על טווסים, חצילים וקיימות

בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר תומך ביוזמה חדשה - גינה אורגנית באוניברסיטת תל אביב.

01 נובמבר 2008

בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר תומך ביוזמה חדשה - גינה אורגנית באוניברסיטת תל אביב.

 
איך מונעים מטווס מהגינה השכנה, שאוהב דווקא את הירקות שאתם מגדלים במאמץ רב בגינה שלכם, להיכנס אליה? איך עוצרים את החפרפרת שחופרת לכם תעלות מתחת לשורשים? (בייחוד כשאתם מאמינים שלכל יצור יש זכות לחיות) איך משכנעים מנהל קפטריה עסוק להקדיש מזמנו ולהפריד את הפסולת האורגנית, רק בשבילכם? כיצד בונים "ספירלות עשבים" ו"ערוגות לזניה" למיקסום הגידולים בסביבה עירונית? אלה הם רק חלק מהאתגרים הניצבים בפני מספר סטודנטים מסורים ומודעים לסביבתם באוניברסיטת תל אביב, שהחליטו להקים את הגינה העירונית בת הקיימא הראשונה באוניברסיטה.
"חקלאות עירונית בת-קיימא היא פוליסת הביטוח של החברה המודרנית נגד אי-הוודאות הסביבתית הגדלה בעידן שלנו. היא מבטלת את התלות שלנו בייצור ההמוני ומביאה את המזון ישירות לסף דלתנו", מסבירה שגית אוזן מבית הספר ללימודי הסביבה, אחת החברות המנהלות את קבוצת הגינה האורגנית, שמסיימת עכשיו את התזה שלה בנושא "האקלוגיה בקמפוס אוניברסיטת תל אביב". ואכן, הגינה החדשה מצטרפת למגמה כלל עולמית: מוסדות אקדמיים רבים – אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת אלברטה, אוניברסיטת ניו המפשייר והאוניברסיטה האוסטרלית בקנברה מנהלים מזה זמן יוזמות חקלאיות רציניות ברחבי הקמפוס, והם לא לבד, "כך שיש לנו כמה מודלים מצויינים לחקות וללמוד מהם", אומרת תמר נויגרטן, סטודנטית בבית הספר ללימודי הסביבה שחוקרת את נושא הגינון הקהילתי,  וחברה פעילה בצוות הגינה העירונית.
הגינה החדשה הוקמה על חלקת קרקע צנועה שהקצה מנהל הגנים הבוטניים באוניברסיטת תל אביב, פרופ' יעקב גרטי, וכבר בעונתה הראשונה נבטו בה יוזמות נהדרות לצד שפע ירקות טעימים, עשבי תבלין ריחניים ופרחים מרהיבים. הסטודנטים נפגשים בגינה פעם בשבוע ומתנסים בשיטות שונות של חקלאות אורגנית בת-קיימא.
בערוגות מטופלות שהוכנו בדאגה רבה הם שתלו עגבניות, חצילים וקישואים, פלפלים, מלפפונים, מלונים, תירס, דלעת וחימצה, דליות, חמניות, ציפורני חתול וקמומיל. הם בנו "ספירלת עשבים" מיוחדת שמספקת מרחב רב יותר ותנאים אופטימליים לזרעי האורגנו, הרוזמרין, הבזיליקום והמרווה והם השתמשו בגללי עזים (מהגן הזואולוגי הסמוך) כדשן, ובעיתונים, קש, עשבים ועלים כדי ליצור "ערוגות לזניה" ברוח הפרמקלצ'ר. הם אספו פסולת אורגנית מהקפטריות ברחבי הקמפוס כדי ליצור ערימת קומפוסט, והכינו לעצמם תה קומפוסט. לאחר מכן, כדי להגן על פרי מאמציהם היפהפה בצורה לא אלימה, הם הקימו רשתות הגנה מפני טווסים, חפרפרות וחיות רעבות אחרות...
ואחרי שהם סיימו, הכינו הצעירים החרוצים האלה תכנית שאפתנית אף יותר לעתיד. התכנית לשנת 2009 לבדה כוללת העשרה של המגוון הביולוגי על ידי משיכת ציפורים וצפרדעים, בדיקת שיטות סביבתיות לשימור מים, שימוש אנרגיה סולרית ומיחזור פסולת, ואפילו יישום שיטות בניה אקולוגיות.
"אנו רואים ביוזמות החדשות שלנו פוטנציאל לפעילויות רבות בתחום הסביבה, ולמפגש בינתחומי ושיתוף פעולה בכל אוניברסיטת תל אביב", אומר דני הראל, אחד מיוזמי הרעיון להקמת הגינה, שעובד על דוקטורט במחלקה למדעי הצמח באוניברסיטת תל אביב. "פרויקטים של מחקר, קורסים אקדמיים, סדנאות, הרצאות מיוחדות בנושאים של מגוון ביולוגי ופילוסופיה אקולוגית – כל אלה יכולים להיתרם מהמעבדה האקולוגית המעשית הזאת, הנטועה בחיים האמיתיים", הוא מסביר.
אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>