הקשר האיטלקי

למעלה מארבע שנים עובדים חוקרים ישראלים מאוניברסיטת תל אביב, בחסות בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, עם מדענים איטלקים על סדרה של מחקרי מו"פ בילטרליים בגיבוי ובמימון המשרד האיטלקי לאיכות הסביבה, הקרקע והים. הפרוייקטים לתוכנית הדו-לאומית הזאת נבחרו בקפידה ותוכננו לקידום אינטרסים סביבתיים משותפים, תוך התמקדות באזור הים התיכון, והם מתייחסים למגוון נושאים קריטיים: זיהום אוויר, מידבור, שיקום נהרות, אנרגיה סולרית, שינויי אקלים ועוד. "המטרה העיקרית של שיתוף פעולה זה, המתקיים במסגרת מדיניות האיחוד האירופי, הינה לפתח טכנולוגיות סביבתיות מעשיות שיסייעו בפתרון חלק מהבעיות האקוטיות הניצבות כיום בפני כולנו", אומר ד"ר אלי גלנטי, גיאופיזיקאי ומתאם המחקר של ביה"ס ללימודי הסביבה, "והתוצאות עד כה מעודדות מאוד", הוא מציין. 

 

אחד הפרוייקטים המצליחים ביותר של היוזמה המשותפת הוא קולטנים משולבים בבניינים, בניהולו של פרופ' אברהם קריבוס מהמחלקה להנדסת נוזלים והעברת חום בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. מטרתה של יוזמה חדשנית זו בתחום האנרגיה הסולרית היא לפתח מחזירי אור קומפקטיים וזולים עבור תאים חשמלוריים, להתקנה על גגות – בניגוד לרפלקטורים הגדולים והמסורבלים שנדרשו על ידי מערכות קודמות. הרפלקטורים הפרבוליים הקטנים הייחודיים והמצויינים האלה שיצר הצוות הדו-לאומי משפרים משמעותית את אפשרות השימוש באנרגיה סולרית לייצור חשמל עבור שימושים ביתיים, תעשייתיים ואחרים. לאחר שנתיים של מחקר וקבלת תוצאות מרשימות במסגרת התוכנית האיטלקית-ישראלית, אימץ האיחוד האירופי את הפרויקט רב הפוטנציאל הזה. היום, במימון האיחוד האירופי ובשותפות ספרד וגרמניה, נמצא היישום החדשני הזה בדרכו לייצור מסחרי.

 

פרוייקט אחר שראוי לציון הוא, זיהוי צמחים לשימוש במאבק במידבור, בניהולם של הפרופסורים עמרם אשל ויואב וייזל מהמחלקה למדעי הצמח באוניברסיטת תל אביב, שזכה אף הוא לתוצאות מדהימות. צוות המחקר, שמחפש דרכים לייעור האזורים המדבריים על פני כדור הארץ, ההולכים ומתרחבים כיום כתוצאה מההתחממות הגלובלית, שתל עצי אשל שהובאו מאזור ים המלח והסביבה הצחיחה של אילת. הצמחים, שהסתגלו למזג האוויר, למליחות ולמים ב"ביתם" החדש, צמחו לגובה 4 מטרים בפחות משנתיים! כיום מתנהל פרויקט בראשותה של פרופ' אביה זילברשטיין, גם היא מהמחלקה למדעי הצמח, שעושה שימוש בביולוגיה מולקולרית לבדיקת המנגנונים הגנטיים המאפשרים למינים מסויימים לשרוד בתנאי מדבר קיצוניים. בעתיד ניתן יהיה להשתמש בממצאים ממחקר המעבדה החדש, גיוס המגוון הביולוגי של עצי מדבר (אשל וצפצפה) למיתון השפעות שינויי האקלים והמידבור, למאבק במידבור על ידי שיפור עמידותם של הצמחים באמצעות הנדסה גנטית.

 

פרוייקטים סביבתיים מבטיחים נוספים המתקיימים הודות לשיתוף הפעולה הדו-לאומי הזה הם: מודלים לחיזוי זיהום אוויר עירוני, בניהול פרופ' פנחס אלפרט מהמחלקה לגיאופיזיקה; גישה משולבת לשיקום משקעי נהר מזוהמים, בניהולו של פרופ' עמוס אולמן מהפקולטה להנדסה; מבנים ימיים מלאכותיים (AMS) בים התיכון ובים האדום, בניהולו של פרופ' יהודה בניהו מהמחלקה לזואולוגיה; יצירת שפך נהר משני למען שיקום נהרות בניהולו של פרופ' אביטל גזית מהפקולטה למדעי החיים; והשפעותיהן של פלישות ביולוגיות ושינויי אקלים על המגוון הביולוגי של הים התיכון בניהולו של פרופ' מנחם גורן מהמחלקה לזואולוגיה.