על רוח, רווח, והירוק שביניהם

"האם מישהו מכם היה מתאר את הקשר שלו עם בן או בת זוגו כ'בר קיימא'? זה בוודאי לא נשמע מלהיב במיוחד..." אומר פרופ' מיכאל בראונגרט, כימאי מגרמניה, ואחד ממפתחי התפיסה הסביבתית המהפכנית המכונה Cradle to Cradle. "לא די בקיימות לבדה. לא נוכל להסתפק בצמצום הנזק שאנו עושים לסביבה שלנו. עלינו לעשות טוב, לא רק פחות רע. עלינו לפעול בדרכים שיותירו עקבות חיוביים בסביבה, שיביאו תועלת לטבע, לכדור הארץ ולמינים האחרים שחיים כאן לצדנו. וזה בהחלט אפשרי! זה אפילו מאוד רווחי!" 

 

בראונגרט, שהגיע אלינו באפריל כאורח כבוד של מכון עסקים וסביבה ע"ש אקירוב המשותף לביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר ולפקולטה לניהול, הציג את רעיונותיו המרתקים בפני שלושה פורומים שונים: כנס סביבה 2020 – האירוע הסביבתי המרכזי בישראל, שנערך זו השנה הרביעית ברציפות, ערב מנכ"לים מיוחד בהשתתפות כ-40 מנכ"לים ויושבי ראש של חברות עסקיות מובילות במשק הישראלי, ומפגש של המועצה הישראלית לבניה ירוקה, שנערך במשרדי ביה"ס ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב.

 

בשורה התחתונה, הכלכלה המסורתית עושה את כל הטעויות האפשריות – כך טוען בראונגרט בפתח משנתו המקורית והחדשנית. לדבריו, התעשייה המודרנית מתבססת על עיקרון שגוי של Cradle to Grave – מהעריסה אל הקבר, אשר במהרה יקבור את עולמנו כולו תחת הררי פסולת אדירים. עלינו לשנות לחלוטין את הגישה ולעבור לתפיסה של Cradle to Cradle - מעריסה לעריסה, שכלל אינה מכירה במושג של פסולת, אלא מחקה את צופן היעילות של הטבע: פסולת = מזון. כדי לעשות זאת, קובע בראונגרט הכימאי, יש לבחון מקרוב את החומרים עצמם, אבני היסוד המרכיבות את המוצרים, ולבחור אך ורק בחומרים בלתי מזיקים, אשר בסוף חייו של המוצר יזינו את אחד משני העולמות: הביו-ספירה או הטכנו-ספירה. 

 

מול מבקרים וספקנים, הסבורים שרעיונותיו טובים מכדי להיות ישימים, מציג בראומגרט רשימה ארוכה של חברות - ביניהן ענקי תעשייה בינלאומיים כמו פורד, נייק, פיליפס ו-KLM - שישמו את השיטה, וראו כי טוב. והתועלת, כך לדברי העדים בעלי הניסיון, היא רב ממדית: שיפור בביצועים פיננסיים ומסחריים וגם תרומה לסביבה. אחד התומכים הנלהבים של תפיסת  Cradle to Cradle הוא  סטף  קראננדייק, מנכ"ל  DESSO, מיצרני  השטיחים המובילים באירופה, שאף התלווה לבראונגרט בביקורו בישראל. 

 

"Cradle to Cradle היא  אחת  הגישות  המתקדמות  והיצירתיות  ביותר  הקיימות  היום  בתחום  הסביבתי, וחשוב מאוד  להביא  אותה  לתודעה  של  המגזר העסקי והממשלתי בישראל," אומרת ליאת גולן, המנהלת המקצועית לשעבר של מכון אקירוב. "זו תפיסה המציגה חזון חיובי ביותר, עם היגיון עסקי בריא, שמהווה מנוע מצוין לשינוי.  התעשיינים בישראל מגלים עניין רב בקביעתו של בראונגרט, שניתן לקדם בו זמנית את הסביבה ואת  שורת הרווח התחתונה."

 

ומסתבר שההתעניינות הדדית בהחלט. "אני אוהב לעבוד בישראל," אמר בראונגרט למארחיו בסיומו של הביקור הפורה. "בהשוואה למקומות רבים אחרים, יש כאן אחוז גדול של אנשים ידידותיים וסקרנים, עם חשיבה פתוחה, שמוכנים להקשיב לרעיונות חדשים, וגם ליישם אותם. אני מאמין שאנחנו באמת יכולים ליצור כאן שינוי!"