידת סקרנות גדולה מאוד, עניין רב ופתיחות לשמוע ולדעת יותר על בנייה ירוקה. השילוב של הבעת ידע מועט עם רמת עניין גבוהה מעיד כי עצם הביקור בבניין הציף סקרנות ורצון לדעת יותר. בכך הבניין מאפשר פוטנציאל לימודי גבוה שחשוב במיוחד בהתייחס לרמת האוריינות הנמוכה הקיימת. תוצאות אלה מאוששות את ההשערות שבניין "ירוק", המבוסס על עקרונות קיימות ופיתוח בר קיימא, מציע חוויה שונה באלו של בניינים "קונבנציונליים" ושהוא מעודד סקרנות, עניין ופיתוח מודעות לעקרונות הקיימות והבנייה הירוקה, בזכות החוויה של מימושן בבניין. עם זאת נמצא כי הבניין משפיע בדרכים שונות על קהלים שונים

הרוב הגדול לא הראה יכולת לקרוא את הבניין ולהבין אותו בכוחות עצמם. ניכרה תחושה ברורה של צורך בהגשת מידע ישיר וזמין בבניין (שילוט, תצוגות, הסברים כתובים). למטרה זו, נדרשים מידע כתוב, המחשה והדרכה. הדרך למימוש הפוטנציאל לפיתוח אוריינות סביבתית עוברת לכן במסלול של הדרכה, הכוונה והעברת מידע ולא במסלול של תגלית עצמית.

החוויה שחוו והידע שקיבלו שונים מאוד ממה שהם היו רגילים לו. בין אם התייחסו לעצמם, לעיר או לבניין עצמו, הבניין חשף ושיקף תחושות ומחשבות, עורר עניין ורצון לדעת עוד, עודד חשיבה ומודעות להיבטים של סביבה, קיימות ובנייה ירוקה. הבניין נותן השראה ומעורר עניין, יוצר אווירה ומאפשר לסקרנות לפרוץ ולמחשבות להתמקד. הוא מעורר שאלות ומסייע לפיתוח מודעות אך לא תמיד נתן תשובות. בכך הוא למעשה מתפקד כמחנך במובן הקלאסי, הפדגוגי של המושג. יוצר סביבה המאפשרת למידה, מעלה סוגיות שלא נחשפו במקום אחר, יוצר עניין לדעת יותר, מכוון ומנחה.

מתוצאות המחקר עולה כי רצוי לתכנן בנייני חינוך חדשים כמבנים ירוקים, ולהסב בניינים קיימים לבניינים ירוקים (Retrofit). הבניין פועל במיטבו ומשיג טוב יותר את מטרותיו כסביבה חינוכית כשהוא פועל כמערכת אקולוגית שלמה שבה כל המרכיבים פועלים יחד, כולל השירותים, הפעילויות והתכנים שבבניין. במיוחד יש חשיבות רבה לפינות ישיבה, ספריה, שירותי קפיטריה, וגם מקומות שבהם יכולות מספר קבוצות במקביל לעבוד בשיתוף ולנהל דיון. לכן חשוב שבתכנון בית הספר ייכללו כל המרכיבים האלו ושהוא יציע סביבה מגוונת, שתאפשר למידה ועבודת צוות טובות יותר.

כדי לממש את הפוטנציאל של פיתוח מודעות ואוריינות סביבתית יש חשיבות רבה להגשה של מידע ולהנחיה אנושית. שילוט, תצוגות ומידע מקוון ואיתם סיורים מודרכים, מפגשים והסברה על ידי צוות ותלמידים החיים ופועלים בבניין עצמו. אלו יכולים להנגיש את התועלות של הסביבה הירוקה, את החשיבה האקולוגית, המערכתית ואת התובנות של אוריינות סביבתית באופן ישיר וברור שלא ניתן להשיג בחוויה אישית אינטואיטיבית.

רצוי לבדוק במחקרי המשך מספר סוגיות שהמחקר הציף. לבדוק יותר לעומק באופן ממוקד את ההשפעה של מרכיבים ושל פעילויות בבניין ולהגיע למסקנות היכן נדרשות פעולות נוספות למימוש הפוטנציאל של פיתוח אוריינות סביבתית. היקף המחקר הנוכחי לא אפשר בחינה המשכית של ידע ושל מימדים שונים של אוריינות סביבתית לאורך זמן. מעניין יהיה לבצע מחקר המשך מעמיק בעתיד ולבחון כיצד הבניין ממצה את הפוטנציאל ומהן ההשפעות לאורך זמן.

הצלחת הקינון של עופות דורסים מושפעת מגורמים רבים, כגון כמות המזון, סוג הקן ומיקומו, תחרות, טריפה, הפרעה אנושית, מאבקים טריטוריאליים וגורמים אביוטיים. הגורם העיקרי המגביל את גודל התטולה הוא המזון, כלומר כמות האוכל הזמינה להורים לשם האכלת הגוזלים, והיא שתקבע את גודל התטולה. התנשמת הינה טורף אופורטוניסטי (סתגלני) בעלת העדפה ברורה בעולם כולו למכרסמים קטנים, המהווים  90% מסך הטרף שלה. נברנים, הנמצאים באזורים חקלאיים ונחשבים לאחד המזיקים הגדולים בגידולי שדה בכלל ובשדות אספסת בפרט, הינם מזון מועדף על התנשמות, כנראה בשל קלות לכידתם.

לאור ההכרה בהשלכות השליליות של השימוש האינטנסיבי בכימיקלים רעילים בחקלאות על הסביבה ועל בריאות האדם, ולאור יכולות הציד של התנשמות וצריכת כמויות גדולות של מכרסמים במזונן, מהווה התנשמת אמצעי הדברה ביולוגי, טבעי וזמין בשטחים החקלאים. בשל המחסור במקומות קינון טבעיים, הצבת תיבות קינון נחשבת לדרך המקובלת והיעילה בעולם לשימור תנשמות, ולהדברה ביולוגית. בשיטה המסורתית תיבות קינון הותקנו על מגדלי כנסיות ומבנים ברחבי אירופה, כך שהן מדמות חללים חשוכים בעצים גדולים. כיום, הצבת תיבות קינון בשטחים חקלאיים מעודדת את ביסוס אוכלוסיית התנשמות ומגבירה את לחץ הטריפה על המכרסמים באזורים אלו. בשל סמיכות תיבות הקינון ליישובים, לכבישים ולפעילות החקלאית, קיימת הפרעת אדם שעלולה לפגוע בהצלחת הרבייה של התנשמות. הפרעה זו הינה אקוטית במיוחד בזמן הדגירה והבקיעה של הגוזלים, שכן היא עלולה לגרום לתנשמת הבוגרת לנטוש את הקינון.

עופות משקיעים זמן ואנרגיה בחיפוש ובחירת מקום קינון אופטימלי עבורם. הצלחת הרבייה של התנשמות בתיבות הקינון נחקרה רבות והנה מושפעת מגורמים רבים, כגון טמפרטורה, מאפייני התיבה, מיקום התיבה בשטח והקרבה לסוגי גידולים שונים, סמיכות לתיבות קינון נוספות וזמינות המזון בשטח. גם למשתנים סביבתיים כגון הקרבה ליישובים או מאגרי מים וכן הקרבה לכבישים, יש השפעה על רביית התנשמות והם נחקרו בעיקר באירופה אך גם בישראל. נראה שלא ניתן לקבוע בצורה מוחלטת מהן התכונות הבלעדיות הנדרשות מבית הגידול כדי שהצלחת הרבייה תהיה מרבית.

רוב תיבות הקינון הממוקמות כיום ברחבי הארץ הוצבו על ידי החקלאים בצורה עצמאית ואינטואיטיבית, במטרה לשמש להדברה ביולוגית נגד מכרסמים. לאורך השנים ועם הניסיון בשטח, ובזכות ניטור ומחקר ארוכי טווח, פותחו ושופרו תיבות הקינון ומיקומן בשטח, בכדי לאפשר תפוסה ורבייה מקסימלית של התנשמות. המטרה היא להגיע ליעילות מקסימלית עבור החקלאים מבחינת הצלחת ההדברה הביולוגית, לצד חשיבות שימור מגוון המינים ושמירת טבע.

במחקר זה נבדקה התפוסה בתיבות הקינון והצלחת הרבייה של התנשמות כפונקציה של גיל שדות האספסת ותקופות הגידול שלה. בנוסף, בחנתי את הצלחת הרבייה של התנשמות כפונקציה של מקומות קינון ואת ההשפעה של הפרעת אדם בשל מיקום תיבות הקינון באזורים החקלאיים ובקרבת האדם, על הצלחת הרבייה. מטרת המחקר היא ללמוד האם הצבת תיבות הקינון על ידי החקלאים קיימת בעיקר במקומות בהם נזקי המכרסמים קשים יותר, וכיצד זה משפיע על הצלחת הרבייה של התנשמות. כמו כן האם אופן הצבת תיבות הקינון בשדות החקלאיים, בצורה הקיימת כיום ובקרבת האדם, הכוללת פעילות חקלאית סביבן ועל כן אפשרות להפרעה אנושית, מחלישה את סיכויי התפוסה והצלחת הרבייה בהן.

אחד הגורמים המשפיעים על משך גידול מחזור אספסת הוא נזקי המכרסמים. מכיוון שאספסת היא גידול רב שנתי, שבמהלכו לא מתאפשרת פעילות פיסית לעיבוד הקרקע, סביר להניח שאוכלוסיית הנברנים תתבסס ותגדל עם עליית גיל השדה בהתאמה. ההנחה היא שעם העלייה בגיל השדה תחול עלייה באוכלוסיית הנברנים המהווים טרף לתנשמות, ובעקבות זה תחול עליה בתפוסה בתיבות, עליה במספר הזוגות המקננים בתיבות סביב אותם השדות ובהתאם לכך עליה במספר הגוזלים (ממוצע גוזלים לכלל הזוגות). בנוסף, נבחן הקשר בין כמות תיבות הקינון בשטח לבין התפוסה בתיבות הקינון ולבין הצלחת הרבייה בהן. ההשערה היא שככל שיהיו יותר תיבות כך ישנה אפשרות לתפוסה גבוהה בהן ולהצלחת הרבייה.

במטרה לבחון שאלות אלו, נערך המחקר  בשדות החקלאיים של עמק בית שאן, תוך התמקדות בשדות אספסת בשנים 2013-2003. נחקרו פרמטרים שונים של הצלחת הרבייה של התנשמות ביחס למשך שנות גידול אספסת וביחס לגיל השדה. נבחנה גם השנה המקדימה לגידולי אספסת, וכן גודל השדה.

נמצא שיש השפעה לגיל שדה האספסת על התפוסה בתיבות הקינון, מספר הזוגות המקננים ומספר הגוזלים אך הקשר אינו  כפי ששיערתי. בשדה שהיה פעיל במשך שנתיים  התפוסה בתיבות הקינון, מספר הזוגות המקננים ומספר הגוזלים היו גבוהים יותר מאשר בשדות שהיו פעילים במשך 3 ו-4 שנים. כמו כן, לא נראה קשר מובהק בין התפוסה, מספר הזוגות המקננים ומספר הגוזלים לנוכחות שדה אספסת בקרבת תיבת הקינון או לגודל השדה.

בכדי לבחון האם שדה מסוים או אזור ספציפי מועדף במיוחד על התנשמות נבדקה הצלחת הרבייה של התנשמות באזורים אלו שנה לפני שגידלו שם אספסת (כלומר היה שם גידול אחר שאינו אספסת ואינו אחיד בכל השדות שנבדקו), וכן בוצעה השוואה בין השנה הראשונה לאחרונה בגידולי אספסת. נראה שכאשר בוחנים כל שדה בנפרד במשך שלוש תקופות גידול, אין הבדלים בממוצעי הצלחת הרבייה של התנשמות (תפוסה, זוגות וגוזלים), כלומר אין השפעה של קיום אספסת או של שנה ראשונה לעומת אחרונה על מדדים אלו. בנוסף, נמצא קשר מובהק ושלילי בין מועד סגירת השדה לבין מספר הגוזלים. ככל שהשדה נסגר מוקדם יותר מספר הגוזלים הממוצע לכל אורך תקופת המחקר היה גבוה יותר. נראה שמיקום השדה משפיע יותר מהגידול עצמו, וכן שישנם שדות בהם פגיעת המכרסמים הנה קשה יותר. ישנם גורמים רבים שיכולים להפוך שדה לפגיע יותר למכרסמים, החל מסוג הקרקע, גובה פני השטח ועד לסוגי הטיפול בשדה.

נבחנו השדות שנסגרו מוקדם יותר מהרצוי (לאחר שנתיים בלבד), ונמצא כי ללא קשר לגודל השדה, היו בשדות אלו יותר תיבות קינון וכן נמצא קשר מובהק וחיובי בין כמות תיבות הקינון למספר הזוגות המקננים ולכמות הגוזלים. לפיכך ניתן לומר שיש תלות ישירה של הצלחת הרבייה בכמות תיבות הקינון הנמצאות בפועל בשדות אלו. נראה שהחקלאים פועלים בצורה אינטואיטיבית ונכונה, ובמקומות בהם נזקי המכרסמים קשים, הם יציבו יותר תיבות קינון וזה ללא קשר לסוג הגידול אספסת או אחר ולא לגודל השדה. בנוסף, בשדה בו הוצבו בעבר הרבה תיבות קינון, עתידים להימצא יותר קינוני תנשמות. ככל הנראה, נוכחות גבוהה של תיבות קינון ושל תנשמות מקננות לא מונעת את התרבות אוכלוסיית הנברנים ואת הסגירה המוקדמת של השדה, אך יתכן שנמנע נזק גדול עוד יותר לתוצרת החקלאית בזכות נוכחות התנשמות.

בעולם ובארץ רב תיבות הקינון מוצבות כיום בקרבת האדם, מטעמי נוחיות ויעילות. לתיבות הממוקמות בשולי השדות מתאפשרת גישה נוחה יותר לתחזוקה וניטור והן לא מפריעות לעבודה השוטפת בתוך השדות של כלים כבדים כגון, טרקטורים ומטוסי ריסוס וכן של אמצעי השקיה.  במחקר זה, בחנתי האם קרבה זו לאדם ולגורמים סביבתיים נוספים, משפיעה על הצלחת הרבייה. נבחנו מרחקים של תיבות הקינון מיישובים, כבישים, שבילי עפר, מאגרי מים, גובה התיבה וכן נבדקו סוגי השטחים שסביב התיבה- שדות פתוחים, מטעים או יישוב. נמצא שקיים קשר חיובי בין התפוסה בתיבות הקינון ומספר הגוזלים לבין מרחק תיבת הקינון מיישובים, וקשר שלילי בין תאריך הטלת הביצים לבין המרחק מיישובים וגובה התיבה. בנוסף, קיים קשר חיובי בין התפוסה בתיבות הקינון לבין גובה התיבה. וכן, קיים קשר חיובי בין מספר הגוזלים לבין המרחק ממקורות מים וקשר שלילי בין מספר הגוזלים למרחק משבילי עפר.

ממצאים אלו חשובים לביסוס הידע של כלל הגורמים המשפיעים על הצלחת רביית התנשמות. הצלחת הרבייה חשובה לשמירת אוכלוסייה קבועה ויציבה של תנשמות ופעילותן כמדבירות ביולוגיות וגם כחלק מתהליך שימור הסביבה ומגוון המינים.

מדענים רבים ברחבי העולם סבורים שהאקלים העולמי מתחמם וכי פליטות גזי החממה הן הגורמות לכך. על פי תחזיות שונות, ההתחממות העולמית - אם לא תיעצר בעשורים הבאים - עלולה לפגוע באופן בלתי הפיך במערכות האקולוגיות ולהזיק במידה רבה מאוד לאנושות (מקנזי, 2009 ;2013IPCC,). לכן על פי דוח האו"ם (Steinfeld et al., 2006) שינוי האקלים הוא בעצם האתגר הגדול ביותר שהמין האנושי מתמודד עמו כיום. מאז 1992 נדונות ומיושמות ברחבי העולם תכניות פעולה פוליטיות רבות, שקשורות לשינוי האקלים (Garnett, 2008) וגם בישראל נבחן מגוון רחב של כלי מדיניות להקטנת פליטות גזי החממה במגוון תחומים (לוי, 2012). עם זאת, לעומת המאמץ המושקע בתחומים של בנייה ירוקה, צריכת אנרגיה ותחבורה, בישראל מתעלמים כמעט לחלוטין מהשפעותיו של תחום המזון, אף שממחקרים עולה  תרומתן הניכרת של התחום לפליטות גזי חממה בעולם. גזי חממה אלו נוצרים בכל שלבי מחזור החיים של המזון, החל משלב החקלאות ותשומותיו, עבור בייצור, בהפצה, בקירור, בקמעונאות ובהכנת המזון בבית וכלה בסילוק הפסולת (Macdiarmid et al., 2011). ככל הידוע טרם נעשו מחקרים שמעריכים את סך פליטות גזי החממה משרשרת המזון העולמית הכוללת (Garnett, 2011), אבל ההערכה הרווחת היא שייצור המזון, כשמתחשבים גם בבירוא היערות, אחראי לכשליש מהעלייה בפליטות גזי החממה העולמיות ((NRM Education,2014;  Lappe, 2010, וזאת כשתעשיות המזון מן החי בלבד אחראיות לכ-14.5% מפליטות גזי החממה כתוצאה מפעילות אנושית FAO, 2013)).

המחקר החברתי בישראל נוגע לא מעט בתחום  המזון, אך הדגשים הם בעיקר על  בריאות, הרגלי תזונה, יוקר המחיה וצדק חברתי. היבטים של צדק סביבתי הקשורים לצריכת מזון ובעיקר השפעתו על פליטות גזי החממה, טרם זכו להתייחסות של ממש במחקר. מחקר זה הוא מחקר סביבתי-חברתי ששואף להעלות את הנושא על סדר היום הציבורי. המחקר בוחן את פליטות גזי החממה מצריכת מזון ביתי בישראל בהקשר החברתי כלכלי, ומנסה לעמוד על ה'תרומה' היחסית של משקי בית מעשירוני הכנסה שונים לפליטות שמקורן צריכת מזון. כמו כן בודק המחקר מהו שיעור הפליטה לנפש מצריכת מזון בישראל.

השערות המחקר הן שענף המזון בישראל אחראי לפליטות גזי חממה גדולות, שפליטות גזי החממה לנפש מצריכת מזון בבית ומחוץ לבית בישראל יהיו גבוהות יותר למעמדות הסוציו-אקונומיים הגבוהים מלמעמדות הסוציו-אקונומיים הנמוכים ושההבדלים בפליטות יהיו גדולים יותר מצריכת מזון מחוץ לבית משמצריכת מזון ביתי. השערה נוספת היא שהשיטות להערכת פליטות גזי חממה ממזון לפי קבוצות אוכלוסייה, אינן קיימות ויש לפתחן.

חשיבות המחקר בהיותו חלוצי במספר תחומים, שכולם במטרותיו. ראשית, פליטות גזי חממה מצריכת מזון הן כאמור חלק משמעותי מפליטות גזי החממה בעולם ולראשונה במחקר זה נעשה ניסיון לתת מידע אמפירי על פליטות גזי חממה לנפש מצריכת מזון בישראל. שנית, המחקר נותן מידע אמפירי על אי-השוויון בפליטות גזי חממה מצריכת מזון ביתי של קבוצות סוציו-אקונומיות שונות בישראל ובכך תורם להתמודדות עם המחסור במידע אמפירי על אי-שוויון זה בעולם בכלל ובישראל בפרט. איסוף המידע יוכל לסייע לקביעת ההשלכות הכלכליות, החברתיות והפוליטיות, שיכולות להיגרם לקבוצות האוכלוסייה השונות עקב שימוש בכלים טכנולוגיים וכלכליים שונים (Rabinowitz, 2012). בנוסף לכך, השיטות לבדיקת השאלה של פליטות לפי קבוצות אוכלוסייה מפגרות בהרבה אחרי השיטות להשוואה בין מדינות והמחקר מציע מתודולוגיה חדשה לבחינת פליטות גזי חממה של קבוצות אוכלוסייה שונות במדינה וכן מפתח מדדים להשוואת הפליטות של הקבוצות השונות. חשיבות נוספת יש בכך שהמחקר מזהה את פערי המידע הקיימים ובכך יכול לסייע ללמ"ס או לגופי האיסוף האחרים בבואם לאסוף ולארגן את הנתונים. לבסוף, חשיבות רבה יש גם להצעות להפחתת פליטות גזי החממה ממזון שמביאות בחשבון גם שיקולים של צדק אקלימי. קובעי המדיניות יכולים להשתמש בהצעות אלו ולפתח מדיניות אפקטיבית ומקובלת, שתביא להפחתה משמעותית של פליטות גזי החממה ממזון.

שיטות המחקר: כדי לחשב את כמות פליטות גזי החממה מצריכת המזון הביתי של המעמד הסוציו-אקונומי, יש צורך במציאת הצריכה הביתית בק"ג שצורכים בכל מעמד סוציו-אקונומי מכל סוג מזון ובהערכת כמות פליטות גזי החממה הנוצרים מהמזון. הכפלת הכמות בפליטות לכל סוג מזון וסיכום התוצאות של המזונות השונים נותנים את התמונה הכוללת של הפליטות לכל מעמד סוציו-אקונומי. לצורך הערכת הצריכה של מוצרי המזון בישראל השתמשתי בשתי שיטות מחקר: השיטה הראשונה היתה עיבוד נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ומשרדי ממשלה למציאת הוצאות עשירוני ההכנסה על המוצרים השונים ומחירי המוצרים. בסך הכול נבדקו בדרך זאת 112 סוגי מוצרים שונים, שהם כ-80%-67% מכלל הוצאות משקי הבית לצריכה ביתית. השיטה  השנייה היתה  סקר חברתי מקיף שנערך במשקי בית בישראל להערכת כמויות הצריכה של מוצרי מזון שונים, שחלקם נצרכים בבית וחלקם מחוצה לו, ע"י קבוצות סוציו אקונומיות שונות. לצורך הערכת פליטות גזי החממה של מוצרי המזון השתמשתי בשיטת ניתוח מחזור חיים (LCA) שמאפשרת להעריך את טביעת הרגל הפחמנית של המוצר -  סך הפליטות הישירות והעקיפות שנוצרות לאורך מחזור החיים של המוצר. מאחר שבישראל לא נעשה ניתוח LCA כמעט על אף מוצר מזון הנתונים נאספו מעשרות מחקרים ומקורות מידע עדכניים (2014-2008) מרחבי העולם שנבדקו בשיטת LCA לפחות עד שלב היצרן. פליטות אלו הותאמו לישראל ולגבולות המערכת, שנקבעו משלב העריסה (איסוף חומרי הגלם) ועד אחרי הקמעונאי. בגלל השונות הכה גבוהה בממצאי הפליטות ובגלל החוסר במחקרים למוצרי המזון בישראל חושבו הפליטות המינימליות, המקסימליות והממוצעות של כל מוצר מזון, כשההנחה היא כי ממצאי הפליטות של מרבית המוצרים בישראל אינם שונים מהממצאים בעולם ולכן יהיו בין ערכי פליטות המינימום והמקסימום ובדר"כ קרובים לממוצע. לבסוף, הכמות הכוללת של פליטות גזי החממה למעמד הסוציו-אקונומי מצריכת המזונות חושבה ע"י הכפלת הכמות הנצרכת בפליטות המינימליות, המקסימליות והממוצעות.

החישובים שתוארו לעיל אפשרו לקבל תמונה רק לגבי פליטות גזי החממה מצריכת מזון ביתית לנפש בישראל של המעמדות הסוציו-אקונומיים השונים. כדי לקבל הערכה לכמות הפליטות הכוללת לנפש ממזון הוכפלו נתוני מינימום, מקסימום וממוצע הפליטות בכמות בק"ג לנפש לשנה, שנלקחה ממאזן המזון של ישראל. בנוסף, כדי לבטא את ההבדלים בין המעמדות החברתיים-כלכליים הוגדרו אינדקס אי-שוויון פחמני (פליטות CO2e) מצריכת מזון ביתית (צמ"ב) ואינדקס אי-שוויון פחמני (פליטות CO2e) מצריכת מזון מחוץ לבית (צמ"ח). אינדקסים אלו מבטאים בהתאמה את היחס בין פליטות CO2e מצריכת מזון ביתית/מחוץ לבית לנפש במעמד החברתי-כלכלי ובין פליטות CO2e מצריכת מזון ביתית/מחוץ לבית לנפש במעמד החברתי-כלכלי התחתון. למעמד החברתי-כלכלי התחתון הערך 1, וככל שהערך למעמד החברתי-כלכלי גדול יותר, כך הוא מעיד על הפער באי-השוויון הפחמני מצריכת מזון ביתית/מחוץ לבית בין המעמד למעמד החברתי-כלכלי התחתון. אינדקס אי-השוויון הפחמני מצמ"ב שימש לניתוח ההבדלים בפליטות גזי החממה, שהתקבלו מהסקר ומעיבוד נתוני הלמ"ס ומשרדי הממשלה וכן לצורך חישוב אי-שוויון פחמני כמכפיל של אי-שוויון בהוצאה הצרכנית ובהוצאה למזון ביתי. אינדקס אי-השוויון הפחמני מצמ"ח שימש לניתוח ההבדלים בפליטות גזי החממה שהתקבלו מהסקר. בכל אחת מהשיטות חושבו ונותחו האינדקסים לפליטות המינימליות, המקסימליות והממוצעות.

תוצאות המחקר: כמות הפליטות לנפש, שהתקבלה למוצרי המזון הביתיים שנחקרו בשיטת עיבוד הנתונים, היא2-0.5  טון CO2e, כשהממוצע לנפש, לפי הפליטות הממוצעות קרוב לטון CO2e. בבדיקת ממצאי הפליטות המינימליות, המקסימליות והממוצעות נמצא כי כמות הפליטות השתנתה מאוד בהתאם לממצאי הפליטות ולעשירון ההכנסה. לעומת זאת, בין ממצאי הפליטות השונים התקבלו הבדלים קטנים מאוד באינדקס אי-השוויון הפחמני מצמ"ב לנפש של כל עשירון. כן נמצאו הבדלים ברורים בפליטות גזי חממה מצריכת מזון ביתי בין העשירון התחתון, עשירוני מעמד הביניים והעשירונים העליונים ובעיקר הבדל ברור בין העשירון העליון והתחתון - נמצא כי לעשירון העליון הפליטות הרבות ביותר מצריכת מזון ביתי, והן גבוהות בכ-72% מהפליטות של העשירון התחתון, שפליטות גזי החממה שלו הן הנמוכות ביותר. תוצאה זאת אף עושה חסד עם העשירון העליון ולמעשה ההבדלים בין העשירונים כנראה גבוהים יותר, מכיון שהפליטות היחסיות שחושבו לעשירון התחתון גבוהות יותר מאלו של העשירון העליון. העשירון התשיעי נמצא במקום השני מבחינת פליטות גזי חממה שגבוהות בכ-37%-36% מזה של העשירון התחתון. לרוב העשירונים האחרים (עשירוני מעמד הביניים) נמצא כי פליטות גזי החממה שלהם פחות או יותר דומות וגבוהות בכ-24%-17% מהפליטות של העשירון התחתון. בנוסף נמצא כי לכל העשירונים אי-השוויון בהוצאה לצריכה ואי-השוויון בהוצאה למזון ביתי גדולים יותר מאי-השוויון הפחמני מצמ"ב והפער ביניהם גדל ככל שעולים בעשירון. כשהפליטות נבדקו לפי קבוצות מזון נמצא כי קבוצות המזונות הגורמות לפליטות הגדולות ביותר בקרב כל העשירונים הינן, עפ"י הסדר, בשר, חלב מוצריו, לחם ודגנים וירקות טריים. כן נמצא כי פליטות גזי החממה של העשירון העליון גבוהות מאלו של כל שאר העשירונים לכל ממצאי הפליטות ברוב קבוצות המזון, כשהדברים נכונים ביתר שאת בקבוצות המזונות עתירי הפליטות הרבות ביותר כמו בשר או חלב ומוצריו. תופעה הפוכה קורית עבור העשירון התחתון שפליטות גזי החממה שלו כמעט תמיד נמוכות מאלו של יתר העשירונים, אך ביתר העשירונים אין המגמה נשמרת.

בשיטת הסקר נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית רק למספר מוצרים בכל שאלה ולכן יש להתייחס לממצאים בהסתייגויות הראויות. לגבי המוצרים בעלי המובהקות הסטטיסטית הנצרכים בבית נמצא כי לעיתים המעמד הסוציו-אקונומי הגבוה יותר גורם ליותר פליטות גזי חממה ולעיתים המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך. לעומת זאת לגבי כל המוצרים בעלי המובהקות הסטטיסטית הנצרכים מחוץ לבית נמצא שקיימת התאמה ברורה בין המעמד הסוציו-אקונומי ובין כמות גזי החממה הנפלטים כתוצאה מצריכת המוצר, כשמעמד גבוה יותר גורם לפליטות גזי חממה גדולות יותר.

בבדיקת סך פליטות גזי החממה לנפש ממזון בישראל נמצא, שהכמות מוערכת בכ-3.1-1 טונות CO2e לפי ממצאי הפליטות השונים. כן נמצא כי הבשר, מוצרי חלב, הדגנים ומוצריהם, הירקות והפירות אחראיים לכ-80% מפליטות גזי החממה ממזון, כשהבשר לבדו אחראי לכשליש מהפליטות!

ממצאים אלו מוכיחים כי למזון תרומה גדולה לפליטות גזי החממה בישראל, ועל כן הממשלה חייבת להתחיל להתייחס לנושא ולגבש כלי מדיניות לצמצום פליטות גזי החממה ממזון. המחקר מציג כלי מדיניות שביכולתם לסייע במידה ניכרת להקטנת פליטות גזי החממה בישראל מייצור המזון ומצריכתו מתוך התחשבות גם בשיקולים של צדק אקלימי.

במתקן הטיפול בשפכים "שפד"ן" שוקלים התקנת מערכת חיטוי באור אולטרא סגול (UV) כתחליף לחיטוי בכלור בקולחים שלישוניים. מחקר זה נערך על מנת לבדוק את יעילות החיטוי ב-UV עם מנורות מסוג Low pressure LP)) על קולחי שפד"ן שניוניים (לאחר טיפול ביולוגי) ושלישוניים (לאחר סינון).  שתי מערכות סינון גרנולרי נבדקו על מנת להשוות בין פרמטרים של איכות מים שביכולתם להשפיע על יכולת החיטוי. הראשונה, מערכת סינון חול מהירה  (5-6 מ'/שעה) הכוללת הזרקה ישירה של הקואגולנט פריק כלוריד (FeCl) והשנייה, מערכת פילטר ביולוגי (ביופילטר) מהיר (5 מ'/שעה) הכוללת הזרקת פולי-אלומיניום כלוריד (PACl), מיכל פלוקולציה והזרקת מי חמצן H₂O₂ המשמשים כתורמי חמצן לתהליך הניטריפיקציה המתרחש בפילטר. קולחים שניוניים (NTE), קולחים ביציאה מפילטר החול (SF) וקולחים ביציאה מהביופילטר (BF) הוקרנו בקרינת UV במכשיר הקרנה מעבדתי collimated beam device)). במחקר זה נבדקה יעילות החיטוי ב-UV של קולחי השפד"ן ולכן האינדיקטורים הבקטריאליים הנבחרים היו מצויים באופן טבעי בקולחים ולא נזרעו באופן מלאכותי. האינדיקטורים במחקר זה היו חיידקי קוליפורים כלליים וצואתיים, וקוליפאז'ים סומטיים ששימשו אינדיקטורים להימצאות וירוסים של מערכת העיכול.

חלקיקים ופתיתים בקולחים עלולים להסתיר בתוכם מיקרואורגניזמים שונים ולהגן עליהם מפני קרינת ה-UV. לכן, בנוסף להערכת כמות המיקרואורגניזמים לאחר החשיפה ל-UV, הקולחים עברו אנליזת חלקיקים הכוללת התפלגות גודל (PSD) ואנליזת צורה על מנת לקשור בין גודל וצורת החלקיק ליעילות החיטוי ב-UV. בנוסף, יעילות החיטוי קושרה לפרמטרים הידועים בספרות כבעלי השפעה על יכולת החיטוי כגון: עכירות, מעבר אור UV באורך גל של 254 ננומטר (UVT₂₅₄), התפלגות גודל חלקיקים, נקבוביות החלקיקים ומידת המעגליות של החלקיקים, על מנת לבחון את ההתאמה של הפרמטרים האלה לצפי הצלחת החיטוי ב-UV. הקולחים ביציאה ממערכות הסינון SF ו-BF היו באיכות טובה יותר מ-NTE בפרמטרים כגון עכירות, UVT₂₅₄, חלקיקים מרחפים, אמוניה וריכוז חיידקים, ו-BF היה באיכות גבוהה יותר מ-SF.  על אף השינויים המשמעותיים באיכות המים, החיטוי ב-UV הסתכם בתוצאות דומות. לדוגמא, על מנת להרחיק 4 לוג של קוליפורם כללי, נדרשה מנת חיטוי של 27.5, 28.3 ו-28.1 mJ/cm²  ל-NTE, SF ו-BF בהתאמה. לא ניתן היה להגיע ל-4 לוג הרחקה של קוליפאז'ים סומטיים עקב ריכוזם ההתחלתי הנמוך בקולחים שעמד על 1-4×10³ יחידות ל-100 מ"ל. על מנת לקטול את כל הקוליפאז'ים במים, ל-SF נדרשה מנה של 25-30 mJ/cm² ול-BF נדרשה מנת של מעל 30 mJ/cm².

לא נמצא קשר משמעותי בין יעילות החיטוי לפרמטרים הנבדקים של איכות הקולחים. מסקנות המחקר הן שהפרמטרים של איכות המים המצוינים לעיל אינם מתאימים לחיזוי של הצלחת הקטילה ב-UV כאשר בודקים מיקרואורגניזמים טבעיים בקולחים שניוניים ושלישוניים של שפד"ן. מסקנה זו אינה עולה בקנה אחד עם מאמרים רבים שבחנו את הקשר בין חיטוי ב-UV לאיכות המים ועשו שימוש במים מלאכותיים שבהם נזרעו האינדיקטורים והוכנסו חלקיקים בגודל ובכמות ידועה (Qualls et al.,1983, Emerick et al., 1999, Jolis et al., 2001 Madge & Jensen, 2006 ועוד). מאמרים אלה מציעים יכולת חיזוי של איכות החיטוי על פי כמות וגודל החלקיקים במים.  התוצאות במחקר זה עולות בקנה אחד עם שורה של מחקרים שלא הצליחו להוכיח קשר בין גודל החלקיקים במים ליעילות הקטילה ב- UV(Loge et al., 1999, Ho et al., 1998, Rennell et al. 1998 ועוד). חיטוי ב-UV נמצא מתאים לקולחי שפד"ן שלישוניים במנת קרינה של 40 mJ/cm². כיוון שמשרד הבריאות הישראלי מנחה לחטא קולחים במנת קרינה של 80 mJ/cm² לאחר סינון, ניתן להניח כי חיטוי ב-UV בשפד"ן מתאים לקטילת חיידקים ווירוסים גם במצבים של תנודות באיכות המים.

עבודת המחקר המלאה כתובה באנגלית.

יוזמת הטרנזישן (Transition Initiative) היא התארגנות שורשית (grassroot) קהילתית ומקומית שנועדה להגביר את החוסן של הקהילה להתמודדות עם משברים סביבתיים, כלכליים ועם עולמנו המשתנה. מחקר זה בוחן את הפעלתה של יוזמת הטרנזישן בישראל ואת היכולת שלה לחולל שינוי לאורחות חיים בנות קיימא. מטרת המחקר היא לערוך בחינה תאורטית, מעשית ומתודולוגית של יוזמת הטרנזישן בישראל דרך מקרה המבחן בעין הוד.

מתודולוגית המחקר היא מחקר פעולה (action research) בו החוקר היה שותף להקמה ולהפעלה של יוזמת הטרנזישן הראשונה בישראל. המחקר עוקב אחר שניים-עשר הפגישות הראשונות של הקבוצה (על פני חצי שנה) ומנתח את השיח של הקבוצה. המחקר משתמש בתאוריות הפרספקטיבה הרב-שכבתית Multi – Layered Perspective) והניהול האסטרטגי של נישות (Strategic Niche Management), אשר שימשו מחקרים בעבר כדי לבחון את התהליכים העוזרים לבסס פעילויות כמו יוזמת הטרנזישן ויוזמות שורשיות אחרות. תאוריות אלו עוסקות בתהליכי מעבר – תהליכי שינוי מורכבים ורחבי יריעה, כמו השינוי הנחוץ במעבר לאורחות חיים בנות קיימא.

המחקר מציג זווית ראייה חדשה על היכולת של פעילות אזרחית לפעול באופן פרו-אקטיבי בתוך תהליכי שינוי מורכבים. מהמחקר עולה הפוטנציאל הגלום בחקירה ועיסוק בנושא השינוי בקרב הפעילים. עוד עוסק המחקר באפשרות לזיהוי חלונות הזדמנות לשינוי, וחשיבותן של רשתות, כדוגמת רשת הטרנזישן העולמית, בתהליך שכזה. לבסוף מזהה המחקר כמה מאפיינים ישראליים שעשויים להשפיע על המשך התפתחות יוזמת הטרנזישן בישראל, חלקם מעכבים וחלקם מקדמים.