בניינים ירוקים כמחנכים - הבניין כמעבדת לימוד חיה, השפעתו על חוויה אישית ועל מודעות סביבתית: בניין בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר כחקר מקרה

מבנים הם מרחבים שבהם אנשים פועלים, נפגשים, עובדים ולומדים חלק גדול מאוד מזמנם. הם עוטפים חלק נכבד מהפעילות בעידן המודרני, ובוודאי בערים, בקמפוסים ובמרכזי מסחר ועבודה.  דיון רב התקיים  לגבי מידת ההשפעה של בניינים על החוויות, הדעות, הלמידה והעבודה של אנשים שנמצאים בתוכם ונטען כי בניינים מחנכים, באופן סמוי ובאופן גלוי, את האנשים שנמצאים בהם וכי יש להם השפעה על תהליכי למידה ועבודה וגם על עמדות, התנהגות והישגים בפועל.  אולם רק מחקרים מעטים יחסית בספרות העולמית, בדקו ומדדו את ההשפעה הממשית.

בניינים שתוכננו ונבנו בשיטות של אדריכלות אקולוגית ובנייה ירוקה יוצרים עניין מיוחד. מהי מידת ההשפעה האפשרית של בניינים אלה על חוויה ועל למידה, האם הבניין משפיע בדרכים שונות על קהלים שונים? ואף יותר מכך, מה מידת ההשפעה האפשרית שלהם על מודעות לסביבה ועל פיתוח אוריינות סביבתית?

מהספרות עולה כי לקשר שבין אדם למקום יש השפעה משמעותית על תחושות וגם על חינוך. לבניינים יש השפעה מעצבת כחלק מחוויית המקום והסביבה. מחקרים מראים גם כי לבנייני למידה ולמוסדות חינוך יש השפעה על הלמידה המתבצעת בהם. אולם, נערכו מעט מאוד מחקרים לבחינת ההשפעה של שהות או למידה במבני חינוך "ירוקים" על הנוכחים במבנה. אם נבחן ונלמד יותר על מהות ההשפעה שיש לאדריכלות אקולוגית / "ירוקה" על תחושות ורגשות ואף על הפוטנציאל של פיתוח אוריינות סביבתית, נוכל להגיע לתובנות בעלות ערך בתכנון בניני חינוך. תובנות אלו יוכלו לתרום ביסוס מחקרי לתפיסות בנושא ההשפעה של אדריכלות, מבנים והמקום שבו הם נמצאים. לכך יהיה ערך כבסיס לגישות ולמסגרות הבנה גם באדריכלות אקולוגית וסביבתית, וגם בחינוך סביבתי מבוסס-מקום. מחקר זה תוכנן לענות על שאלות אלו.

המחקר התבצע בבניין החדש של בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב, שתוכנן ונבנה לפי עקרונות ושיטות בנייה ירוקה וזכה לציון גבוה בהסמכה לפי תקן LEED האמריקאי. במחקר נבחנו שתי קבוצות שונות - מבקרים שהגיעו לסיור קצר בבניין וסטודנטים שלומדים שעות ארוכות במהלך שנה אקדמית בבניין וחווים אותו כסביבת לימודים ועבודה משמעותית.

המחקר נערך בגישה הוליסטית הרואה בבניין מערכת אקולוגית שמרכיביה משולבים זה בזה ופועלים בקשרי גומלין ליצירת סביבה מלאה וחוויה שלמה. לכן, הוחלט לא לבודד ולבדוק מרכיב אחד אלא מספר מרכיבים רחב. מתודולוגיית המחקר כללה שילוב של שיטות איכותניות, באמצעות שאלות פתוחות, ושיטות כמותיות, הכוללות שאלוני היגדים בסולם Likert בן 5 רמות. זאת במטרה לתת ביטוי למגוון התחושות ולגישות הסובייקטיביות הרבות האפשריות, ועם זאת לאגוד אותם ולמצוא הבדלים אפשריים בין הקבוצות השונות בשיטות סטטיסטיות מקובלות. לגבי קבוצת המבקרים, נערך סיור מונחה בבניין בו קיבלו מידע תכליתי על העקרונות של בנייה ירוקה ושל קיימות ועל יישומן בבניין. בקבוצה זו נאספו תוצאות לפני הסיור ולאחריו, באמצעות 2 שאלונים. תוצאות אלו הושוו במטרה למצוא אם המידע החדש שקיבלו בסיור הקבוצתי הביא לשינוי ביחס לחוויה האישית האינטואיטיבית.

תוצאות המחקר מראות השפעה משמעותית של המבנה על התחושות של שתי אוכלוסיות המחקר. נמצאה השפעה חיובית בולטת של הבניין הירוק על תחושה אישית, ובמיוחד הרגשת נוחות, שלווה, רוגע, אווריריות, מרחב מזמין ופתיחות גם אצל מבקרים וגם אצל סטודנטים. החוויה שחוו והידע שקיבלו שונים מאוד ממה שהם היו רגילים לו בסביבה המודרנית "הרגילה".

למרות מיעוט ידע מוקדם, הביעו המבקרים מידת סקרנות גדולה מאוד, עניין רב ופתיחות לשמוע ולדעת יותר על בנייה ירוקה. השילוב של הבעת ידע מועט עם רמת עניין גבוהה מעיד כי עצם הביקור בבניין הציף סקרנות ורצון לדעת יותר. בכך הבניין מאפשר פוטנציאל לימודי גבוה שחשוב במיוחד בהתייחס לרמת האוריינות הנמוכה הקיימת. תוצאות אלה מאוששות את ההשערות שבניין "ירוק", המבוסס על עקרונות קיימות ופיתוח בר קיימא, מציע חוויה שונה באלו של בניינים "קונבנציונליים" ושהוא מעודד סקרנות, עניין ופיתוח מודעות לעקרונות הקיימות והבנייה הירוקה, בזכות החוויה של מימושן בבניין. עם זאת נמצא כי הבניין משפיע בדרכים שונות על קהלים שונים

הרוב הגדול לא הראה יכולת לקרוא את הבניין ולהבין אותו בכוחות עצמם. ניכרה תחושה ברורה של צורך בהגשת מידע ישיר וזמין בבניין (שילוט, תצוגות, הסברים כתובים). למטרה זו, נדרשים מידע כתוב, המחשה והדרכה. הדרך למימוש הפוטנציאל לפיתוח אוריינות סביבתית עוברת לכן במסלול של הדרכה, הכוונה והעברת מידע ולא במסלול של תגלית עצמית.

החוויה שחוו והידע שקיבלו שונים מאוד ממה שהם היו רגילים לו. בין אם התייחסו לעצמם, לעיר או לבניין עצמו, הבניין חשף ושיקף תחושות ומחשבות, עורר עניין ורצון לדעת עוד, עודד חשיבה ומודעות להיבטים של סביבה, קיימות ובנייה ירוקה. הבניין נותן השראה ומעורר עניין, יוצר אווירה ומאפשר לסקרנות לפרוץ ולמחשבות להתמקד. הוא מעורר שאלות ומסייע לפיתוח מודעות אך לא תמיד נתן תשובות. בכך הוא למעשה מתפקד כמחנך במובן הקלאסי, הפדגוגי של המושג. יוצר סביבה המאפשרת למידה, מעלה סוגיות שלא נחשפו במקום אחר, יוצר עניין לדעת יותר, מכוון ומנחה.

מתוצאות המחקר עולה כי רצוי לתכנן בנייני חינוך חדשים כמבנים ירוקים, ולהסב בניינים קיימים לבניינים ירוקים (Retrofit). הבניין פועל במיטבו ומשיג טוב יותר את מטרותיו כסביבה חינוכית כשהוא פועל כמערכת אקולוגית שלמה שבה כל המרכיבים פועלים יחד, כולל השירותים, הפעילויות והתכנים שבבניין. במיוחד יש חשיבות רבה לפינות ישיבה, ספריה, שירותי קפיטריה, וגם מקומות שבהם יכולות מספר קבוצות במקביל לעבוד בשיתוף ולנהל דיון. לכן חשוב שבתכנון בית הספר ייכללו כל המרכיבים האלו ושהוא יציע סביבה מגוונת, שתאפשר למידה ועבודת צוות טובות יותר.

כדי לממש את הפוטנציאל של פיתוח מודעות ואוריינות סביבתית יש חשיבות רבה להגשה של מידע ולהנחיה אנושית. שילוט, תצוגות ומידע מקוון ואיתם סיורים מודרכים, מפגשים והסברה על ידי צוות ותלמידים החיים ופועלים בבניין עצמו. אלו יכולים להנגיש את התועלות של הסביבה הירוקה, את החשיבה האקולוגית, המערכתית ואת התובנות של אוריינות סביבתית באופן ישיר וברור שלא ניתן להשיג בחוויה אישית אינטואיטיבית.

רצוי לבדוק במחקרי המשך מספר סוגיות שהמחקר הציף. לבדוק יותר לעומק באופן ממוקד את ההשפעה של מרכיבים ושל פעילויות בבניין ולהגיע למסקנות היכן נדרשות פעולות נוספות למימוש הפוטנציאל של פיתוח אוריינות סביבתית. היקף המחקר הנוכחי לא אפשר בחינה המשכית של ידע ושל מימדים שונים של אוריינות סביבתית לאורך זמן. מעניין יהיה לבצע מחקר המשך מעמיק בעתיד ולבחון כיצד הבניין ממצה את הפוטנציאל ומהן ההשפעות לאורך זמן.