בונים גשר בין האקדמיה לקובעי המדיניות

מה תפקידה של האקדמיה בעיצוב המדיניות הסביבתית של מדינת ישראל? שאלה זו עמדה במרכזו של כנס שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל אביב

20 דצמבר 2010

מה תפקידה של האקדמיה בעיצוב המדיניות הסביבתית של מדינת ישראל? שאלה זו עמדה במרכזו של כנס שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל אביב, תחת הכותרת 'בין מגדל השן לאקדמיה מעורבת: תרומתו של מחקר אקדמי לעיצוב מדיניות סביבה'. הכנס, שאורגן ע"י בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, בשיתוף עם בית הספר לממשל ולמדיניות ע"ש הרולד הרטוך והחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב, נתן במה לאתחול דיאלוג חיוני בין חוקרים באקדמיה לבין קובעי מדיניות הסביבה בארצנו. 

 
"בהשוואה לגופים אחרים, יש לאוניברסיטאות יכולת רבה יותר  לחשוב ולמצוא פתרונות חדשים, ומכאן שעל האקדמיה מוטלת אחריות כלפי החברה", קבעה המרצה האורחת, פרופ' מירנדה שרוירס, העומדת בראש מרכז המחקר למדיניות הסביבה באוניברסיטה החופשית בברלין (Freie Universität Berlin), ועורכת מחקרים שמזמינים קובעי מדיניות בגרמניה, ארה"ב ויפן. "כדי להגיע להחלטות נכונות, וליצור אסטרטגיות יעילות מול בעיות סביבתיות שמתפשטות בקצב גובר - כגון שינויי אקלים והכחדת מינים בטבע - זקוקים קובעי המדיניות לבסיס מידע רחב ואמין. בסיס כזה ניתן למצוא אך ורק באקדמיה". כדוגמה, תיארה פרופ' שרוירס כיצד היא ועמיתיה תורמים מכישוריהם לחברה ומסייעים למקבלי החלטות בחשיבה משותפת וסיעור מוחות, בבניית תכניות להדרכת הציבור וחינוך הדור הצעיר, בעריכת מחקרים רלוונטיים, בדיון בוועדות, בהכנת דוחות ותרחישים, בייעוץ לממשלות, ובקיום קשרים הדוקים עם תעשיינים, עמותות, נציגי ציבור ואחרים, ברמה המקומית, הארצית והבינלאומית.
 
הרצאתה של פרופ' שרוירס פתחה אופקים חדשים בפני משתתפי הכנס, ושימשה נקודת מוצא לשיח רב-תחומי על המצב בישראל. נציגי מגזרים שונים – הממשלה, השלטון המקומי, עמותות סביבתיות, התעשייה והאקדמיה - הצביעו על מגוון מכשולים בדרך לשיתוף פעולה פורה בין הגורמים: היעדר שפה מקצועית משותפת; הפער בין הדחיפות המאפיינת קבלת החלטות בשטח לבין הזמן הארוך יחסית הנדרש למחקר מדעי;  והעימות הבלתי נמנע בין גישתו הזהירה של איש האקדמיה לבין הצורך של קובעי מדיניות במענה ודאי וקונקרטי. האופטימיות הושבה על כנה תודות למגוון הצעות והמלצות לגישור הפערים, שחלקן כבר מיושמות בשטח. אחת מהיוזמות המרכזיות לגישור הייתה 'הקליניקה למדיניות סביבתית' של ביה"ס ללימודי הסביבה,, שבמסגרתה נהנות רשויות מקומיות מתמיכה מקצועית של סטודנטים לתארים מתקדמים, בכל הנוגע ליישום חוקים סביבתיים חדשים.  
 
"שיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לבין קובעי המדיניות הסביבתית הוא חיוני,"  אמרה ד"ר דורית קרת, בעבר עמיתת פורטר וכיום מרצה בחוג למדיניות ציבורית של אוניברסיטת תל אביב, שמילאה תפקיד מרכזי בקליניקה ובתכנון הכנס. "מצד אחד, על החוקרים ללמוד להתחשב בצרכים הדחופים של מקבלי ההחלטות. מצד שני, נציגי הציבור חייבים ללמוד כיצד להיעזר במאגרים העצומים של ידע ויכולת שמציעה האקדמיה. אנחנו נמצאים כאן כדי שכל זה יקרה!". 
 
"בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר רואה עצמו כגוף המעורה במציאות הישראלית, ושואף להרחיב את תחום השפעתו מעבר לכותלי מגדל השן", סיכם ד"ר אריה נשר, המנהל המקצועי של בית הספר ע"ש פורטר. "לשם כך אנו יוצרים זירות לפעילות בין-תחומית, בהן להיפגש יכולים אנשים ממקצועות וממגזרים שונים, לתקשר ביניהם, ולשתף פעולה, למען החברה כולה. הכנס הנוכחי, כמו גם מיזם הקליניקה שקדם לו, מהווים חלק ממשימה זו."
אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>