בית הספר מציג: "מחקר למחשבה" בכנס סביבה 2050
בשבוע שעבר התקיים בתל-אביב הכנס המרכזי בתחום איכות הסביבה בישראל – "סביבה 2050".
15 אפריל 2012
בשבוע שעבר התקיים בתל-אביב הכנס המרכזי בתחום איכות הסביבה בישראל – "סביבה 2050". הכנס, שנקרא עד כה "סביבה 2020" הוביל בשנים האחרונות את השיח העסקי והציבורי בתחום איכות הסביבה בישראל והוא מושך אליו מדי שנה מאות משתתפים ממגזרים שונים – אקדמיה, תעשייה, פיננסים, ממשל, ארגוני סביבה ועוד. הכנס התקיים השנה במועד מיוחד, שכן בקיץ תיערך בריו וועידת ריו 20+, עשרים שנה לאחר ועידת ריו הראשונה שהתקיימה בשנת 1992 והובילה תהליכים גלובליים מרכזיים דוגמת אג'נדה 21 וההירתמות העולמית לצמצום פליטת גזי חממה. השותפות האקדמית של בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר בכנס לבשה השנה פנים חדשות ומרעננות עם "מחקר למחשבה" בסופו של כל מושב – בו הציגו חוקרים וסטודנטים מבי"ס פורטר והמכון לעסקים וסביבה ע"ש אקירוב את עיקרי המחקרים שלהם בתחום הסביבתי.
הוזמנו לשאת דברים בכנס שניים מהבולטים בתחום הקיימות בעולם:
פרופ' קארל הנריק רוברט, העומד בראש הארגון The Natural Step" " (TNS ), ארגון ללא כוונת רווח המייעץ לתאגידים כלכליים ורשויות מקומיות ביישום של אסטרטגית קיימות. המודל של TNS מנסח את התנאים המרכזיים שצריכים להתקיים כדי שפעילות מסוימת תהיה בת-קיימא. בין היתר ליווה פרופ' רוברט את רשת איקאה בתהליך שבו צומצם השימוש בחומרים רעילים בייצור רהיטים. בדבריו ציין פרופ' רוברט לטובה את הנעשה בתחום הסביבתי בישראל והתרשם כי ישראל יכולה להיות פורצת דרך בתחום זה בזכות ההון האנושי הקיים כאן והפתיחות לשינויים, שתורם לה דווקא העדר מסורת ארוכת שנים.
ברנרד לייטר, כלכלן ומומחה בינלאומי למערכות כספיות, ואחד מאדריכלי היורו, הציג את הבעיה המבנית הבסיסית הקיימת לטענתו במערכת המטבע הנוכחית, אשר גורמת לאי-יציבות מובנית במערכת, ועומדת בבסיס המשבר הכלכלי העולמי. לייטר מציע הקמה של מערכת משלימה למטבע בשם Terra , אשר תהיה מוצמדת לסל סחורות ותהיה יציבה יותר ועמידה יותר לאינפלציה. פרויקט מעניין שהציג לייטר התקיים בשכונה עניה בגנט, בלגיה, ובה הודפסה מערכת כסף משלימה שתיווכה בין משאבי הזמן של התושבים, שסבלו מאבטלה, לבין חלומם לחלקת גן קטנה משל עצמם. הרווח בפרויקט זה היה כפול שכן התושבים הועסקו בעבודות התנדבות שונות בשכונה, ובין היתר בניקוי השכונה וביירוקה, ובתמורה קבלו תשלום במטבע המשלים, שאתו יכלו לשכור ולתחזק את חלקת הגן שלהם.
במסגרת "מחקר למחשבה" הציגו ד"ר ורד בלאס, הסטודנטית לתואר שלישי יעל הלפמן, והסטודנטיות לתואר שני אפרת כץ, אפרת קלמר, רונה בן-ציון ולוסיה ברגובוי את תחומי המחקר שלהן.
ד"ר ורד בלאס מביה"ס רקנאטי למוסמכים במנהל עסקים והמכון לעסקים וסביבה ע"ש אקירוב דברה על הכדאיות הכלכלית של תכנון מוצרים ירוקים. ד"ר בלאס העלתה דילמה – כשחברה משקיעה בחדשנות סביבתית, החדשנות מתמקדת לעתים בהעלאת הביקוש, מה שגורם לעלייה בייצור ובצריכה, ולעלייה בנזק הסביבתי. בדבריה טענה ד"ר בלאס, כי ניתן יהיה לפצות על כך רק אם השיפור הסביבתי ליחידה יפצה על העלייה בכמות הייצור.
יעל הלפמן הציגה תחום מעניין ומתפתח - תחום הביומימיקרי Biomimicry) "חיקוי החיים"), בו חוקרים מודלים, מערכות ותהליכים בטבע במטרה לחקות אותם או לקחת השראה מהם לפתרונות בני-קיימא לאתגרים אנושיים. בתחום זה חסרה עדיין דרך שיטתית למיצוי הידע הביולוגי כמענה לאתגרים סביבתיים. המחקר של יעל עוסק בפיתוח שיטת תֶכֶן ביומימטית, המבוססת על זיהוי דפוסים מבניים חוזרים במערכות ביולוגיות, ועל חשיפת העקרונות המקיימים המאפיינים מבנים אלו. שיטה זו עשויה לסייע למהנדסים כבר בשלבי התֶכֶן הראשוניים.
אפרת כץ הציגה את מחקרה הבודק את הקשר שבין רגולציה סביבתית לשימושי התעשייה במערכת PRTR (מערכת דיווח על פליטות מהתעשייה ופרסום המידע לציבור). במחקר נמצא כי מדיניות סביבתית המתאפיינת במרכזיות של כלים מנדטוריים (תקנים ואכיפה) מגבירה את תדירות השימוש ב- PRTR על ידי התעשייה. מהמחקר עולה עוד, כי תפקידו של ה-PRTR ככלי להפחתת פליטות הוא מוגבל, אך המערכת משמשת עבור התעשייה כאחד מהכלים לניהול סביבתי. (עוד על המחקר של אפרת כץ)
אפרת קלמר הציגה מדד המפותח במסגרת מחקר לתואר שני, להערכת מידת הקיימות של מוצר בראייה של בחינת ההשפעות הסביבתיות לאורך כל שלבי מחזור החיים (LCA) .
מטרת המדד היא לבטא בפשטות יחסית את מידת ההשפעה של מוצר על הסביבה ולהועיל הן ליצרנים והן לצרכנים בתהליך קבלת החלטות. בהיבט הכלכלי של המדד המטרה היא להפוך את המוצר לבר קיימא על ידי שמירה על הרווחיות, כך שניתן יהיה להגיע למצב של תועלת כלכלית וסביבתית בו זמנית (win-win ).(עוד על המחקר של אפרת קלמר)
רונה בן-ציון הציגה מחקר הבוחן את ההשפעות הסביבתיות של חלופות האנרגיה השונות, הישימים כיום לרכבים פרטיים: אנרגיה חשמלית, גז ודלקים קונבנציונליים (נפט). הערכת ההשפעה הסביבתית מבוצעת לאורך כל שלבי מחזור החיים (LCA – Life Cycle Assessment ). בעזרת תוצאות מחקר LCA נאמד הערך הכלכלי (LCC – Life Cycle Cost ) של ההשפעה הסביבתית. גישה חדשנית זו מאפשרת לבחון את העלויות הסביבתיות הכוללות של חלופות האנרגיה השונות לתחבורה וכן להמליץ לקובעי המדיניות בישראל על התמהיל המיטבי של מקורות אנרגיה לתחבורה פרטית, בעל ההשפעה הסביבתית והכלכלית הנמוכה ביותר.
לוסיה ברגובוי הציגה את מחקרה הבודק את הקשר בין זיהום אוויר תחבורתי בתל אביב לבין בריאות מבוגרים בני 65+. המחקר מעריך את רמת החשיפה האישית של התושבים המבוגרים לזיהום תחבורתי בעזרת תכנת GIS , ועוקב אחר תדירות הפניות שלהם לחדר-מיון על רקע תחלואה של מערכות הנשימה, הלב והדם. מחקר זה יכול לשמש ככלי חשוב בהערכת סיכונים סביבתיים בישראל וממצאיו עשויים לקדם יישום של עקרונות סביבתיים בתהליכי קבלת החלטות בתחום בריאות הציבור ובתחומים נוספים.
ידיעות נוספות בנושא
