כנס סביבה 2050

בשנים האחרונות, סביבה 2050 מהווה כנס מרכזי וחשוב בשיח הסביבתי הישראלי בכלל, ובממשקים שבין עסקים וסביבה בפרט. בכנס משתתפים מדי שנה מאות משתתפים ממגזרים שונים – אקדמיה, תעשייה, פיננסים, ממשל, ארגוני סביבה ועוד. אוניברסיטת תל אביב היא השותף האקדמי של הכנס, ופעילה מאוד בצוות ההיגוי שלו, באמצעות בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר והמכון לעסקים וסביבה.

דובר מרכזי בכנס, שהוזמן ע"י המכון לעסקים וסביבה וביה"ס ללימודי סביבה, היה מר ג'ו קונפינו, עורך ראשי ומנהל תחום הקיימות בקבוצת הגרדיאן. קונפינו אחראי על מהלך מעניין בגרדיאן, והוא מוביל חטיבה המקדמת קיימות בעסקים:  Guardian Sustainable Business. לפני הכנס התארח מר קונפינו גם באירוע מקדים באוניברסיטת תל אביב, שעסק בהנגשת מדע סביבתי לתקשורת ולציבור, תפקיד התקשורת בקידום ויישום נושאי סביבה, ועוד.

במסגרת השותפות האקדמית, שובצו בתוכנית הכנס, לאורך כל היום, מוקדים תחת הכותרת "מחקר למחשבה". במסגרת זו כנס סביבה 2050 מעניק במה לחוקרים צעירים, סטודנטים לתארים מתקדמים של בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב. כל אחד מהמחקרים שהוצגו השלים היבט אקדמי לתוכן המושב בו התקיים, ושימש דוגמא מצוינת לאופיו החדשני של בית הספר. השנה הציגו במסגרת זו הסטודנטים צרויה שבח, שי קסירר, לב רוזנשטיין, ויואלה גאנם את תחומי המחקר שלהם (לצפייה במצגות):

הדוקטורנטית צרויה שבח הציגה את מחקרה אודות אסטרטגיה של מודל מוצר-שירות בחברות, לשימוש בר-קיימא של משאבים וצמצום ההשפעות הסביבתיות. מטרת המחקר (הנערך במסגרת פרויקט "SPREE" - Servicizing Policy for Research Efficient Economy, תחת תוכנית המחקר הסביבתי של האיחוד האירופאי) הינה עיצוב מדיניות ודפוסי ייצור וצריכה בני קיימא המתאפיינים במעבר מרכישת מוצרים לצריכה של שירותים (Servicizing). משמעות המעבר מרכישת מוצרים לצריכה של שירותים היא כי במקום שהצרכנים ירכשו מוצרים הם למעשה רוכשים את הפונקציה או התפקיד שהמוצר מספק. מטרת העסקאות בשוק היא מכירה של פונקציות ולא של מוצרים - לדוגמא, השכרת רכב במקום קנייתו (car to go), השכרת שירותי נסיעה באופניים במקום קניית אופניים (תל-אופן) או מכירת שירותי הדפסה במקום מכשירי הדפסה (Xerox). צריכת שירותים במקום רכישת מוצרים משנה את טבע היחסים בין יצרנים לצרכנים בכך שמספקת לצרכנים תמריצים להשתמש באופן יעיל יותר במשאבים וליצרנים להגדיל את הפרודוקטיביות ואיכות המוצר. מכאן שלמערכות שירות-מוצר אלו הפוטנציאל להביא לסנכרון דפוסי הייצור והצריכה והתמריצים הכלכליים ולהביא לשינוי המיוחל, קרי, לניתוק מוחלט (absolute decoupling) בין צמיחה כלכלית לבין פגיעה סביבתית. 

שי קסירר הציג את מחקרו בנושא ייצוגים תקשורתיים והיבטים ארגוניים של מאבק סביבתי ציבורי בישראל, אשר בדק את מקרה המבחן של המאבק על חוף פלמחים. המחקר עקב אחר הקמפיין הציבורי נגד תוכנית הבנייה בפלמחים (קמפיין שהתחיל בסוף שנת 2007 עם תחילת עבודות הבנייה בחוף, והסתיים לאחרונה תוך ניצחון העמדה הסביבתית).  המחקר ניתח את הסיקור התקשורתי של המאבק בעיתונות הכתובה, את אופני ההתארגנות ואסטרטגיות הפעולה של הפעילים, ואף את השפעתו של הקמפיין התקשורתי על דפוס היחסים, מבנה הפעולה, ו"חלוקת התפקידים"  בין הגורמים המרכזיים שהיו שותפים למאבק. 

לב רוזנשטיין הציג את מחקרו העוסק בניתוח זרימת חומרים במערכת הפסולת האלקטרונית הישראלית: כמות הפסולת האלקטרונית (מכשירים חשמליים ואלקטרוניים) המיוצרת בישראל מדי שנה גבוהה מן ההערכות המקובלות, מכשירים רבים נאגרים בבתי התושבים ואחוז ניכר מהם מגיע לאיסוף ופירוק בלתי מוסדר או מפוקח. על אף החקיקה האחרונה, בישראל חסר ניתוח כמותי מעמיק בנושא אשר יוכל להוות בסיס לקביעת מדיניות מיחזור, למזער השפעות שליליות של החומרים הרעילים ולמקסם את ההשבה של חומרים בעלי ערך מהפסולת. מחקרו של לב מיישם "ניתוח תזרים חומרים" (Material Flow Analysis) על מנת לנתח את מרכיבי מערכת הפסולת האלקטרונית הישראלית וזרימתם במרחב וטווח זמן מוגדרים. מתוך כך, מחקרו יוכל להסיק מסקנות לגבי יעילות התהליך והמערכת כולה ולהמליץ על צעדים לשיפור וייעול. 

יואלה גאנם הציגה את מחקרה הבודק את מהותיות הדיווח הסביבתי בישראל. יחד עם התפתחות הדיווח הסביבתי של פירמות עסקיות, עולה הבעיה של חוסר סטנדרטיזציה של אופן הדיווח והנושאים המדווחים, כך שכל חברה מדווחת על הנושאים שהיא בוחרת.  עבודת המחקר של יואלה אומדת את מהותיות הדיווח הסביבתי באמצעות בחינת נוכחות מדדים סביבתיים מהותיים למשקיעים, בקרב פרסומים של חברות ציבוריות. העבודה בוחנת את מהותיות הדיווח הסביבתי בקרב סקטורים נבחרים בישראל: כימיה, בנקאות וטלפוניה, בהשוואה לצפון אמריקה, ובוחנת את הגורמים המשפיעים על הדיווח. ממצאי המחקר מראים כי הדיווח בפועל רחוק מלשקף את צרכי המשקיעים, והפער הגדול שנמצא בין ביצועי הפירמות לבין צרכי משקיעים בכל הנוגע לדיווח סביבתי, יש בו כדי לאותת על שינוי קרב בתחום. הדוחות הוולונטרים במתכונתם הנוכחית אינם מספקים עוד את ציבור המשקיעים והם דורשים כלים אמינים ועקביים. נראה כי השלב הבא בתחום יהיה רגולציה וסטנדרטיזציה של הדיווח הסביבתי.