טוב שעצרו את ההידרדרות

פעמים ספורות בהיסטוריה המודרנית של העולם, אם בכלל, נפגשו נציגי כל האומות כדי לקבל החלטות גורליות המשליכות על כלל האנושות. בשבת זה קרה כאשר בוועידת  האקלים של  האו"ם, ה־"Cop 21" בפאריס, הגיעו נציגי 195 מדינות העולם להסכם היסטורי שמטרתו לבלום את ההתחממות הגלובלית, שמשמעותו הצלת מאות מיליוני בני אנוש, ובכלל היצורים החיים, מכליה. ההסכם, שיחייב משפטית את כל המדינות החתומות וייכנס לתוקפו ב־2020, אמור למנוע את המשך ההתחממות הגלובלית באמצעות הפחתה משמעותית של פליטות גזי החממה. 

במסגרת ההסכם השאפתני הוחלט להגביל את ההתחממות הגלובלית ל־1.5 מעלות בשנים הקרובות, ביחס לתקופה הטרום־תעשייתית. נקבע בין השאר כי תוקם על ידי האו"ם קרן מיוחדת, שבה יושקעו 100 מיליארד דולר בכל שנה כדי לסייע למדינות המתפתחות להתמודד עם שינויי האקלים, ולהטמיע בהן טכנולוגיות להפחתת פליטות. 

ועידת פאריס התכנסה לאחר שבשנים האחרונות כשלו ועידות האקלים הקודמות, באלי (2007), קופנהגן (2009) ולימה (2014) מלהגיע להסכמות מחייבות, ולאחר שמנהיגי העולם השכילו להבין שאם ייכשלו שוב, לא תהיה יותר דרך חזרה, או כפי שביטא זאת נשיא צרפת פרנסואה הולנד - "אין מקום לתוכנית ב'".

מדינות העולם ומנהיגיהן הפנימו כי אין יותר מחלוקת, גם בין המדענים השונים בעולם, כי פעילותו של המין האנושי החל מבירוא יערות, דרך הפעלת תחנות כוח, שימוש בכלי רכב ושריפת דלקים מאובנים בכל דרך שהיא, היא הגורמת לשינויים אקלימיים גלובליים, וכי תהליך ההתחממות של כדור הארץ הוא תופעה אנתרופוגנית - יצירת האדם. המין האנושי מרווה את האטמוספירה בגזי חממה ומביא לשינויי אקלים ולהקצנה מטאורולוגית. 

במקרה או שלא, ואולי כהוכחה לשינויים האקלימיים הגלובליים, התכנסה ועידת פאריס בשנה החמה ביותר שנמדדה על פני הכדור, מאז החלו המדידות בשנת 1880, כך על  פי נתוני האו"ם וסוכנות החלל האמריקנית. לסבר את האוזן -  עד 2015 היתה זו שנת 2014 שהחזיקה בתואר זה. היעדים השאפתניים שהוצבו בפאריס הגיעו בעיקר מכיוונן של מדינות איים קטנות וממדינות מתפתחות ועניות שמושפעות באופן הקשה ביותר משינויי האקלים. כבר כיום מוצפים שטחים נרחבים מאוד באיים השונים באוקיינוס הפסיפי וההודי מעליית מפלס הים. לפי הערכות מדעיות, התחממות של יותר מ־2 מעלות עלולה להביא לשינויי אקלים חמורים יותר ולמעשה לנקודת אל חזור הרסנית.

אולי כעת, עם החתימה על ההסכם ההיסטורי, היה ויאומץ על ידי ממשלות העולם, ייתכן שלראשונה מאז הסכם קיוטו (1997) יחלו המדינות במאמצים אמיתיים לקיצוץ משמעותי בפליטות גזי החממה ויעברו לשימוש באנרגיות מתחדשות. בנקודה זו יכולה מדינת ישראל, על יכולותיה הטכנולוגיות המובילות, לשמש אור לגויים ולהשתלב במאמץ העולמי.