תרופות בסביבה-תהליכי חקיקה ורגולציה: הערכה, אתגרים והמלצות

שאריות תרופות הינן מיקרו-מזהמים, הנמצאות בסביבה בריכוזים קטנים, ויוצרות דאגה בקרב הקהילה המדעית בעיקר בשל עמידותן וחוסר הידע לגבי השפעתן על הסביבה או על אורגניזמים חיים.

למרות זאת, מחקרים הוכיחו כי החומרים הללו, שמקורם בעיקר בשפכים וקולחין ממכוני טיהור שפכים (מט"ש), יכולים להיות בעלי השפעה שלילית על בעלי חיים הן בסביבה המימית והן בסביבה היבשתית, ואף יכולים פוטנציאלית להצטבר ביולוגית או להיספג בפירות וירקות המושקים על ידי קולחין.

ישראל הינה המדינה המובילה בעולם בשימוש חוזר במים (86%), בעיקר למטרת השקיה חקלאית. עם זאת, המדינה אינה מנטרת או כולל חומרים תרופתיים ברגולציה, על כן האוכלוסייה והסביבה משמשים כ"מעבדה חיה" לבירור השפעות החשיפה לשאריות תרופות.
ניטור ואסדרה של חומרים תרופתיים אינה נפוצה בעולם. אף על פי כן, מחקר זה סקר וניתח את מדיניות המים במדינות או תכניות שכוללים תרופות, מנטרים ו/או מטפלים בהן כגון אוסטרליה, סינגפור, שוויץ וארצות הברית. כמו גם, המחקר בדק מדוע תרופות אינן נכללות כלל במדיניות ניטור מים ותוצרת חקלאית בישראל.

על בסיס הידע הרחב שנלמד, נוצרה רשימת סטנדרטים תרופתיים מומלצים לניטור בישראל, ואף רשימת המלצות ואתגרים צפויים עבור מקבלי החלטות בתחום.