תכנית לימודים מיוחדת במינה

פרופ' אביטל גזית, ממובילי התוכנית ללימודי התואר השני בביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, מדבר על מאפייניה הייחודיים.

 

"התוכנית ללימודי התואר השני של ביה"ס ללימודי הסביבה היא יחידה במינה בישראל, ויש מעטות הדומות לה בעולם כולו", אומר פרופ' אביטל גזית מהמחלקה לזואולוגיה, שעמד בראש התוכנית במשך שש שנים - משלבי התכנון ועד לסיומו של המחזור הראשון ב-2009. "זוהי תוכנית אינטר-דיסציפלינרית ועל-פקולטטית. היא אינה משתייכת לאף אחת מהפקולטות באוניברסיטה, אלא שייכת לכולן יחד. תלמידי התוכנית יכולים להשתתף במגוון קורסים הניתנים ברחבי האוניברסיטה – מאומנויות או כלכלה ועד זואולוגיה או גיאופיסיקה – בתנאי שנושא הקורס רלוונטי להיבט סביבתי. בנוסף, קיימים בתוכנית קורסים מיוחדים, העוסקים בנושא הסביבה בהקשרים שונים. על התשתית העשירה הזו אנו בונים עבור כל סטודנט תוכנית לימודים אישית, המותאמת למטרותיו, לתחומי העניין שלו, ולנושאי התמחותו." 

 

אחת מהמטלות החלות על תלמידי התואר השני הינה השתתפות בקורס "פרויקטים בחקר הסביבה", יוזמה ייחודית של פרופ' גזית. "כאן הסטודנטים מקבלים הזדמנות להתמודד עם נושאים סביבתיים קונקרטיים, המעסיקים את הציבור הישראלי," הוא מסביר. "בכל קורס אנו בוחרים נושא מרכזי אחד, ובוחנים אותו מהיבטים מגוונים. עד היום עסקנו בשיקום הקישון, בתחרות על המים בשמורת עין גדי, במשבר התייבשות ים המלח ובזיהום אוויר בישראל." מומחים מובילים בתחום הנבחר מוזמנים להרצות בקורס, וכל קבוצה בת שלושה סטודנטים בוחרת זווית ראיה מסוימת – כלכלית, חברתית, אקולוגית, משפטית וכיוצ"ב - ומגבשת הצעת מחקר רלוונטית. בסיומו של כל קורס מוציא ביה"ס חוברת המאגדת את הצעות המחקר שהכינו המשתתפים. פרופ' גזית מציין בסיפוק כי "חוברות הקורסים הפכו במהירה למקור מידע מבוקש בקרב גורמים אקדמיים ומקצועיים המתעניינים בשאלות הנדונות." 

 

ייחוד נוסף של התוכנית בא לידי ביטוי בעבודות המחקר, שאף הן בין-תחומיות במהותן. במחקרו בוחן כל תלמיד נושא סביבתי נבחר משתי זוויות שונות (יישום של הראייה האינטר-דיסציפלינארית), תחת הדרכתם של שני מנחים, כל אחד מהם מומחה בתחומו. מבנה זה כבר הניב לא מעט נושאי מחקר מרתקים, שמן הסתם לא היו עולים כלל במסגרת אקדמית דיסציפלינארית רגילה. לדוגמה: ניהול שמורות טבע ימיות בישראל (זואולוגיה וסוציולוגיה); השפעה של גנים על רגיעה נפשית אצל בני אדם (גיאוגרפיה ופסיכולוגיה); התפתחות עמידות בבקטריות בשל שאריות אנטיביוטיקה במקורות מים (גיאוגרפיה ורפואה); שפה אקולוגית במדרש בראשית רבא (תרבות עברית ומשפטים); טיפול מיקרוביולוגי בפסולת של תהליכי ייצור (ביוטכנולוגיה וחקלאות); שימוש במודל קבלת החלטות בסוגיית שיקום נחל הקישון (ניהול וזואולוגיה); בנייה סביבתית – יישום מדיניות באדריכלות בת קיימא (אדריכלות ומדיניות ציבורית); ביסוס אנרגיה סולרית בישראל על מודלים כלכליים (הנדסה וכלכלה); אקולוגיה של קמפוס אוניברסיטת תל-אביב בהיבטים של משק הצומח, משק המים, ניהול פסולת ותכנון תואם אקלים (זואולוגיה וגיאוגרפיה); ועוד ועוד.

 

"אני עצמי הנחיתי מחקר במסגרת זו, בשיתוף עם ד"ר הדס סערוני מהחוג לגיאוגרפיה," מספר פרופ' גזית . "המחקר עסק באגנים ירוקים, שיטה ידידותית לסביבה המיועדת לליטוש קולחים לשימוש חוזר. החשש ליישמה בארץ התבסס על כך שצמחי מים השתולים באגנים עלולים לאבד כמות מים משמעותית. הסטודנטית שלנו, מיכל אשכנזי, בדקה את תופעת איבוד המים באגנים ירוקים, והגיעה למסקנה המפתיעה שלפחות במישור החוף, המאופיין במזג אוויר חם ולח, איבוד המים כתוצאה מאידוי אינו משמעותי." בנוסף הנחה פרופ' גזית את מחקרו של התלמיד איתי פרי, ביחד עם ד"ר אלון רימר מהמכון לחקר ימים ואגמים לישראל. מחקר זה עסק בהשבת מים למעיינות ברמת הגולן ע"י ניהול נכון של חלוקת המים לשימוש חקלאי.

 

"אנו חיים בעידן הסביבה," קובע פרופ' גזית. "לראשונה בתולדות האנושות, מקבלי ההחלטות, קובעי המדיניות וגם הציבור הרחב, מודעים לנושא הסביבתי, ומוטרדים מבעיות סביבתיות. לכן אנו זקוקים בדחיפות למומחים בעלי השכלה רב-תחומית, שיספקו ייעוץ והכוונה מקצועית בכל היבטיו של עניין מורכב זה. לכך בדיוק כיוונו כאשר גיבשנו, ואחר כך יישמנו, את התוכנית הייחודית ללימודי תואר שני בביה"ס ללימודי הסביבה. כיום אנו רואים בסיפוק ובגאווה איך התוכנית יוצאת מהכוח אל הפועל." 

 

פרופ' אביטל גזית הוא מומחה לאקולוגיה של מקווי מים במחלקה לזואולוגיה שבפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת תל אביב. הוא מעורב זה שנים רבות בנושאי הסביבה, וחלק ניכר מעבודתו המחקרית מתמקד במינים החיים במים מתוקים, ובהישרדותם בסביבה המודרנית. תחומי המחקר שלו כוללים: זיהום ושיקום נחלים; מבנה ותפקוד של האזור הרדוד באגמים (השפעת שינויי מפלס בכנרת); שמירה על מערכות מים מתוקים והיצורים החיים בהן; בהקשר זה התמקד בשנים האחרונות במחקר דו-חיים בישראל.