מחקרים

RESEARCH

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
אדריכלות
אומנויות
אוקיאנוגרפיה
אנרגיה
אסתטיקה
אקולוגיה
אקלים
ביוטכנולוגיה
ביולוגיה
בריאות הציבור
גיאוגרפיה
גיאולוגיה
גיאופיזיקה
הידרוכימיה
הנדסה
זואולוגיה
זיהום אוויר
חינוך
חישה מרחוק
כימיה
כלכלה
מדיניות ציבורית
מדע המדינה
מדעי הצמח
מוח
מים
מיקרוביולוגיה
משפטים
מתמטיקה
ניהול
סביבה
סוציולוגיה
עבודה סוציאלית
פיזיקה
פילוסופיה
פסיכולוגיה
פסיכיאטריה
קהילה
קוגניציה
קרקע
שיווק
תחבורה
תכנון
תקשורת
תרבות

מחקר

25.03.2021
חקלאות הידרופונית ביתית בישראל, הזדמנויות, אתגרים והשפעות סביבתיות

ליאור טורג'מן

המנחות: ד"ר ורד בלאס, ד"ר ענת צ'צ'יק וד"ר אן קרונרוד

  • ניהול
  • סביבה
  • קהילה

בזמנים של שינויי אקלים וגידול אוכלוסין משמעותי, בהם רוב הביקוש למזון מקורו בערים המאוכלסות בצפיפות, שרשרת הערך של החקלאות הקונבנציונלית מאותגרת על ידי הצורך באספקת ביטחון תזונתי לכלל תושבי כדור-הארץ, תוך צמצום השפעותיה הסביבתיות. חקלאות עירונית מספקת מקור אלטרנטיבי לייצור מזון ומגוונת את מקורות המזון עבור הצרכנים, תוך התמודדות טובה יותר עם שינויי האקלים. חקלאות הידרופונית ביתית (Residential Hydroponic Agriculture) נחשבת כשיטה אקולוגית חדשנית, המציעה פתרון לתושבים עירוניים המעוניינים לגדל ירקות בביתם אך חסרים את התנאים הבסיסיים לגידול, תוך מעבר לדפוסי ייצור וצריכת מזון באופן שהינו בר-קיימא.

באמצעות גישת מחקר הכוללת מספר שלבים ושיטות, אני בוחנת תחילה את מאפייניהם של אנשים המאמצים חקלאות הידרופונית ביתית בישראל ואת האתגרים הניצבים בפניהם, תוך שימוש בשאלונים ובניתוח אקונומטרי. שנית, אני בודקת אסטרטגיות שיווקיות על מנת לעורר את מודעות הציבור לחקלאות הידרופונית ביתית באמצעות מחקר שדה המתבסס על פרסום ברשת החברתית פייסבוק. מחקר השדה מבוסס על גישה של תקשורת חינוכית, המשלבת פסיכולוגיה חינוכית והיבטים לשוניים. לבסוף, אני בוחנת מבין שתי טכנולוגיות הידרופוניות, איזו יכולה להיות מועילה יותר לסביבה בעת שימוש על-ידי משקי בית ישראליים, במובנים של פליטות גזי חממה ודלדול מקורות מים, תוך שימוש בראיית מחזור חיים.

אני מזהה שלוש רמות של התמדה בקרב צרכנים של חקלאות הידרופונית ביתית: היעדר-אימוץ, אימוץ-מתמשך ונטישה. על מנת לעודד אימוץ של חקלאות מסוג זה, קובעי מדיניות ובעלי עניין יכולים לעשות שימוש במאפיינים הספציפיים של הצרכנים שנמצאו קשורים לגידול מתמשך במערכות הידרופוניות ביתיות. יתר על כן, אני מוצאת כי ישראלים אשר מתגוררים בדירה לעתים נדירות מאמצים מערכות הידרופוניות ביתיות, וגם כאשר הם מאמצים, הם עושים שימוש במערכות פשוטות, אשר נמצאו לא יעילות במיוחד ולמעשה מציבות חסמים נוספים לאימוץ מתמשך עבור המגדלים הביתיים, כגון חוסר זמן, חוסר ידע וחוסר בניסיון מוצלח. באשר לאסטרטגיות השיווק, תוצאות מחקר השדה מגלות כי בהשוואה למסרים המתארים עידוד בלבד ("עשה") או הרתעה בלבד ("אל תעשה"), תקשורת המשלבת בין "עשה" ו-"אל תעשה" מעוררת בקרב משתמשי הפייסבוק מעורבות ועניין גבוהים יותר ברשת בתחום של חקלאות הידרופונית ביתית. אני מציעה כי גישת מסרים זו היא יעילה יותר, משום שיש לה מרכיב חינוכי המציע פתרון חלופי להתנהגויות לא רצויות. תוצאות ההערכה הסביבתית מראות כי במדינות עם אקלים מתון, כמו ישראל, ייצור חסה הידרופונית במערכות ביתיות מורכבות (‘high-tech’) יכול להיות מועיל יותר לסביבה מאשר מערכות פשוטות יותר (‘low-tech’) ויכול לייצר פחות פליטות גזי החממה, בהתאם לכמות המסוימת של האנרגיה המצטברת הנדרשת . אני מציעה כי תוצאה סביבתית זו מתכתבת עם היתרון שהמערכות המורכבות מציעות לצרכנים, שכן הן מאפשרות להתגבר על חוסר ידע וזמן, ויוצרות חווית משתמש חיובית במהלך הגידול במערכות הידרופוניות ביתיות. 

הממצאים תורמים למחקר של תעשיית הגידול ההידרופוני, המתמקד בבחינה של דרכים לשיפור המערכות הביתיות וחדירתן לשוק. על ידי כך, ניתן להביא לאימוץ נרחב יותר של המערכות הביתיות ולהפיכתן לשמישות וידידותיות יותר לסביבה. יתר על כן, ניתן להרחיב את הממצאים הללו למקרה הכללי יותר של שיווק ואימוץ של התנהגויות חדשניות פרו-סביבתיות, אשר נמצאות במגמת עליה בשנים האחרונות בשל הפוטנציאל שלהן בשיפור איכות החיים בעתיד. מחקר המשך ומדיניות תומכת עשויים לתרום להאצת המגמה החיובית של הטמעת חקלאות הידרופונית ביתית ופעילויות פרו-סביבתיות אחרות בקרב כלל האוכלוסייה.

מחקר

24.03.2021
ההשפעות של נורמות חברתיות - סביבתיות והאופן בו התושב תופס את העשייה הסביבתית של

נגה מוסטובוי

המנחים: פרופ' דן רבינוביץ ופרופ' נורית כרמי

  • סביבה
  • סוציולוגיה
  • פסיכולוגיה
  • קהילה
  • תרבות

בעשורים האחרונים הולכת וגוברת ההבנה כי ההתנהלות האנושית גובה מחירים כבדים מהסביבה ומהמשאבים הטבעיים. הדרדרות המשאבים ותנאי הסביבה נגרמת לא רק כתוצאה מהתנהגות בני אדם, אלא גם מהיעדר חוקים ברורים וקווים מנחים מטעם ההנהגה, הן ברמת המדינה והן ברמת הרשויות המקומיות. במקרים רבים הפגיעה בסביבה נגרמת בעקבות התנהלות לא סביבתית של הפרט ושל השלטון, לצד מחסור באלטרנטיבות לבחירת התנהגויות סביבתיות יותר. תופעה בולטת נוספת המתרחשת ברחבי העולם בשנים האחרונות הינה תהליכי עיור מואצים. כבר היום ניתן לראות כי יותר ממחצית בני האדם מתגוררים בערים, כאשר מגמה זו צפוייה עוד להמשיך. מתוך כך, עולה החשיבות של בחינת ההשפעות והקשרים בין הרשויות המקומיות, האמונות על תחומים רבים בשטח שיפוטן, לבין ההתנהגות הסביבתית של התושבים, בכדי ללמוד ולהבין כיצד ניתן לעודד את התנהגות התושבים כך שזו תהיה סביבתית יותר. 

במחקר הנוכחי נבדקו הקשרים ההדדיים בין התנהלותה של הרשות המקומית, נורמות ההתנהגות בעיר, והשפעתן על ההתנהגות של הפרט, כל זאת בהקשר הסביבתי. התנהגות סביבתית הינה מונח רב- מימדי הכולל בתוכו התנהגויות רבות על פני תחומים רבים. לכן, במחקר הנוכחי ההשפעות הנ"ל נבדקו על פני חמישה תחומים שונים; חיסכון באנרגיה, פסולת ומיחזור, ניהול סביבתי של הרשות ומוסדותיה שקיפות ושיתוף ציבור, הסברה וקידום חינוך סביבתי בקהילה ושטחים ירוקים פתוחים. תחומים אלו נבחרו מכיוון שהם נוגעים הן להתנהלות הרשות והן להתנהלות התושב. 

המחקר נעשה בגישה המשולבת (mixed methods), המורכבת משני שלבים, שלב ראשון מחקר כמותי ושלב שני מחקר איכותני, כאשר המחקר האיכותני מספק הסברי עומק לתוצאות שהתקבלו במחקר הכמותי, כך שיחדיו הם יוצרים תמונה עשירה על הנתונים. בשלב הראשון הופץ שאלון, עליו ענו 1000 נבדקים. לאחר ניתוח סטטיסטי של הנתונים, נבחרו 20 נבדקים מתוך אלו שענו על השאלון, זאת בהתאם לתשובותיהם ולעיר מגוריהם, תוך התחשבות במאפיינים דמוגרפיים, בכדי ליצור  קבוצה הטרוגנית עד כמה שניתן. המחקר האיכותני בדק לעומק את הקשרים שהתקבלו בתוצאות המחקר הכמותי, ונותח באמצעות ניתוח תוכן פרשני, המתבסס על "השוואה מתמדת".

ממצאי המחקר העיקריים מראים כי ככל שהתושב תופס את עשיית הרשות כסביבתית יותר, כך הוא גם מעריך את התנהגות התושבים בעירו כסביבתית יותר, ולהיפך, בערים שבהן הנורמות הסביבתיות חזקות יותר, גם התנהלות הרשות נתפסת כסביבתית יותר. כמו כן, מצאתי כי לנורמות חברתיות- סביבתיות הייתה השפעה חזקה על ההתנהגות הסביבתית המדווחת של הפרט, הן באופן כללי, והן בבחינת כל אחד מחמשת התחומים בנפרד. בניגוד למצופה, תפיסת התושב את עשיית הרשות לא נמצאה כמשפיעה על התנהגותו הסביבתית באופן מובהק. אם כי ישנם תחומים ספציפיים כגון, פסולת ומיחזור, ניהול סביבתי של הרשות ומוסדותיה שקיפות ושיתוף ציבור, הסברה וקידום חינוך סביבתי בקהילה ושטחים ירוקים פתוחים, שבהם ההשפעה היא מובהקת, אך בכל מקרה חלשה מאוד. תפיסת התושב את התנהלות הרשות תורמת באופן ישיר לנורמות החברתיות- סביבתיות, אך לא להתנהגות הפרט, הנורמות לעומת זאת, כן תורמות להתנהגות הסביבתית. מתוך נתונים אלו עולה כי בכדי שרשות מקומית תשפיע על התנהגות תושביה, עליה להגביר את הידע אודות העשייה שלה בתחומי הסביבה ולהעביר לתושבים מה היא ההתנהגות הרצויה והמקובלת, בכל תחום. בנוסף, בבחינת ההבדלים בין הערים השונות, נמצא כי אין הבדל בנורמות החברתיות- סביבתיות. בכל הנוגע לתפיסת התושב את עשיית הרשות,  ובהתנהגות הסביבתית המדווחת, ההבדל העיקרי שנמצא הוא בין בני ברק לבין יתר הערים, כך שבבני ברק הן נמצאו כנמוכות באופן מובהק, ביחס ליתר הערים שנבדקו.

המחקר הנוכחי תורם לידע הקיים, כיוון שתפיסת התושב את עשיית הרשות מההיבט בו הוא נבדק במחקר זה, הינו תחום שכמעט ולא נחקר והידע בנושא הינו מועט. מהמחקר הנוכחי ניתן ללמוד על הקשרים וההשפעות רחבות ההיקף של הרשות המקומית על תושביה. תחילה, הקשר החזק שנמצא במחקר, בין תפיסת התושב את עשיית הרשות, לבין הנורמות החברתיות סביבתיות בעיר, מעיד על כך כי ישנה חשיבות להגברת השקיפות והפרסום של עשיית הרשות בציבור התושבים, כיוון שהדבר יוצר ומחזק נורמות חברתיות- סביבתיות מקומיות, אשר בתורן משפיעות על התנהגות הפרט. כמו כן, ההשפעה החזקה שיש לנורמות החברתיות- סביבתיות של התושבים על התנהלות הרשות, צריכה להיות מנוצלת על ידי הרשויות. הקשב להלך הרוח בציבור התושבים בתחום הסביבתי, במיוחד בתחומים שהציבור מודע אליהם יותר ויכול לראות את העשייה של הרשות, (כגון, מיחזור, ניקיון, שמירה וטיפוח שטחים פתוחים, הסברה וחינוך סביבתי) מצד אחד עשוי לחזק את הקשר והאמון בין התושבים לבין הרשות, ובמקביל להסיר חסמים המקשים על התהגויות סביבתיות ברמת הפרט ובכך לעודד התנהגויות רצויות. בנוסף, יצירה וחיזוק של נורמות חברתיות- סביבתיות בעיר, עשוי להיות גורם מרכזי לעידוד התנהגות סביבתית ברמת הפרט, הרשויות המקומיות יכולות לקחת על עצמן לפעול למען כך, כמטרה. לבסוף, בדומה להתנהגות סביבתית, גם ההתנהלות הסביבתית של הרשות הינה רב- מימדית ועל כן, יש לבחון את השפעותיה על התושבים בהתאם ולהתייחס לכל מימד שלה בנפרד. למשל, בתחום האנרגיה, ייתכן ועל הרשות להגביר את הידע אותו היא מעבירה לתושביה, אודות התנהלותה בתחום זה, כמו גם המלצות בנוגע לכיצד על התושב להתנהל כך שיצמצם את צריכת האנרגיה שלו. לעומת זאת, בתחום המיחזור, ייתכן ולצד הגברת המידע בנושא, על הרשות לספק תשתיות מתאימות, בפיזור נגיש ונוח. כלומר, ישנו צורך להתאים לכל תחום את השיטות הייחודיות לו, המעודדות התנהגות סביבתית. 

jaakko-kemppainen-wz7wDnhWMw4-unsplash

מחקר

24.03.2021
מחוברות כהלכה? על הקשר בין זהות נשית חרדית למודעות סביבתית

הסטודנטית: ליאת דאודי

מנחים: פרופ' רקפת סלע-שפי ד"ר דניאל מישורי

  • סביבה
  • סוציולוגיה
  • קהילה
  • תרבות

התנועה הסביבתית העולמית נחשבת לאחת מהמהפכות הגלובליות המשמעותיות ביותר. בשנות השישים של המאה ה-20 תוארה הסביבה כאתר התרחשות טרגי שבתוכו אינטרסים פרטיים עתידים להוביל לאסון אקולוגי. בישראל, מספר עשורים לאחר מכן, ארגוני סביבה תופסים מקום הולך וגדל בציבוריות הישראלית והעניין הסביבתי מקבל נראות ואף הופך למשמעותי יותר. עם זאת, על אף שקיומו של המשבר האקולוגי נוכח וברור ולמרות שהצטבר גוף ידע נרחב בנושאי סביבה, הרי שחלקים גדולים בחברה רחוקים מאימוץ שינויים ודפוסי פעולה בחיי היום-יום אשר יכולים לסייע בהתמודדות עם האיום הסביבתי.

הציבור החרדי בישראל נחשב לקבוצה תרבותית שהגישות והפרקטיקות הסביבתיות זרות לה. החברה החרדית בישראל מונה כ-%11 מהאוכלוסייה והיא כוללת בתוכה קבוצות שונות, מתאפיינת בהקפדה על אורח חיים דתי ברוח ההלכה היהודית, בקבלת הסמכות הרבנית כסמכות עליונה במערכים משפחתיים גדולים הכוללים שיעור ילודה גבוה. בתוך האוכלוסיה החרדית, הנשים החרדיות הן קבוצה אופטימלית לפתח מודעות סביבתית משום השפעתן ההולכת וגוברת על התא המשפחתי שלהן. זאת לאור התמורות המתרחשות במעמדה של האשה בתוך החברה החרדית ולאור המתח המחריף בין מידת המחויבות שלה כלפי התפקידים המסורתיים, כגון החזקת הבית וגידול הילדים, לבין הפיכתה למפרנסת.

מחקר זה מבקש לבחון את הטווח שבין האדישות לעניין הסביבתי – או האפשרות ליצור מודעות סביבתית – אצל נשים חרדיות המשתייכות לקבוצות שוליים בחברה החרדית: נשים מזרחיות חוזרות בתשובה משכונת 'ממזרח שמש' ונשים אנגלוסקסיות 'חוצניקיות' משכונת 'רמת בית שמש א'. המחקר מתמקד בנשים משכונות שונות בעיר בית שמש, המהווה בשנים האחרונות מוקד משיכה רב לאוכלוסייה חרדית.

המחקר מתחקה אחר 'ההגיון הפרקטי' של השימוש בדפוסי פעולה הלכתיים שהנשים החרדיות מקיימות בבתיהן, ובמיוחד במטבח הביתי. מצד אחד, המחקר בוחן את האופן שבו הן מארגנות את עולמן הפרטי באמצעות אותן פרקטיקות, ומצד שני בוחן את מידת היכרותן והפנמתן, אם בכלל, את העולם הסביבתי.

המחקר מצא כי רוב הנשים החרדיות אינן תופסות שמירה על הסביבה כערך בפני עצמו, לא כל שכן ערך המצוי בראש סדר העדיפויות היום-יומי שלהן. מהמחקר עולה כי מתקיים קשר בין מצב כלכלי לבין האפשרות לקיים פרקטיקות סביבתיות. עם זאת, לא נשות שכונת 'ממזרח שמש' ולא נשות שכונת 'רמת בית שמש א' מזדהות עם סביבתנות, אך רובן מראות שהן מודעות לערך שלה בשיח הציבורי.

נושאים סביבתיים רבים בלטו בהיעדרם ולא העסיקו כלל את הנשים החרדיות בהקשר הסביבתי. עם זאת, המעטות אשר התיחסו לסוגיות כגון מים וקרינה למשל, עשו זאת מטעמים של חסכון כלכלי והפגנת ידע הנתפס כהון תרבותי. שאלת הזהות של הנשים החרדיות במחקר זה והבנת העדפותיהן המשתנות במרחבי הפעולה השונים בחיי היום-יום, עשויה להפוך למפתח להחלת סדר היום הסביבתי בחברה החרדית ובקבוצות נוספות בעלות מאפיינים דומים בישראל.

מחקר

17.03.2021
קיימות חיובית בחינוך: הקשר בין אזרחות סביבתית לרווחה סובייקטיבית בקרב תלמידים

גל טל פופקו

מנחות: פרופ' דפנה גולדמן וד"ר דורית קרת

  • חינוך
  • סביבה
  • פסיכולוגיה
  • קהילה

בעבר סברו כי להתנהגות סביבתית אחראית יש מחיר אישי כבד. הטענה הייתה כי מי שרוצה לפעול למען הסביבה, צריך לעשות ויתורים, כמו למשל לחיות בצורה צנועה יותר, לקנות פחות ולשקול את צעדיו, במקום לפעול לפי הרגש והחשק. בעולם המערבי שבו האינדיבידואל וצרכיו הם במרכז וטובת החברה והכלל נדחקות לשוליים, קשה לצפות מאדם שיוותר על רווחתו למען החברה. בניגוד לסברה המוצגת כאן, אפשר להעמיד את ממצאי המחקרים ההולכים ומתרבים על תרומתה של האזרחות הסביבתית לרווחתו של הפרט. מחקרים אלו משלבים את הפסיכולוגיה החיובית עם הפסיכולוגיה הסביבתית בשדה מחקר חדש הקרוי קיימות חיובית. אחת מהטענות המרכזיות של חוקרים בשדה היא כי הדרך שעשויה להיות אפקטיבית בחיזוק האזרחות הסביבתית של אנשים היא חיזוק הרווחה הסובייקטיבית שלהם, ובעיקר חיזוק התקווה כי ביכולתם להוביל שינוי סביבתי. מחקרים גם מראים שההשפעה היא דו-כיוונית: כשאנשים מתנהגים בצורה סביבתית יותר הרווחה שלהם עולה והם מאושרים יותר.

המחקר הנוכחי בא לבחון את ההשערה כי ישנם יחסי גומלין בין אוריינות סביבתית לרווחה סובייקטיבית, וכי גם לאורך זמן הם משפיעים זה על זה כחלק מתהליך חינוכי-סביבתי בבית-ספר. מחקרים קודמים בחנו את הקשרים בין האוריינות הסביבתית לרווחה הסובייקטיבית. במחקר זה, בניגוד למחקרים קודמים, הנתונים נאספו בשתי נקודות זמן, מה שאפשר את בחינת יחסי הגומלין בין המרכיבים תוך התייחסות לממד הזמן. במחקר השתתפו 213 תלמידים מכיתות ה'-ו' בשלושה בתי-ספר ירוקים בהרצליה. מתוכם, 120 תלמידים לקחו חלק בתוכנית חינוך סביבתי חוץ-כיתתית, מבוססת מקום ואקטיביסטית, שפותחה לצורך המחקר. 93 התלמידים הנותרים, הם תלמידים מכיתות מקבילות שהיו קבוצות הביקורת. כלל התלמידים השיבו על שאלונים הבודקים את האוריינות הסביבתית והרווחה הסובייקטיבית שלהם לפני ואחרי תוכנית ההתערבות כלמר באמצע ובסוף שנת הלימודים.

מתוצאות המחקר עולה כי אין השפעה של התוכנית על התלמידים שהשתתפו בה, אך נמצא קשר משמעותי בשתי הקבוצות יחד בין המרכיבים השונים של האזרחות הסביבתית לרווחה הסובייקטיבית. ישנו קשר מובהק בין ההתנהגות הסביבתית של התלמידים לתקווה ולשליטה העצמית שלהם וניתן לנבא את ההתנהגות הסביבתית בעזרת המשתנים תקווה, שליטה עצמית ועמדות הסביבתיות. בנוסף, לשביעות הרצון מבית-הספר קשר מובהק לתפיסה של יישום תוכנית סביבתית בבית-הספר וכן להתנהגות הסביבתית. גורמים נוספים שנבדקו במהלך ניתוח הנתונים היו השפעת התקווה כגורם מתווך בקשר בין ידע סובייקטיבי להתנהגות הסביבתית וכן השפעת יישום תוכנית סביבתית בבית-הספר על ההתנהגות הסביבתית. נמצא כי יש קשר מובהק לתקווה כגורם מתווך (תיווך מלא) בין ידע סובייקטיבי להתנהגות סביבתית. בנוסף, נמצא כי יש קשר מובהק לתקווה כגורם מתווך בין יישום תוכנית סביבתית בביה"ס להתנהגות הסביבתית. חשוב לציין כי בין ידע סובייקטיבי להתנהגות סביבתית וכן בין יישום תוכנית סביבתית בביה"ס להתנהגות הסביבתית של התלמידים לא היה קשר ישיר, אלמלא התיווך של גורם התקווה.

מהמחקר ניתן ללמוד כי אפשר לחזק את ההתנהגות הסביבתית בפרט והאזרחות הסביבתית של התלמידים בכלל באמצעות הדגשת הרווחה הסובייקטיבית של התלמידים בתהליך החינוכי – טיפוח תקווה, העצמה, חיזוק המסוגלות העצמית והשותפות בתהליך. כמו כן, חיזוק האזרחות הסביבתית של התלמידים תורם לרווחה הסובייקטיבית שלהם, רווחה שיש לה קשר לאקלים הבית-ספרי. שיפור האקלים הוא אחת ממטרות-העל של משרד החינוך בשנים האחרונות, ועל כן, תוך שילוב תוכניות חינוך סביבתי בבית-הספר נוכל להשיג שיפור במרכיבי האזרחות הסביבתית (למשל, נראה מוטיבציה גדולה יותר לפעילות למען הסביבה ) של התלמידים וגם שיפור ברווחה הסובייקטיבית שלהם.

adil-janbyrbayev-NeoSSHu9wdQ-unsplash

מחקר

15.03.2021
"לא כמו פעם ולא כמו כולם": מאפיינים של צריכת ביגוד מיד שנייה בישראל,

הסטודנט: מור שושא

מנחות:

פרופ' רקפת סלע-שפי

פרופ' טלי כץ-גרו

עבודת גמר לתואר מוסמך

  • אקולוגיה
  • סביבה
  • סוציולוגיה
  • פסיכולוגיה
  • קהילה

הפוטנציאל הסביבתי הטמון בשימוש חוזר בבגדים, צריכת ביגוד מיד שנייה, נעוץ בהפחתת הנזק הסביבתי הכרוך בייצור עצמו ובהפקת חומרי הגלם ובהפחתת פסולת טקסטיל המושלכת מדי שנה לאתרי הפסולת. היקפי פסולת הטקסטיל הזאת גדלו מאד בעשורים האחרונים, הן בגלל הוזלת מחירי ייצור הבגדים (יחד עם ירידה באיכותם), והן בגלל רצון הלקוחות לעדכן את המלתחה לפי האפנה המשתנה בתעשייה המשווקת באגרסיביות.

מחקרים רבים העוסקים בשאלת אימוץ של פרקטיקות סביבתיות מניחים כי התנהגות סביבתית נובעת מעמדות ואידיאולוגיה סביבתית. אך הנחה זו אינה מתיישבת עם העובדה שלמעשה, אימוץ התנהגויות פרו-סביבתיות מובהקות אינו מתרחב בקרב הציבור גם לנוכח תפוצתן של עמדות פרו-סביבתיות. בניגוד למחקרים שחקרו, מתוך גישה סביבתית מובהקת, את התקבלותם של הרגלי צריכה הקשורים לסדר היום הסביבתי באופן ישיר, היתרונות הסביבתיים הגלומים בצריכת ביגוד מיד שנייה, הנדונה במחקר הנוכחי, אינם מנוסחים מראש על ידי אידיאולוגים או קובעי מדיניות. לאור זאת, גם לא תמיד אפשר להניח מראש שכל המממשים פרקטיקה צרכנית זו מונעים בהכרח משיקולים או סנטימנטים סביבתיים. לפיכך, מתבקשת השאלה עד כמה הממד הסביבתי קיים, או הופך למשמעותי עבור המשתמשים השונים.

בהתאם לכך, לבחירה הצרכנית בביגוד מיד שנייה הוצעו גם הסברים נוספים מעבר לאלה הממוקדים בהיבט הסביבתי. אולם, הסברים אלו מתעלמים מהממד החברתי של הרגלי הצריכה והעדפות הטעם, כלומר ממשקלם של תהליכי הבניית זהות של הצרכנים בהקשרים חברתיים המשתנים שלהם, כתהליכים המכתיבים העדפות, בחירות וטעמים.

עבודה זו יוצאת אפוא מהשאלה באיזו מידה ובאילו אופנים ניתן להבין את צריכת הביגוד מיד שנייה כחלק ממערך זהות כללי, של מנגנוני יצירת שייכות חברתית ובידול חברתי. איזה משמעות וערך מייחסים לה  העוסקים בה במסגרת עולמם החברתי? עד כמה צריכת ביגוד מיד שנייה מהווה נכס עבורם ומאפשרת להם לצבור הון סימבולי, ובאילו שדות חברתיים הון זה תקף? המחקר בודק את ההשערה שהאפשרות לבידול ולצבירת נכסים סימבוליים במונחים של ערכים סביבתיים-חברתיים הינה רק אחת מהאפשרויות, ולא בהכרח המרכזית שבהן. בהתאם לכך, ברמה עקרונית יותר, תנסה עבודה זו להדגים את התועלת שבחקירת פרקטיקות סביבתיות באמצעות מחקר זהות ככלי יעיל לניתוח ולהסבר.

בניגוד לתשומת הלב המחקרית הגוברת בעולם ביחס לצריכת ביגוד מיד שנייה, בישראל לא נחקרה התופעה עד כה, וזאת על אף העדויות לקיומה הנרחב והמגוון. מחקר זה הוא אפוא ניסיון ראשון לתאר את התופעה בישראל, וככזה, הוא עושה שימוש בכלים איכותניים וכמותניים כאחד. ההנחה העומדת מאחורי שילוב שני מימדי מחקר אלו היא כי הם משלימים זה את זה: חשיבותו של המחקר הכמותני באפשרות לזיהוי קשרים בין מאפייני המדגם למאפייני התופעה הנחקרת. מתוך הראיונות האיכותניים יעלו נושאים שלא ניתנים לזיהוי במחקר כמותני, בראש ובראשונה בשל כוחו לזהות תחושות ורגשות מורכבים, שאינם מנוסחים מראש על ידי החוקר. שני מימדי המחקר משלימים זה את זה גם מבחינת תהליך העבודה, כאשר נקודות שעלו בראיונות הראשונים הוטמעו בשאלון הכמותני ונקודות שעלו מהפיילוט של השאלון הועלו בראיונות. לבסוף, ניתוח הממצאים מסייע באופן הדדי לפרשנות שלמה וממצה יותר שלהם.

השאלון כוון למענה של משיבים שהם צרכני ביגוד מיד שנייה וכאלו שאינם צרכני ביגוד מיד שנייה, מתוך כוונה לתאר את התופעה על רצף שבין הפגנת מחויבות גבוהה לצריכה מסוג זה לבין העדר מחויבות כזו. על השאלון השיבו 157 משיבים, הנחלקים לשלוש קבוצות לפי תדירות ביקוריהם בחנויות לביגוד מיד שנייה: צרכנים פעילים (65), צרכנים קלים (57) וכאלו שאינם צרכני ביגוד מיד שנייה (35). בכלים סטטיסטיים נבדקו הבדלים בין הקבוצות במאפיינים שונים של צריכת ביגוד מיד שנייה, בעמדות ובהתנהגות סביבתית ובמאפיינים דמוגרפיים.

המחקר האיכותני מתמקד במבט של אלו המעידים על עצמם שפרקטיקה זו משמעותית עבורם. הוא מתבסס על ניתוח ראיונות עם שמונה צרכני ביגוד מיד שנייה (שש נשים ושני גברים) שמחויבותם לעניין גבוהה. ההנחה היא כי הצרכנים המחויבים ביותר יהיו בעלי שליטה מרובה בדימויים המקובלים בשדה. בנוסף, כדי לקבל מושג ראשוני על החסמים בפני אימוץ פרקטיקה צרכנית זו, התקיים גם ראיון עם מרואיינת אחת שסולדת משימוש בבגדים מיד שנייה. בניתוח הראיונות זוהו התמות ואסטרטגיות השיחה הבולטות המארגנות את הצגת העצמי של כל דובר ואותרו הדפוסים העיקריים של עבודת הזהות. נערך ניתוח עומק של המשמעויות המשותפות העיקריות שכל הדוברים שרואיינו מייחסים לצריכת הביגוד מיד שנייה כחלק מזהותם ופרשנות שלהן בקונטקסט של שדה צריכת הביגוד מיד שנייה בישראל.

בהיבטים מסוימים נמצא תואם בין הממצאים משני חלקי המחקר, ואילו בהיבטים אחרים ניתן להצביע על האופן שבו ממצאים מחלק אחד משלימים ואפילו מאירים ומסבירים ממצאים מהרובד האחר. ראשית, צריכת ביגוד מיד שנייה, כבחירה סגנונית, מהווה ככל הנראה נתח חשוב של מרחב צריכה זה בישראל. בחירה סגנונית זו היא כר עשיר לעבודת זהות. הפגנת מומחיות באפנה, אשר הערכה של פריטי וינטג' ומותגים היא אחד הביטויים שלה, היא אחת הדרכים בהן צרכני ביגוד מיד שנייה מבקשים לצבור הון בשדה. דרך מומחיות זו, הדוברים מבקשים להפגין אי תלות בצו אפנה עדכני ולבסס את עצמם כבעלי תושייה לפעול ולהשיג בגדים המתאימים לטעמם. הם מבקשים להראות כי טעמם קוסמופוליטי ובחירותיהם שאובות ממקומות הנתפסים כקובעי טון אפנתי. אופן זה של צבירת יוקרה ביחס לשימוש בביגוד מיד שנייה טרם תואר במחקרים קודמים ולא עלה גם בניתוח הכמותני במחקר זה. שנית, נראה שמשיכתם של צרכנים פעילים לפריטים מתקופות עברו אינה מבטאת רצון להתחקות אחר ההיסטוריה של הפריט והם אינם בהכרח מפיקים משמעות מהזדהות עם המיתוס והסגנון של תקופות עברו. במקום זאת, תפישתם את הביגוד כנוסטלגי מקבלת משמעות כחלק מהבנייתם את עצמם כמומחים באפנה וכבעלי טעם ייחודי.

מבין משיבי השאלון, אלו שאינם צרכני ביגוד מיד שנייה בחרו לתאר ולנמק את הימנעותם מבגדים אלו במונחים רגשיים של דחייה, באופן משמעותי יותר מאשר משיבים מהקבוצות האחרות. ואכן, הצורך לדחות תיוגים שליליים הכרוכים בשימוש בביגוד מיד שנייה, בעיקר סביב תחושת רתיעה מפני זוהמה ונזקקות, מובע בעצמה בראיונות האיכותניים. הדוברים מגייסים אסטרטגיות וטיעונים מגוונים כדי לדחות את התיוגים השליליים הללו. על דרך הניגוד, זוהי גם ראייה לכך ששימוש בביגוד מיד שנייה מתפקד כנכס משמעותי, שיש להגן על ערכו.

ההקשר החברתי-קהילתי של צריכת ביגוד מיד שנייה בא לידי ביטוי משמעותי בעיקר בראיונות. ההשתייכות לרשת חברתית המתהווה, למשל, במרחב  של החנויות, בין היתר באמצעות הפגנת היכרות קרובה עם צוות החנות, היוותה חלק חשוב מעבודת הזהות של המרואיינים. כמו כן, ייזום והשתתפות באירועי החלפה שונים מתוארים במידה רבה דרך הפן החברתי שלהם, באופן המרמז כי הרצון להשתייכות חברתית הינו מרכיב חשוב במשמעות שמעניקים צרכני ביגוד מיד שנייה לפעולותיהם. המימד החברי-קהילתי בא לידי ביטוי גם בכך שאלו שאינם מבקרים בחנויות לביגוד מיד שנייה עוסקים בחליפין של פריטים עם הקרובים להם.

נראה שההיבט הכלכלי של צריכת ביגוד מיד שנייה, חיסכון כספי, אינו עומד בפני עצמו כהסבר לבחירה בביגוד מיד שנייה, אלא מתפקד בשיח של הדוברים כדי להבנותם כאנשים המתנהלים במתינות ואחריות בכספם, במה שנתפס מבחינתם כהתנהלות ראויה. הפיקוח המוסרי שמפעילים הדוברים על תאוות הקנייה שלהם מודגש אף יותר בצורך שלהם להתמקם אל מול תפישות נורמטיביות המבקרות את תרבות הצריכה.

בנוגע ליחסם של צרכני ביגוד מיד שנייה לנושאים סביבתיים, נראה כי הנתונים שהתקבלו מחלקי המחקר השונים אינם מתיישבים. לפי הממצאים הכמותניים, צרכני ביגוד מיד שנייה פעילים דיווחו יותר על פעילות למען הסביבה ואף היו בקרבם יותר בעלי עיסוקים סביבתיים. לעומת זאת, בחומר האיכותני מקומם של ערכים סביבתיים מצטייר כשולי וביטויים שטחי בלבד, על אף שחלקם בעלי השכלה סביבתית וייתכן כי גם עמדותיהם סביבתיות (כלומר, אי אפשר להניח שמדובר פשוט בחוסר ידע). למרות זאת, ידע זה אינו משרת אותם כדי להבנות את זהותם ביחס לצריכת ביגוד מיד שנייה. הפער הזה מצביע על כך שהשיח על שימוש בביגוד מיד שנייה מתפקד כזירה למשא ומתן על יוקרה וככר לעבודת זהות עשירה שאינה מבוססת על דאגה לסביבה.

מניתוח זה עולה כי צריכת ביגוד מיד שנייה, הנתפסת על פי פרמטרים מדעיים אובייקטיביים כפרקטיקה סביבתית, בפועל איננה מונעת משיקולים של דאגה לסביבה. לעומת זאת, היא משמעותית עבור העוסקים בה כדי למקם את עצמם בעולם וזאת באמצעות הפעלת מנגנוני השתייכות חברתית ואימוץ של ערכים שהוצגו כאן – כמומחיות ואנינות באפנה, קוסמופוליטיות ועוד. זוהי מסקנה חשובה עבור המבקשים לקדם הפצה והטמעה של פרקטיקות סביבתיות בקרב הציבור, שכן לא כל פעולה בעלת השפעה מיטיבה על הסביבה היא פועל יוצא של מודעות סביבתית. על מנת לעודד התקבלות נרחבת יותר של פעולות מיטיבות עם הסביבה, יש לברר תחילה באופן מקומי את המשמעויות שהמבצעים מקנים לפרקטיקה, ולהבין באילו מובנים היא הופכת להון עבורם.  

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>