חקלאות הידרופונית ביתית בישראל, הזדמנויות, אתגרים והשפעות סביבתיות

בזמנים של שינויי אקלים וגידול אוכלוסין משמעותי, בהם רוב הביקוש למזון מקורו בערים המאוכלסות בצפיפות, שרשרת הערך של החקלאות הקונבנציונלית מאותגרת על ידי הצורך באספקת ביטחון תזונתי לכלל תושבי כדור-הארץ, תוך צמצום השפעותיה הסביבתיות. חקלאות עירונית מספקת מקור אלטרנטיבי לייצור מזון ומגוונת את מקורות המזון עבור הצרכנים, תוך התמודדות טובה יותר עם שינויי האקלים. חקלאות הידרופונית ביתית (Residential Hydroponic Agriculture) נחשבת כשיטה אקולוגית חדשנית, המציעה פתרון לתושבים עירוניים המעוניינים לגדל ירקות בביתם אך חסרים את התנאים הבסיסיים לגידול, תוך מעבר לדפוסי ייצור וצריכת מזון באופן שהינו בר-קיימא.

באמצעות גישת מחקר הכוללת מספר שלבים ושיטות, אני בוחנת תחילה את מאפייניהם של אנשים המאמצים חקלאות הידרופונית ביתית בישראל ואת האתגרים הניצבים בפניהם, תוך שימוש בשאלונים ובניתוח אקונומטרי. שנית, אני בודקת אסטרטגיות שיווקיות על מנת לעורר את מודעות הציבור לחקלאות הידרופונית ביתית באמצעות מחקר שדה המתבסס על פרסום ברשת החברתית פייסבוק. מחקר השדה מבוסס על גישה של תקשורת חינוכית, המשלבת פסיכולוגיה חינוכית והיבטים לשוניים. לבסוף, אני בוחנת מבין שתי טכנולוגיות הידרופוניות, איזו יכולה להיות מועילה יותר לסביבה בעת שימוש על-ידי משקי בית ישראליים, במובנים של פליטות גזי חממה ודלדול מקורות מים, תוך שימוש בראיית מחזור חיים.

אני מזהה שלוש רמות של התמדה בקרב צרכנים של חקלאות הידרופונית ביתית: היעדר-אימוץ, אימוץ-מתמשך ונטישה. על מנת לעודד אימוץ של חקלאות מסוג זה, קובעי מדיניות ובעלי עניין יכולים לעשות שימוש במאפיינים הספציפיים של הצרכנים שנמצאו קשורים לגידול מתמשך במערכות הידרופוניות ביתיות. יתר על כן, אני מוצאת כי ישראלים אשר מתגוררים בדירה לעתים נדירות מאמצים מערכות הידרופוניות ביתיות, וגם כאשר הם מאמצים, הם עושים שימוש במערכות פשוטות, אשר נמצאו לא יעילות במיוחד ולמעשה מציבות חסמים נוספים לאימוץ מתמשך עבור המגדלים הביתיים, כגון חוסר זמן, חוסר ידע וחוסר בניסיון מוצלח. באשר לאסטרטגיות השיווק, תוצאות מחקר השדה מגלות כי בהשוואה למסרים המתארים עידוד בלבד ("עשה") או הרתעה בלבד ("אל תעשה"), תקשורת המשלבת בין "עשה" ו-"אל תעשה" מעוררת בקרב משתמשי הפייסבוק מעורבות ועניין גבוהים יותר ברשת בתחום של חקלאות הידרופונית ביתית. אני מציעה כי גישת מסרים זו היא יעילה יותר, משום שיש לה מרכיב חינוכי המציע פתרון חלופי להתנהגויות לא רצויות. תוצאות ההערכה הסביבתית מראות כי במדינות עם אקלים מתון, כמו ישראל, ייצור חסה הידרופונית במערכות ביתיות מורכבות (‘high-tech’) יכול להיות מועיל יותר לסביבה מאשר מערכות פשוטות יותר (‘low-tech’) ויכול לייצר פחות פליטות גזי החממה, בהתאם לכמות המסוימת של האנרגיה המצטברת הנדרשת . אני מציעה כי תוצאה סביבתית זו מתכתבת עם היתרון שהמערכות המורכבות מציעות לצרכנים, שכן הן מאפשרות להתגבר על חוסר ידע וזמן, ויוצרות חווית משתמש חיובית במהלך הגידול במערכות הידרופוניות ביתיות. 

הממצאים תורמים למחקר של תעשיית הגידול ההידרופוני, המתמקד בבחינה של דרכים לשיפור המערכות הביתיות וחדירתן לשוק. על ידי כך, ניתן להביא לאימוץ נרחב יותר של המערכות הביתיות ולהפיכתן לשמישות וידידותיות יותר לסביבה. יתר על כן, ניתן להרחיב את הממצאים הללו למקרה הכללי יותר של שיווק ואימוץ של התנהגויות חדשניות פרו-סביבתיות, אשר נמצאות במגמת עליה בשנים האחרונות בשל הפוטנציאל שלהן בשיפור איכות החיים בעתיד. מחקר המשך ומדיניות תומכת עשויים לתרום להאצת המגמה החיובית של הטמעת חקלאות הידרופונית ביתית ופעילויות פרו-סביבתיות אחרות בקרב כלל האוכלוסייה.