רשתות סלולאריות משרתות את הסביבה

 

ארטם זינביץ', סטודנט לתואר שלישי בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, שעבודתו הניחה את היסודות המדעיים למחקר החלוצי הזה, נזכר: "הרעיון המקורי הגיע מפרופ' חגית מסר-ירון מהפקולטה להנדסה. היא הייתה אז מנהלת בית הספר ע"ש פורטר, והיות שידעה שאותות הרדיו שמשדרות התחנות הסלולריות מושפעים מהתנאים האטמוספריים, היא שוחחה עם פרופ' פנחס אלפרט, ראש המחלקה לדינמיקה אטמוספרית ואקלים, כיום ראש בית הספר ע"ש פורטר, על ההשלכות והיישומים האפשריים של תופעה זו. ביחד הם הציעו שאני אבחן את הנושא, בתור פיזיקאי, ואני קיבלתי על עצמי את האתגר בשמחה. לכן הפרויקט הזה מייסודו הוא דוגמה מצויינת לשיתוף פעולה רב-תחומי בבית הספר ע"ש פורטר".

 

ביחד עם פרופ' מסר-ירון ופרופ' אלפרט, שהפכו למנחי הדוקטורט שלו, ארטם החליטו להתמקד בהשפעת הגשמים על שידורי גלי המיקרו בתדרים גבוהים, המשמשים לתקשורת בין תחנות השידור הסלולריות. "המפעילות הסלולריות מפעילות את השידורים האלה כבר זמן רב, לכן היה לנו בסיס נתונים מצויין לעבוד איתו. הרשת קיימת. הנתונים שם. אנחנו רק מצאנו להם שימוש חדש ללא כל מחיר נוסף. לכן הרעיון הזה נהדר!" מסביר ארטם ומוסיף "אני שמח לומר שהחברות הסלולריות מבינות את הפוטנציאל הטמון במחקר שלנו ומשתפות איתנו פעולה. אנו אסירי תודה במיוחד לשתיים ממפעילות התקשורת הסלולרית הגדולות בישראל, פלאפון וסלקום, שהיו מאוד נדיבות במסירת המידע הקריטי שבידן".

 

לאחר שקיבלו גישה מלאה לרשומות סלקום, החלו החוקרים במחקרם על ידי ניתוח המדידות הסימולטניות ממספר רב של אתרים סלולריים, והשוואתן עם מדידות שנלקחו ממערכות אחרות, כגון מכ"מי מזג אוויר ומדי גשם. התוצאות הטובות, שהוכיחו בצורה ברורה את יעילות השיטה החדשה, פורסמו ב-Science Magazine במאי 2006.

 

לאור ההצלחה, המשיך ארטם לפתח אלגוריתמים לניטור מרחבי-זמני של משקעים באמצעות רשתות מיקרוגל, וזוהי גם כותרת התזה שלו. "אבל זו רק ההתחלה", הוא אומר. "ניטור סביבה סלולרי אינו מוגבל למדידת גשמים, אלא מספק לנו כלים חשובים לזיהוי ומדידת התאדות המים, ערפל, שלג, ברד, ואפילו ניטור נוכחותם של חלקיקים מוצקים באטמוספרה".

 

בהתבסס על המחקר הראשוני ובהסתייעות בנתונים נוספים שהתקבלו מסלקום ופלאפון, הרחיבו סטודנטים נוספים מהמחלקה לגיאופיזיקה ומהפקולטה  להנדסה באוניברסיטת תל אביב את הפרוייקט לכיוונים נוספים. ביחד, הקבוצה הרב-תחומית הצליחה להשיג מענק מחקר מהקרן הישראלית למדע, ולאחרונה הם הקימו ביחד את PROCEMA (תצפית משקעים אזוריים באמצעות היחלשות גלי המיקרו של רשת סלולרית, ויישום על ניהול משאבי מים), מכון וירטואלי משותף, במימון האיחוד האירופי. תחת החסות הבינלאומית המכובדת הזאת, משתפים פעולה החוקרים מתל אביב עם מוסדות מובילים נוספים, ביניהם המוסד לחקר אקלים ומטאורולוגיה, האוניברסיטה הטכנית במינכן, חקר ימים ואגמים לישראל, שירות מזג האוויר הגרמני, האוניברסיטה למדעים שימושיים ברגנסבורג ו-Ericsson Transmission Germany. "אנו מתרגשים מאוד משיתוף הפעולה הזה, ובטוחים שהוא יוביל לתוצאות מעניינות מאוד", מסכם ארטם.