מחקרים

בניה בת-קיימא היא בניה ידידותית למשתמש ולסביבה. בניינים צורכים אנרגיה ומשאבים אחרים (מים, חומרי גלם וכדומה) בשלב הפקת חומרי הבניין, בתהליך הבניה ולאורך חיי הבניין לצורך תפעולו. מטרתה של בניה בת-קיימא היא חסכון בשימוש במשאבים חדשים, שימוש מחדש ומחזור מרבי של הקיים, וכל זאת תוך חתירה לשמירה על בריאותם ורווחתם של כלל המשתמשים במבנה, בהווה ובדורות הבאים.

מחקר זה בוחן את העלויות וחלק מהתועלות בבניה בת קיימא של מבני בתי ספר בישראל. מחקרים מצביעים על כך שהשפעת מבנה בית הספר על בריאותם של מורים ותלמידים ועל שביעות רצונם ויכולתם להתרכז, רבה. גם השפעתם המצטברת של מבני בתי הספר על השימוש במשאבים ופוטנציאל החיסכון הכספי לחברה כולה הוא משמעותי. כמו כן, מבנים אלה ציבוריים ואי לכך, רווח או הפסד כתוצאה מבנייתם נתרמים לכיסו של האזרח או נגרעים ממנו.

הנחת מחקר זה היא כי בניה בת-קיימא של בתי ספר בישראל יקרה מבניה קונבנציונלית באחוזים בודדים, וכי הפרש כספי זה עשוי להתקזז לאחר מספר שנים מועט כתוצאה מהוצאות תפעול מבנה פחותות. תועלת נוספת לה אנו מצפים היא שביעות רצון גבוהה יותר של צוות ההוראה המועסק במבנים אלה. הכלים בהם נעשה שימוש במחקר הנוכחי:

1. עלויות נוספות בבניה בת-קיימא של בתי-ספר: נערכה השוואת עלויות גלובליות של בניית בתי ספר בני-קיימא אל מול בתי ספר בבניה קונבנציונלית, וכן נערך ניתוח השוואתי של עלויות בפועל של רכיבים בני-קיימא בבתי ספר העומדים בכלי-מדידה מתאים.
2. תועלות כלכליות בבניה בת-קיימא של בתי-ספר: נבדקה צריכת משאבים (מים וחשמל) בבתי ספר בני-קיימא אל מול מקביליהם בבניה קונבנציונלית.
3. תועלות התנהגותיות המתבטאות בשביעות רצון סגל ההוראה בבית ספר בר-קיימא: נבדקו עמדותיהם של מורים המלמדים בבתי ספר בני-קיימא בנוגע למבנה בו הם עובדים.
    

המחקר מצביע על כך כי עלותם היחסית הממוצעת של רכיבי בניין ירוקים בבתי ספר בבניה בת-קיימא מהווה כ- 8% מעלות המבנה, ובממוצע עלותם בשוק, כיום, היא 353 ₪ למ"ר. נתון זה שקול לכ- 5% מתקציב הפרויקט כולו. השוואת תקציב הבניה של בתי ספר בבניה בת-קיימא אל מול מקביליהם שנבנו בבניה קונבנציונלית מעלה כי, בפועל, התקציב שהושקע בבנייתם של הראשונים גבוה בכ-14%. עם זאת נמצא כי ניתן לבנות מבנה בר-קיימא בעלות מבנה קונבנציונלי ממוצעת. על מנת להצליח במשימה זו על הרשות המקומית להגדיר גבולות תקציב ברורים בראשית הפרויקט ולבחור מתכננים מקצועיים ובעלי ניסיון.

נתוני החיסכון בצריכת אנרגיה ומים עומדים על חסכון של כ- 23% בצריכת אנרגיה (חשמל) ושל כ- 24% בצריכת מים. מספר שנות החזר ההשקעה בשל נתוני צריכת אנרגיה ומים נמוכים הוא הנתון המפתיע ועומד על כ-39 שנים. בבסיס תקופת ההחזר הארוכה עומדת עלות בניה גבוהה של מבני בתי-הספר אל מול יכולת חסכון מוגבלת בהוצאות תפעול שנבדקו במחקר זה. במחקר צוינו מאפייני בנייה שאינם דורשים תוספת תקציבית או שהתוספת הנדרשת עבורם קטנה. מומלץ לשים דגש על מפרטים מסוג זה ולא להיקלע להשקעה במערכות בניין יקרות מאוד, שאינן הכרחיות והחזר ההשקעה בהן אינו מובטח. כמו כן, על מנת לממש את פוטנציאל החיסכון הכספי, נדרש תהליך של הסתגלות והטמעה של נהלים חדשים וטכנולוגיות חדשות בבתי הספר בני-הקיימא. על תהליך זה לכלול תמיכה בצוות התחזוקה של בית הספר והדרכה מתאימה להנהלה ולסגל ההוראה.

שביעות רצונם של סגל ההוראה ממקום עבודתם גבוהה ב- 26% מאשר בבית-ספר שאינו בר-קיימא. העדפת המבנה בר-הקיימא על ידי המורים היתה עקבית בנוגע לכל המאפיינים המבניים שנבחנו (רמת תאורה טבעית; נוחות ממערכת תאורה מלאכותית; תנאים אקוסטיים וגדלם וזמינותם של שטחי החוץ ) ולכן ניתן לראות בה מרכיב משמעותי בתועלות המבנה.

לאור ממצאים אלה, ניתן להסיק כי ההיבט הכספי בלבד של הוצאות תפעול מופחתות אינו מצדיק את ההשקעה הנוספת בבניה בת-קיימא. על מנת לקבל תמונה מלאה יותר של כדאיות בניה בת-קיימא יש לערוך בדיקה של תועלות עקיפות למשק כולו כגון: תועלות כלכליות שמקורן בבריאות הציבור, הפחתת תחלופת מורים, ירידת מחיר אנרגיה כתוצאה מביקושים הולכים וקטנים וכדומה.  מעבר לכך, יתכן, שבמצב הנוכחי של השוק, הגורם האנושי מהווה חסם למימוש פוטנציאל החיסכון הכספי. עם זאת, ההעדפה הגורפת של סביבת בתי-הספר בני-הקיימא על ידי סגל ההוראה יכולה להוות נדבך בהצדקה של בניית המבנים ככאלה.

מטרת המחקר היא לחזות את השפעתם של תרחישי אקלים חריגים בדגש על רוחות מזרחיות על בית הגידול בטבלאות הגידוד של החוף הסלעי במזרח הים התיכון. מחקר זה הוא ייחודי מסוגו וחדשני בבואו לקשר בן שינוי אקלים המושפעים מגורמים בסקאלות גלובליות אל מול שינויים ביולוגיים דינאמיים מהירים ומורכבים בתחום הלוקאלי. המחקר כולל תצפיות שדה בחופי ישראל, בעיקר בחוף דור-הבונים אשר מתמקדות במינים נבחרים במהלך אירועים חריגים של חשיפה ממושכת לאוויר שאנו מגדירים כאירועי עקה ממושכים PDE)). בנוסף בצענו ניסויי מעבדה אשר באו לחקות את תרחישי האקלים החריגים והשפעתם על המינים שבחרנו על בסיס מודל אקלימי. את הממצאים אנו מאגדים ליצירת תחזית לעתידם של המינים הנחקרים בבית הגידול בטבלאות הגידוד לאור שינויי האקלים החזויים לשנים הקרובות.

טבלאות הגידוד שלאורך חוף הים התיכוני הינם בית גידול סלעי ייחודי, בעל מגוון רב של בעלי חיים כגון סרטנים, חלזונות, חסרי חוליות ומינים רבים של אצות. בית גידול זה המצוי על הקו המפריד בין הים ליבשה, נתון לפיכך לעקות סביבתיות מרובות הכוללות מפץ גלים וסערות, חום כבד ויובש. רוחות מזרחיות חזקות הנושבות באזור החוף גורמות לעקות יובש ממושכות, דוחפות את הגלים מעל הטבלה ובכך חושפות אותה לאוויר יבש וקרינה, לעתים אפילו לתקופות של שבוע ברצף. מצב כזה יכול להיות הרסני לחיים על הטבלאות. על פי תחזיות שינוי אקלים גלובלי, תנאי עקה וקיצון יתרבו ויתחזקו בעתיד ולכן חשוב להבין מה קורה למערכת זו במקרים אלה, על מנת שנוכל לחזות מה יהיו השינויים העתידיים.  לאור השינויים בהופעתם של אירועי אקלים חריגים והשפעתם על בית הגידול בטבלאות הגידוד אנו יוצרים תחזית לגורלו של בית הגידול על פי מודל אקלימי ל- 20 השנים הבאות.

אנו מתעדים את הפגיעה בבית הגידול בקרב האצות ובעלי החיים במטרה ללמוד את הקשר בין שינויים אקולוגיים ותנאי אקלים מסוימים המלווים ברוחות מזרחיות. על מנת לבצע זאת אנו מגדירים "אירוע חריג" כאשר התהליך הטבעי של הגאות והשפל מתערער על ידי גורמים אטמוספריים וטבלאות הגידוד חשופות לאוויר למרות הגאות. במעקב שוטף אחר השינויים האקולוגיים באירוע יובש חריג, ניתן היה לראות בבירור שחברת האצות עוברת תהליך של הלבנה (bleaching) ומספרם של בעלי החיים המאכלסים את הטבלה יורד באופן משמעותי. במקרים קיצוניים נמצאו פרטים מתים שהגיעו לטבלה כאשר התנאים אפשרו ונכלאו בכוכים באירוע היובש. ב-15 נקודות לאורך הטבלה אנו תעדנו את השפעות היובש על ידי כימות אחוזי הכיסוי של האצות שעברו תהליך הלבנה ועל ידי ספירת פרטים של שני מינים דומיננטיים המאכלסים את הטבלאות באזורינו; צלחית המכחילה ((Patella caerulea וחילזון חד השן, כיפה סרוגה (phorcus turbinatus ). בהמשך הצבנו מספר מיני אצות דומיננטיות במערכת ניסוי במעבדה המדמה את שינויי האקלים על מנת לבחון את סף הרגישות שלהם ויכולת שרידותם לאחר אירוע אקלימי חריג. לאחר אפיון התנאים האקלימיים הגורמים לעקה ממושכת (PDE) בבית הגידול ובחינת השפעתם בשטח ובתנאי מעבדה, אתרנו לאורך ההיסטוריה האם אכן התרחש שינוי בתדירות ובעוצמת אירועי אקלים אלה ובאמצעות מודל חיזוי אקלימי בדקנו האם שינויים כאלה עשויים להתגבר באזורינו בעשרים השנים הבאות.

       מצאנו שהאטמוספרה בליווי רוחות מזרחיות, תופסת חלק עיקרי ביותר באירועי החשיפה הממושכים של הטבלאות על התערבות בתהליך הגאות והשפל שצוין קודם. בעונות הסתיו והחורף במהלך ארבע השנים האחרונות, מעל ל- 50% מאירועי החשיפה נגרמו בהשפעת האקלים המקומי ורוחות מזרחיות. התוצאה הבולטת ביותר מתייחסת לעונת החורף  כאשר שתי מערכות סינופטיות; אפיק ים סוף עם ציר מזרחי או ציר מרכזי (RSTC, RSTE בהתאמה)  גרמו לכ -60 שעות חשיפה לערך בשנת 2014 ובעקבות עליה בתדירות הופעתן עד לשנת 2050 יביאו להכפלת שעות החשיפה בעונת החורף. עובדה מעניינת נוספת היא שאירוע החשיפה הארוך ביותר התרחש דווקא בעונת הקיץ (המאופיין לרוב ברוחות מערביות וגלים גבוהים) אך ממש בתחילתה. תרחיש זה ניתן להסבר על ידי החלוקה העונתית שנבחרה למחקר זה או ייתכן ומצביע על תזוזה בעיתוי העונתי כאשר בקיץ מגולמים מאפיינים של עונת מעבר. 

ההשפעה האקולוגית של אירועי החשיפה הממושכים הייתה ברורה לחלוטין מהתצפיות בשטח אך לאור מספר קטן מידי של נתונים התוצאה  אינה מובהקת סטטיסטית. את אוכלוסיית האצות חלקנו לאצות גירניות ואצות רכות כאשר הקשר ביניהן פועל באופן מנוגד. כלומר, כאשר האחת במצוקה השנייה משתלטת. באירועי חשיפה של עד 24 שעות האצות הרכות היו הראשונות להגיב על ידי איבוד הפיגמנט והלבנה מאסיבית ולאחר מכן בתמותה, כאשר האצות הגירניות הצליחו לשרוד חשיפה באותו טווח זמן. מכאן ,שחשיפה מעל ל -24 שעות הינה קטלנית עבור שתי סוגי האצות. הפגיעה של אירועי החשיפה הממושכים ניכרת גם בקרב בעלי החיים בטבלאות; באחד מהאירועים הקשים ביותר שנצפו במהלך חודש דצמבר בשנת 2013, לאחר כשבוע, חדי השן נמצאו מצטופפים בכוכים הרטובים בניסיונם להימנע מתנאי היובש הקשים והצלחית שיכולת תנועתה מוגבלת יותר, נעלמה כמעט לחלוטין ולא הראתה סימני התאוששות עד לקיץ באותה שנה.

על פי התחזיות הסינופטיות צפויה החמרה במצבו של בית הגידול כאשר ההשפעה הבולטת ביותר תהיה בעונות החורץ והקיץ. בחינה זו של המשמעות האקולוגית של אירועי אקלים חריגים על החוף הסלעי בים התיכון לא התבצעה עד כה ויכולה לתרום להבנת המשמעות של שינוי אקלים גלובלי על המערכת הימית.

מחקר זה מנתח אסטרטגיה של פיתוח בר קיימא מקומי המיושמת על ידי משרד החינוך הקולומביאני מאז 2003, ושמה "פרויקטים  פדגוגים פרודוקטיבים"(PPP). ה-PPP מתרכז בקהילות ילידיות מקומיות ובקהילות איכרים ומטרות העל שלו הן: להעצים את הקהילות המקומיות, לקדם ערכים של קיימות אקולוגית, כלכלית וחברתית, ולשמר את משאבי הסביבה עבור הדור הנוכחי והדורות הבאים.

המחקר בוחן את התהליכים החברתיים והדינאמיקה שנוצרו באמצעות תכנית ה-PPP  בשש קהילות מקומיות, השונות זו מזו בתנאים הסביבה ובמנהגים התרבותיים (קבוצות ילידיות מסורתיות לעומת קבוצות מודרניות), ומעריך את סיכויי הפרויקט להשיג פיתוח בר קיימא מקומי בששת יישובים אלה .

ניתוח מקרה זה משמש על מנת להעריך האם וכיצד חינוך יכול להתניע תהליכים חיוביים של שינוי והתפתחות ביישובים כפריים על ידי הנחלת ידע, כישורים המתאימים, ערכים ומנהגים, ובהקשר של שינויים לאומיים והעולמיים ההופכים את החינוך לכלי מרכזי של שינוי ופיתוח באזוריים כפריים  .(ERT, 2001) ניסיון הנצבר במסגרת פרויקטים אזוריים יכול לתרום במסגרת שיתוף הפעולה העולמית.  PPPהיא אסטרטגיה מצוינת עבור למידה אינטרדיסציפלינרית, ועבור העצמת הלכידות חברתית ושיפור התזונה. בהתאם להוראות אג'נדה פוסט-15 לפיתוח בר קיימא, המגדירה מטרות אלו כדחופות, מדיניות חינוכית שמגיבה לאתגרים אלה היא בעלת חשיבות רבה לממשלות מקומיות ולתורמים בינלאומיים כאחד.

כתוצאה משינויי האקלים, מדינות רבות התחייבו להפחית בהדרגה את פליטות גזי החממה בשטחן באמצעות תכנון ויישום של רגולציה. נכון לאוגוסט 2016, 180 חברות באמנת היסוד של האומות המאוחדות לשינויי אקלים (unfccc) חתמו על הסכם פריז אם כי 22 בלבד אישרו כי יישמו את המדיניות הנדרשת לעמוד ביעדי ההפחתה שלהן.

במסגרת מאמצים אלו, מעצבי מדיניות מקדמים אימוץ של מוצרים ושירותים סביבתיים יותר וביניהם רכבים אלטרנטיביים (המהווים אלטרנטיבה לרכב הפועל דלקים פוסיליים).

תובנות ממחקרי דיפוזיה של חדשנות מצביעים על הצורך בהפחתת הסיכון הנתפס של צרכנים ביחס לאימוץ הרכב החשמלי כאשר אחד הגורמים שנמצאו אפקטיביים להפחתת הסיכון הנו התנסות במוצר (נסיעות מבחן למשל). יחד עם זאת, למרות שהתנסות ברכב אלטרנטיבי (חשמלי והיברידי) זמינה לצרכנים זה זמן רב, קצב האימוץ של הרכבים האלטרנטיביים איטי מאוד במרבית המדינות.

מרבית החוקרים בתחום הרכב האלטרנטיבי מסבירים את קצב האימוץ האיטי באמצעות ניתוח תפיסת התכונות הפונקציונאליות והסמליות של הרכב האלטרנטיבי ומתעלמים מהגורמים הרגשיים, למרות שחשיבות גורמים אלו, כולל הדוניזם, הוכרה בספרות העוסקת בדיפוזיה של חדשנות.

מחקר זה מקווה לצמצם את הפער בספרות ולבחון את התפקיד המהווים הגורמים הרגשיים באימוץ רכב אלטרנטיבי, ובמיוחד את תפקיד הגורם ההדוניסטי.

אנו מנתחים את השוק הישראלי אשר בו כשלו ההשקה והאימוץ של הרכב החשמלי. מצאנו כי בהתאם לתאוריה של רוג׳רס (1971) ההתנסות ברכב האלטרנטיבי עבור צרכנים מסויימים אכן מעלה את ההסתברות לאימוץ המוצר. הסתברות זו עולה אם מדובר בצרכנים בעלי תפיסות ועמדות בעד הסביבה. אולם, עבור צרכנים אחרים, במיוחד אלו העונים על ההגדרה של נהגים-הדוניסטיים, להתנסות עם רכב אלטרנטיבי (בעיקר החשמלי) ישנה השפעה שלילית ומובהקת על המוכנות לאמץ. 

ממצאים אלה מתקיימים גם אם הצרכנים ההדוניסטיים מחזיקים בעמדות למען הסביבה. 

​

תוצאות המחקר מעידות על כך שפלח הצרכנים הסביבתיים הנו הטרוגני. לפיכך, במסגרת הרחבת החדירה של הרכב האלטרנטיבי חשוב שהמגזר המסחרי יציע מגוון מודלים של רכבים על מנת לענות לדרישה של פלחי שוק נוספים. ההצלחה של חברת הרכב החדשה ׳טסלה׳ המציעה דגמים מעוצבים ותקשורת שיווקית הפונה אל הרגש ההדוניסטי, מהווים אף הם תמיכה למסקנות המחקר.