שילוב פסיכולוגיה חיובית בחינוך סביבתי במטרה לעודד ולקדם התנהגות פרו-סביבתית בקרב סטודנטים: במסגרת תוכניות תואר שני ללימודי סביבה ומדיניות ציבורית

התנהגות בלתי מתחשבת של האדם מסבה נזק קשה עד בלתי הפיך לסביבה ולמשאבים (UCS, 1997). למשבר האקלימי השפעה שלילית על רווחתו של האדם (WHO, 2005). מתוך כך קיים צורך בשינוי מהותי של התנהגות האדם (Oskamp, 2000). אחד הכלים החשובים שיש למדיניות הציבורית להציע בנושא הסביבה הוא כלי החינוך (Dietz & Stern, 2006). לכן, למערכות החינוך תפקיד משמעותי בשינוי ההתנהגות בקרב תלמידים וסטודנטים (Arnon, Orion, & Carmi, 2014).

נושא החינוך הסביבתי החל להתפתח בשנות ה-70 של המאה ה-20 (Arnon et al., 2014). כבר ב-1972 בהצהרת שטוקהולם ציינו כי חינוך סביבתי מיועד לכל טווח הגילאים ולכל מעמד סוציו – אקונומי (UNESCO, 1972; Wright, 2002). בין ועידה לוועידה עולמית או אזורית אם של האומות המאוחדות (United Nation) ואם של גופים אחרים הלך והתעצם רעיון "פיתוח בר-קיימא" (Sustainable Development) ושולב בתוכניות הלימודים, בתהליכים הממסדיים ובתקצוב מחקרים (Wright, 2002).

מטרת המחקר בעבודה זו לבחון האם שילוב פסיכולוגיה חיובית בתוכניות לימוד של תארים מתקדמים מעודד ומקדם התנהגות פרו-סביבתית בקרב הסטודנטים.

התנהגות פרו-סביבתית היא התנהגות השואפת למזער את ההשפעה השלילית של הפעולות האנושיות על העולם הטבעי והבנוי (Kollmuss & Agyeman, 2002). בספרות נמצאו גורמים שונים המעודדים או חוסמים את ההתנהגות הסביבתית, גורמים פנימיים וחיצוניים (Chawla & Cushing, 2007; Clark,  Kotchen, & Moore, 2003; Kollmuss & Agyeman, 2002 ועוד). לכן, קיים צורך למצוא דרכים לעידוד וקידום התנהגות פרו-סביבתית.

מטרת הפסיכולוגיה החיובית היא לפעול מעבר לתיקון הדברים הגרועים בחיים כפי שהפסיכולוגיה המסורתית מנחה ולבנות איכות חיים טובה (Seligman, 2009; Seligman & Csikszentmihalyi, 2000). הפסיכולוגיה החיובית מקדמת רווחה (Well-Being), תקווה, אופטימיות, זולתנות ועוד (Corral-Vardugo, 2012; Seligman, 2009; Seligman & Csikszentmihalyi, 2000). הרווחה יחסית לחוויות שעובר האדם בחייו (Schroeder, Penner, Dovidio, & Piliavin, 1995), לכן נראה לנכון במחקר לבחון את נושא הרווחה כרווחה סובייקטיבית. כמו כן, בספרות האקדמאית הקשר בין התנהגות סביבתית לרווחת האדם נחקר רבות (לדוג'Kollmuss & Agyeman, p.256, 2002; Mogensen & Schnack, 2010; Ojala, 2013; Vlek & Steg, 2007).

אך מדוע פסיכולוגיה חיובית? רבים טוענים, בני האדם במאמץ שימור הסביבה סובלים מרגשות אשמה, אי נוחות ובושה (Corral-Vardugo, 2012). אומנם פחד מהשלכות סביבתיות יכול לפעול כמניע להתנהגות פרו-סביבתית אך לא די בכך (Malott, 2010). סטודנטים הנחשפים לבעיות הסביבתיות נותרים המומים רגשית ופסימיים לגבי כל פתרון אפשרי (Hicks & Bord, 2001; Rowe, 2002). על כן, פסיכולוגיה חיובית השואפת לקדם רגשות חיוביים, אושר ועוד יכולה לשמש כאלטרנטיבה לקידום התנהגות פרו-סביבתית (Corral-Vardugo, 2012). במהלך המחקר נבדקו בעיקר שני היבטים מתוך הפסיכולוגיה החיובית. האחד, תקווה – המבוססת בעיקר על התאוריה של שניידר ועמיתיה (2002) לפיה התקווה היא היכולת למצוא דרכים שונות כדי להשיג את היעדים הרצויים ולהאמין ביכולת העצמית לעורר שינוי (Snyder, 2002) והשני, רווחה סובייקטיבית – התמקדות במרכיבים: 'יחס חיוביות' (היחס בין רגשות חיוביים לרגשות שליליים), אושר סובייקטיבי ושביעות רצון מהחיים, אשר נמצאו קשורים באופן חיובי לרווחה סובייקטיבית ולהתנהגות סביבתית (לדוגמה:Corral-Vardugo, 2012; Hicks, 1998; Ojala, 2011). במחקרים שנערכו בבתי ספר יסודיים, תיכונים, לימודי ובתוכניות תואר ראשון נמצאו קשרים חיוביים בין רווחה סובייקטיבית ותקווה להתנהגות פרו-סביבתית (לדוגמה:Kerret, Orkibi, & Ronen, 2014; Ojala, 2011, 2013). לכן, ייתכן כי אלטרנטיבה זו תקדם התנהגות פרו-סביבתית גם בקרב הסטודנטים לתואר שני, האוכלוסייה שנבדקה במחקר זה. לצורך המחקר שילוב פסיכולוגיה חיובית בחינוך סביבתי הוגדר, חינוך סביבתי חיובי.

הסטודנטים שהשתתפו במחקר לומדים ולמדו בבית ספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, ובחוג מדיניות ציבורית, בפקולטה למדעי החברה, באוניברסיטת תל אביב. המחקר כלל שלושה סוגי מחקר: גישוש, סטטיסטי וראיונות עומק.

מחקר גישוש: נסרקו כ-80 אחוז מהסילבוסים של בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר (כאשר חלק מאוכלוסיית המחקר שנבדקה היא סטודנטים הלומדים בבית ספר זה) כדי לבחון מהם התכנים הנלמדים והתפיסות הפילוסופיות שעומדות בבסיס הלימודים לצורך המחקר והדיון.
מחקר סטטיסטי: הועברו שאלונים לשתי קבוצות בתחילת סמסטר ובסופו לצורך בדיקת שינויים במהלך שתי נקודות הזמן. בקבוצת מחקר 33 סטודנטים שהשתתפו בקורסים בהם מרצה ד"ר קרת בגישה חיובית הכוללת תקווה, חיוביות ואושר (ד' קרת, דואר אלקטרוני, 9 לפברואר, 2016). וקבוצת הביקורת 25 סטודנטים שאינם לומדים בקורסים אלו וזאת לצורך השוואה. המטרה הייתה לבדוק ייתכנות קשרים בין המשתנים הנבדקים במחקר.
ראיונות עומק: השתתפו בראיונות 10 סטודנטים משני קורסים (סמינריונים) אותן מעבירות ד"ר קרת במסגרת החוג למדיניות ציבורית וד"ר רונן במסגרת בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר. שתיהן מרצות בגישה חיובית אך בדרכים שונות.

רוב הקורסים בבית הספר ללימודי סביבה מבוססים על רעיון הקיימות וייתכן שלהתמקדות זו קיימת השפעה על ההתנהגות הסביבתית של הסטודנטים. בספרות האקדמאית ישנה ביקורת על כך, נטען כי הדבר מצמצם את החינוך הסביבתי ונושאים חשובים עלולים להשמט מתוכנית הלימודים וכל זאת כי קיימות מתבססת בעיקר על התפיסה האנתרופוצנטרית (Kopnina, 2012).

במחקר נמצא קשר חיובי בין תקווה להתנהגות סביבתית וההפך יתר על כן נמצא קשר חיובי בין חינוך סביבתי חיובי לתקווה. הממצאים מהראיונות מחזקים ממצאים אלו. סטודנטים הביעו תקווה וחיוביות רבה.

במבחנים הסטטיסטים השונים שנערכו לא נמצאו ממצאים עקביים לקשר בין שביעות רצון מהחיים להתנהגות סביבתית. אף לא נמצא קשר בין שביעות רצון מהחיים לחינוך סביבתי חיובי. כך גם מצטייר ממצאי הראיונות, בראיונות סטודנטים הביעו שביעות רצון מהלימודים לצד אי-שביעות רצון. סיבה אפשרית לחוסר עקביות זה יכולה להיות נעוצה בממצאים ממחקר הגישוש. רוב הקורסים מתמקדים ברעיון "הקיימות" וחינוך לקיימות מתמקד במיוחד בתפיסה האנתרופוצנטרית (Kopnina, 2012). נמצא כי אנשים בעלי עמדות אנתרופוצנטריות יתנהגו פחות באופן פרו-סביבתי ופחות יהיו מוכנים להקריב מאיכות חייהם למען השמירה על הסביבה (Nordlund & Garvill, 2003; Schultz & Zelezny, 1999; Thompson & Barton, 1994).

לא נמצא קשר מרכיבי רווחה סובייקטיבית להתנהגות סביבתית ולחינוך סביבתי חיובי. לכן לא ניתן להעריך אם רווחה סובייקטיבית קשורה באופן חיובי להתנהגות סביבתית במחקר זה. ייתכן כי הסיבה טמונה במרכיב 'יחס החיוביות'. רגשות חיוביים ורגשות חשש, פחד ותקווה המושפעים מהלימודים נמצאו קשורים באופן חיובי להתנהגות סביבתית בנוסף, נמצא קשר חיובי בין רגשות אלו לבין חינוך סביבתי חיובי. לעומת זאת, רגשות שליליים באופן כללי לא נמצאו קשורים להתנהגות סביבתית ולחינוך סביבתי חיובי. לרגשות חיוביים לא בהכרח יש את היכולת להתגבר על רגשות שליליים (Cohn, Fredrickson, Brown, Mikels, & Conway, 2009; Folkman, 2008) ואיזון בין הרגשות החיוביים לשליליים מעיד על רווחתו של האדם (Diener, Sandvik, & Pavot, 2000). בשל כך, ייתכן שלא נוצר איזון מתאים בזמן הלימודים.

לא נמצא קשר חיובי או שלילי בין חינוך סביבתי חיובי לבין התנהגות סביבתית. ממצאים אלו יכולים לנבוע מתוך: א. מגבלות המחקר – מדגם יחסית קטן אינו מאפשר קבלת ממצאים חד משמעיים מובהקים וייתכן שטווח הזמן (סמסטר בודד) קצר מדי מכדי לבדוק שינוי בהתנהגות. בראיונות חלק מהסטודנטים ציינו כי חל שינוי חיובי בהתנהגותם, ב. רוב המרואיינים דיווחו על התנהגות פרו-סביבתית קודמת, ג. מחסמים שונים כגון: העלות הכרוכה בהתנהגות סביבתית (לדוגמה רכישת מוצרים ידידותיים לסביבה), חוסר יעילות וחוסר זמן ועוד (Quimby & Angelique, 2011).

ההמלצות העיקריות ממחקר זה: מכיוון שהיקף המחקר יחסית קטן רצוי להמשיך ולחקור את המשתנים באוכלוסיית סטודנטים גדולה יותר אם בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר ואם בתוכניות לימוד לתואר שני העוסקות בנושאים סביבתיים באוניברסיטאות ומכללות אחרות. בניית שאלון מפורט הבודק רמת התנהגות סביבתית שיבחן גם שינויים קטנים והבחנה בין התנהגות אישית להתנהגות אקטיביסטית. באופן כללי, רצוי כי בתוכניות הלימודים נושא הקיימות ילמד באופן הרחב יחד עם גישות נוספות כמו: אקולוגיה עמוקה. שילוב דרכים לקידום תקווה בקורסים בנושאים סביבתיים במטרה לקדם התנהגות סביבתית.

במהלך חיפוש וסקירת הספרות לא נמצאו בישראל מחקרים העוסקים בנושא במסגרת תוכניות לימוד לתואר שני וייתכן גם מעבר לישראל. לכן, מחקר זה מהווה נקודת פתיחה למחקרים מקומיים בנושא שילוב פסיכולוגיה חיובית במערך קורסים בנושאים סביבתיים וציבוריים הנלמדים בהשכלה הגבוהה בכלל ובתארים מתקדמים בפרט. הסטודנטים הם הפעילים החדשים אם במחקר ואם בחייהם האזרחיים המטרה היא לעודדם להמשיך ולפעול למען הסביבה ולהביא את הידע והמיומנות שרכשו לידי ביצוע.