כחלון הבין את חשיבות איכות הסביבה

ההתעקשות של מנהיג כולנו, משה כחלון, לכלול את המשרד להגנת הסביבה ברשימת המשרדים והתחומים שעליהם הוא רוצה לחלוש היא התפתחות מרעננת. בעבר, הריטואלים הקבועים של הרכבת הממשלה דחקו את המשרד החשוב הזה לקרן זווית, בלי רשימות המתנה לתפקיד השר. הפעם, כחלון, אולי השותף המחוזר ביותר במשא ומתן הקואליציוני, דאג לבחור מראש במשרד כאחד מתחומי ההתמקדות של תנועתו.

המשרד להגנת הסביבה הוא אחד המשרדים דלי התקציב — מופחות מ–1% מכלל תקציב הממשלה. ואולם רבים בציבור רואים בסביבה תחום חשוב שאינו שנוי במחלוקת. מי שגרים בערים ובשכונות המבוססות בישראל למדו להתייחס אל איכות סביבה כאל זכות שנופלת בחלקם כחלק מרמת החיים הגבוהה שהתרגלו לה. אך גם באזורים צנועים יותר, רוב הציבור יודע שבריאותו ואיכות חייו תלויים באוויר ובמים וקרקע נקיים, שעוד שטח ירוק הוא טוב לילדים ומביא כבוד וגאווה לקהילה.

כחלון, שיודע משהו על קניית אמון האזרחים במעשים ולא ביחסי ציבור, זיהה אולי בהגנת הסביבה פוטנציאל אלקטורלי שקודמיו החטיאו. ניסיון העבר מוכיח ששרים רבים שהגיעו למשרד להגנת הסביבה בעל כורחם והתייחסו אליו תחילה כאל ארץ גזירה, התאהבו במהרה בתחום, במשרד ובעובדיו המקצועיים והמסורים. בדרך כלל, הם גם מצאו את עצמם עוסקים בענייני המשרד הרבה יותר מששיערו בתחילה. כך שמעתי משיחות אישיות, בזמנן, עם רוני מילוא, יוסי שריד, יהודית נאות וגדעון עזרא, ובשנים האחרונות גם עם גלעד ארדן ועמיר פרץ.

המשרד להגנת הסביבה אינו נתפש בעיני רבים כזירת התגוששות משמעותית בין הון ושלטון. אך המציאות של 2015 מזמנת לפתחו של השר הבא התמודדויות לא פשוטות עם טייקונים וקבוצות אינטרסים. יש אחת שמוכנה ומזומנה למכור את אדמות עדולם שעליהן צעד דוד המלך בנזיד עדשים, כדי לפתח טכנולוגית פצלי שמן שתשמש בעיקר בחו"ל, וכמעט שלא תשפיע על משק האנרגיה המקומי; מונופול הגז של יצחק תשובה נלחם בחירוק שיניים לייצא גז לחו"ל בעד עוד חופן דולרים, במקום להזרימו למשק הישראלי הצמא לאנרגיה; יש קבוצת אינטרסים מובהקת שמאיימת להכחיד את אחד ההישגים הסביבתיים החשובים בתולדות המדינה — חוק הפיקדון על מכלי משקה — שבהשפעתו ממוחזרים כיום 80% מכלל מכלי המשקה והבקבוקים הקטנים שנמכרים בישראל.

כחלון, שהסביר לנו במערכת הבחירות שאין כמוהו בפירוק החיבור המאוס בין הון שלטון, נשאר עכשיו עם נטל ההוכחה. תחומי העיסוק של המשרד להגנת הסביבה יזמנו לו ולמפלגתו הזדמנויות טובות לכך. לא מן הנמנע שהדיווחים על מאמציו של כחלון להפקיע את מנהל התכנון ממשרד הפנים קשורים לענין שלו בהגנת הסביבה. העברת צומת מרכזית כזו אל משרד שעד עתה היה פריפריאלי תשדרג את המשרד פלאים.

המשרד להגנת הסביבה זקוק למיתוג מחדש, למתיחת פנים. במדינות מתוקנות הירוק מסמל תקווה, תקינות, שפיות. בישראל חיינו עד עתה בנתק תודעתי בין שאלות סביבתיות לבין סוגיות של יוקר מחיה ואיכות חיים. כולנו, באמצעות הזיקה שתהיה לה לתחום הסביבתי, תהיה חייבת להבהיר לציבור את החיבור שקיים בין תאוות הבצע של אלה שרוצים לייצא עוד ועוד גז, לבין מחיר החשמל בחשבון החודשי; בין עלויות הדיור והתחבורה לבין מדיניות השיכון; בין דליפת האמוניה הצפויה או התקלה המתבקשת במתקני גז בלתי־מפוקחים לבין בריאות הציבור ובטיחותו; ובין חוק הפיקדון לבין הניקיון שנמצא בבואנו לגן הלאומי, לפארק העיוני או לחוף הים. אם היא תשכיל לעשות זאת, היא תוכל לרשום לזכותה סביבה טובה יותר ותוספת אמון מציבור שחש שזכויותיו הבסיסיות מוגנות טוב יותר.

* ידיעה זו פורסמה במקור, כמאמר דעה מאת פרופ' דני רבינוביץ, ראש בית ספר פורטר ללימודי הסביבה, במגזין דה מרקר.

** צילום: דיקלה בסיסט שפריר. רשיון CC BY-SA 4.0