מחקרים

RESEARCH

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
אדריכלות
אומנויות
אוקיאנוגרפיה
אנרגיה
אסתטיקה
אקולוגיה
אקלים
ביוטכנולוגיה
ביולוגיה
בריאות הציבור
גיאוגרפיה
גיאולוגיה
גיאופיזיקה
הידרוכימיה
הנדסה
זואולוגיה
זיהום אוויר
חינוך
חישה מרחוק
כימיה
כלכלה
מדיניות ציבורית
מדע המדינה
מדעי הצמח
מוח
מים
מיקרוביולוגיה
משפטים
מתמטיקה
ניהול
סביבה
סוציולוגיה
עבודה סוציאלית
פיזיקה
פילוסופיה
פסיכולוגיה
פסיכיאטריה
קהילה
קוגניציה
קרקע
שיווק
תחבורה
תכנון
תקשורת
תרבות

מחקר

25.03.2021
חקלאות הידרופונית ביתית בישראל, הזדמנויות, אתגרים והשפעות סביבתיות

ליאור טורג'מן

המנחות: ד"ר ורד בלאס, ד"ר ענת צ'צ'יק וד"ר אן קרונרוד

  • ניהול
  • סביבה
  • קהילה

בזמנים של שינויי אקלים וגידול אוכלוסין משמעותי, בהם רוב הביקוש למזון מקורו בערים המאוכלסות בצפיפות, שרשרת הערך של החקלאות הקונבנציונלית מאותגרת על ידי הצורך באספקת ביטחון תזונתי לכלל תושבי כדור-הארץ, תוך צמצום השפעותיה הסביבתיות. חקלאות עירונית מספקת מקור אלטרנטיבי לייצור מזון ומגוונת את מקורות המזון עבור הצרכנים, תוך התמודדות טובה יותר עם שינויי האקלים. חקלאות הידרופונית ביתית (Residential Hydroponic Agriculture) נחשבת כשיטה אקולוגית חדשנית, המציעה פתרון לתושבים עירוניים המעוניינים לגדל ירקות בביתם אך חסרים את התנאים הבסיסיים לגידול, תוך מעבר לדפוסי ייצור וצריכת מזון באופן שהינו בר-קיימא.

באמצעות גישת מחקר הכוללת מספר שלבים ושיטות, אני בוחנת תחילה את מאפייניהם של אנשים המאמצים חקלאות הידרופונית ביתית בישראל ואת האתגרים הניצבים בפניהם, תוך שימוש בשאלונים ובניתוח אקונומטרי. שנית, אני בודקת אסטרטגיות שיווקיות על מנת לעורר את מודעות הציבור לחקלאות הידרופונית ביתית באמצעות מחקר שדה המתבסס על פרסום ברשת החברתית פייסבוק. מחקר השדה מבוסס על גישה של תקשורת חינוכית, המשלבת פסיכולוגיה חינוכית והיבטים לשוניים. לבסוף, אני בוחנת מבין שתי טכנולוגיות הידרופוניות, איזו יכולה להיות מועילה יותר לסביבה בעת שימוש על-ידי משקי בית ישראליים, במובנים של פליטות גזי חממה ודלדול מקורות מים, תוך שימוש בראיית מחזור חיים.

אני מזהה שלוש רמות של התמדה בקרב צרכנים של חקלאות הידרופונית ביתית: היעדר-אימוץ, אימוץ-מתמשך ונטישה. על מנת לעודד אימוץ של חקלאות מסוג זה, קובעי מדיניות ובעלי עניין יכולים לעשות שימוש במאפיינים הספציפיים של הצרכנים שנמצאו קשורים לגידול מתמשך במערכות הידרופוניות ביתיות. יתר על כן, אני מוצאת כי ישראלים אשר מתגוררים בדירה לעתים נדירות מאמצים מערכות הידרופוניות ביתיות, וגם כאשר הם מאמצים, הם עושים שימוש במערכות פשוטות, אשר נמצאו לא יעילות במיוחד ולמעשה מציבות חסמים נוספים לאימוץ מתמשך עבור המגדלים הביתיים, כגון חוסר זמן, חוסר ידע וחוסר בניסיון מוצלח. באשר לאסטרטגיות השיווק, תוצאות מחקר השדה מגלות כי בהשוואה למסרים המתארים עידוד בלבד ("עשה") או הרתעה בלבד ("אל תעשה"), תקשורת המשלבת בין "עשה" ו-"אל תעשה" מעוררת בקרב משתמשי הפייסבוק מעורבות ועניין גבוהים יותר ברשת בתחום של חקלאות הידרופונית ביתית. אני מציעה כי גישת מסרים זו היא יעילה יותר, משום שיש לה מרכיב חינוכי המציע פתרון חלופי להתנהגויות לא רצויות. תוצאות ההערכה הסביבתית מראות כי במדינות עם אקלים מתון, כמו ישראל, ייצור חסה הידרופונית במערכות ביתיות מורכבות (‘high-tech’) יכול להיות מועיל יותר לסביבה מאשר מערכות פשוטות יותר (‘low-tech’) ויכול לייצר פחות פליטות גזי החממה, בהתאם לכמות המסוימת של האנרגיה המצטברת הנדרשת . אני מציעה כי תוצאה סביבתית זו מתכתבת עם היתרון שהמערכות המורכבות מציעות לצרכנים, שכן הן מאפשרות להתגבר על חוסר ידע וזמן, ויוצרות חווית משתמש חיובית במהלך הגידול במערכות הידרופוניות ביתיות. 

הממצאים תורמים למחקר של תעשיית הגידול ההידרופוני, המתמקד בבחינה של דרכים לשיפור המערכות הביתיות וחדירתן לשוק. על ידי כך, ניתן להביא לאימוץ נרחב יותר של המערכות הביתיות ולהפיכתן לשמישות וידידותיות יותר לסביבה. יתר על כן, ניתן להרחיב את הממצאים הללו למקרה הכללי יותר של שיווק ואימוץ של התנהגויות חדשניות פרו-סביבתיות, אשר נמצאות במגמת עליה בשנים האחרונות בשל הפוטנציאל שלהן בשיפור איכות החיים בעתיד. מחקר המשך ומדיניות תומכת עשויים לתרום להאצת המגמה החיובית של הטמעת חקלאות הידרופונית ביתית ופעילויות פרו-סביבתיות אחרות בקרב כלל האוכלוסייה.

artem-kniaz-DqgMHzeio7g-unsplash

מחקר

22.03.2021
אפיון אוריינות ויזמות סביבתית בתוכנית יזמים צעירים ישראל

הסטודנט: רועי ולודבסקי

מנחים: ד"ר דפנה גולדמן, ד"ר איריס אלקחר, פרופסור יואב גנזך

עבודת גמר לתואר מוסמך

  • חינוך
  • ניהול
  • סביבה

חוקרי סביבה, יזמים, מדענים ואנשי מקצוע נוספים עסוקים בשאלה כיצד ניתן ליישב את השאיפות של אומות העולם לחיים טובים יותר, כאשר מחד המשאבים הטבעיים מוגבלים ומאידך הולכות וגוברות הסכנות של ההרס הסביבתי. חיבור בין חינוך לקיימות לרבות פיתוח בר קיימא, ויזמות יכול שיביא לתוצאה של חיים טובים יותר על פני כדור הארץ. ארגון יזמים צעירים הוא חלק מארגון בינלאומי שנקרא Young Entrepreneurs. הארגון פועל בכל העולם ודוגל בתפיסה שמאמינה בחינוך ליזמות מגיל צעיר כידע שהוא כלי לחיים. על פי שמו, הארגון מטפח תלמידים ללמידת העולם העסקי מהאספקט האוטונומי שלו, כלומר, יזמות.

מטרת המחקר היא לבחון האם חינוך לקיימות במסגרת חינוך ליזמות יכול לשפר את האוריינות הסביבתית של תלמידים ולהגביר בקרבם את המודעות לסביבה ולהביא לשינוי התנהגותי בכל הנוגע לאחריות סביבתית.

מחקר זה בחן את השפעתה של חינוך ליזמות סביבתית על הידע, העמדות וההתנהגות של תלמידי כיתה י' בנושא הגנה על הסביבה, דרך העברת שאלונים בתחילת התוכנית ובסיומה. בנוסף , רואיינו אנשי מקצוע המשתתפים בתכנית על מנת לאפיין את מרכיבי האוריינות הסביבתית שלה.

החלק הראשון של המחקר, החלק האיכותני, נשאלה השאלה: מהם מאפייני התוכנית וכיצד תופסים חברי ההנהלה את שילוב הפן הסביבתי בתוכנית זו? ממצאי המחקר מצביעים שארגון יזמים צעירים הוא ארגון כלל ארצי, דל תקציב ומבוסס מתנדבים. ניסיון קודם לשלב את הפן הסביבתי בתוכנית כשל, פרט למחוז חיפה. עם זאת, חברי ההנהלה סיפקו תובנות והמלצות רבות על דרכים לקידום הפן הסביבתי בתוכנית. השערות המחקר היו שהשתתפות בתוכנית תשפיע באופן חיובי על הידע, עמדות והתנהגות התלמידים בנושא הגנה על הסביבה. ממצאי החלק הראשון מצביעים שחינוך לקיימות במסגרת חינוך ליזמות יכול לשפר את מאפייני האוריינות הסביבתית של תלמידים. עם זאת, נמצא שהידע והעמדות של התלמידים כלפי הסביבה שופרו במידה חלקית, והתנהגותם המדווחת כלפי הסביבה לא השתנתה באופן מובהק. לכן, השערות המחקר הללו אוששו באופן חלקי.

בחלק השני של המחקר, החלק הכמותי, בחן שלוש שאלות מרכזיות: האם השתתפות בתוכנית חינוכית ליזמות סביבתית תשפיע על הידע של המשתתפים בנושא הגנה על הסביבה? האם השתתפות בתוכנית חינוכית ליזמות סביבתית תביא לשינוי בעמדות המשתתפים כלפי הגנה על הסביבה? האם השתתפות בתוכנית חינוכית ליזמות סביבתית תשפיע על ההתנהגות הסביבתית המוצהרת של המשתתפים?

התוצאות מצביעות על קשר חיובי בין היתרונות שבלמידה סביבתית לבין כוונותיהם של יזמים צעירים לנצל את היתרונות הללו. אם זאת מסתבר שהדרך עדיין ארוכה בתחומים הקשורים לידע ומודעות גלובלית, במובן זה שהתלמידים שהשתתפו במחקר אמנם היו מוכנים לפעול למען הגנת הטבע בכל הנוגע לפיתוח מוצרים פרו סביבתיים, אך לא הביעו נכונות גבוהה אם בכלל בכל הנוגע לענייניהם האישיים. מסקנה חשובה נוספת היא שיש לעודד חינוך ליזמות בקרב תלמידים, חינוך אשר מעניק גמול בצורה השתתפות בתחרויות ובעיקר מובילה לגילוי עצמי של יכולות הטמונות בתלמידים. שילוב קיימות בחינוך ליזמות עשויה להוביל את התלמידים בדרך הארוכה של שינוי סביבתי. מסקנה עיקרית העולה מהמחקר היא כי יש צורך בהגברת החינוך לקיימות על מנת להביא להתפתחות עמדות חיוביות יותר כלפי אחריות סביבתית, שיפור הידע ותחושת הידע של התלמידים וכתוצאה מכך אף לחזק את ההתנהגות הסביבתית. מסקנה נוספת שיזמות סביבתית מבורכת בקרב הארגון בישראל ובעולם. חברי ההנהלה בארץ הראו רצון עז לקידום נושא זה בארגון ובהחלט יש לכך קרקע פוריה. המלצות על דרך קידום נושא זה ייכתבו בפירוט בהמשך.

מחקר

22.03.2021
קשיים בניהול מקיים של פסולת עירונית מוצקה בהודו

טל עמית

מנחים: פרופ' גדי אריאב וד"ר מוקי שפר

  • בריאות הציבור
  • ניהול
  • סביבה

מקובל להניח כי פיתוח כלכלי (תיעוש, עיור הקמת תשתיות וכו') טומן בחובו סכנה לפגיעה סביבתית. 
מדדי התוצר המקומי הגולמי (GDP), ההכנסה הלאומית הגולמית לנפש (GNI) והצריכה לנפש , עומדים ביחס ישר לכמות הפסולת לנפש לאדם בעולם(r² ≈0.7) . בעוד שקיימת עליה הדרגתית בכמויות הפסולת המיוצרות בהודו, המדינה השביעית בגודלה בעולם והשניה בגודל אוכלוסייתה, מערכות ניהול הפסולת המוצקה אינן מקיפות או מספקות את הדרישה. כתוצאה מכך, הבריאות הציבורית, משאבי הטבע ואיכות החיים נמצאים בסכנה. הודו עוד נמצאת כיום בשלב הקמת תשתיות לאיסוף, עיבוד וסילוק הפסולת, ועומדת בפני אתגרים וקשיים רבים בדרכה לטיפול מקיף ובר קיימא בפסולת המוצקה. בשל אתגרים אלה, היעדים שהוצבו בשנת 2000 במסגרת סט חוקים מטעם המשרד ההודי לאיכות הסביבה והיערות (MoEF), טרם הושגו עד היום, וכעת מגובשים בהודו חוקי פסולת מוצקה חדשים ומעודכנים. מחקר זה מנסה לזהות את הקשיים העיקריים ביישום המדיניות הסביבתית ההודית, ולמצוא את בעיות הליבה בהשגת מערכות ניהול פסולת מוצקה יעילות ומקיימות בהודו.

מטרתו של מחקר זה היא לברר האם ניתן לקבל הסכמה רחבה על רמת חשיבותם של המכשולים העיקריים בניהול פסולת מוצקה בהודו, על ידי צוות מומחים מומחים מתחום הפסולת; לפני או במהלך שלב יישום המדיניות. הנחת העבודה של מחקר זה היא שניתן להגיע להסכמה רחבה בנוגע למהותם של הקשיים בניהול הפסולת המוצקה בהודו (כמכשול להשגת מערכות ניהול מקיימות), באמצעות חשיפת מידע למומחים וקיום דיון פתוח ואנונימי. 

מחקר זה מציג 10 קשיים עיקריים (שזוהו ומבוססים על מחקרים ונתונים קודמים), ומנסה לבחון את ההסכמה על מהותם של הקשיים אשר מהווים מכשול ליצירת מערכות מקיימות לניהול פסולת מוצקה. המתודולוגיה שנבחרה למחקר זה היא "שיטת דלפי" בשלושה סבבים. שיטת Delphi מבוססת על סקר מומחים אנונימי לצורך הערכה ותחזית , תוך שימוש בפנל של מומחים במספר סבבי שאלון. מטרת הסבב הראשון היא הצגת הקשיים וקבלת הערות ומידת הסכמה על אופן הניסוח שלהם. בסבב השני בוצע דירוג הקשיים שתיאורם נוסח מחדש (בהתאם להערות הסבב הראשון) לפי רמת מהותם ,והסיבוב השלישי שימש לתיקוף התשובות שהתקבלו בסבב השני. התוצאות מצביעות על כך שתפקידה של המדיניות, החקיקה והאכיפה היא המשמעותית ביותר. רמת ההסכמה על חשיבות קושי זה היתה הגבוהה ביותר. קובעי המדיניות של הודו צריכים להשקיע יותר משאבים בפיתוח מדיניות יעילה, ולשפר את רמת אכיפת המדיניות. קשיים מהותיים נוספים שזוהו ברמת הסכמה די גבוהה היו רמת המודעות בהודו לנושא הפסולת ונזקיה, הניהול הכלכלי והקצאת המשאבים לפרוייקטים הקשורים בפסולת המוצקה (זוהה בתור הגורם העיקרי לאי-עמידה ביעדי חוקי הפסולת ההודים), ונושא החוסר בתשתיות נאותות לאיסוף, עיבוד וסילוק הפסולת. על כמויות והרכבי הפסולת ההודית (המשתנים בהודו בהתאם למקום ולעונות השנה), ועל נושא המחסור בקרקעות זמינות להקמת מתקני עיבוד וסילוק פסולת עקב העיור המתגבר- היו חילוקי דעות רבים בין המומחים לגבי "תרומת" הקשיים הללו למצב הכשל הנוכחי. שאר הקשיים: תעסוקה ומשאבי אנוש בתחום הפסולת, עיצוב המוצרים בהודו, הכוללים את אריזות מוצרי הצריכה (אשר מיועדות לשימוש חד פעמי), ונושא המידע והנתונים (החסרים) על האספקטים השונים של הפסולת ההודית וניהולה-  נמצאו כקשיים מהותיים פחות, בהסכמה די רחבה. לפי דעת המומחים, "תרומתם" למצב הנוכחי פחותה יחסית לקשיים האחרים. 
ניתוח נתונים בהתאם לזהות המשתתפים (ארץ מוצא, שנות נסיון, עיסוק מרכזי) התבצע לאחר הסבב השני, והקשיים שזכו לדירוג שונה באופן מהותי יותר בין הקבוצות- הובלטו, והמשתתפים התבקשו לחוות את דעתם בנוגע לסיבות האפשריות שהובילו לשוני בדירוג בין הקבוצות. בין העיקריים היו המשקל הרב יותר שנתנו המשתתפים שאינם הודים נושא המידע והנתונים, שנומקה בכך ש"מי שיש לו מידע, יודע את חשיבותו". המומחים המנוסים יותר (מעל 10 שנים) וחברי הארגונים הלא-ממשלתיים (NGOs) נתנו משקל חשיבות גבוה יותר לנושא התעסוקה של העובדים בתחום הפסולת, כנראה עקב הסימפטיה שהם רוחשים לאוכלוסייה העובדת, ואילו התעשיינים דירגו את נושא התעסוקה כקושי הכי פחות מהותי. המומחים המנוסים פחות וקבוצת אנשי האקדמיה נתנו משקל גבוה להרכבי וכמויות הפסולת, כנראה עקב מודעותם לשיטות החדשניות יותר לטיפול בפסולת (פסולת לאנרגיה), הדורשות זרמי פסולת אחידים יותר.  חברי תעשיית הפסולת ראו בבעיית התשתיות כמהותית פחות, כנראה עקב מודעותם והיכרותם עם הנושא, או ביקורת עצמית נמוכה. 

בעקבות תגובות רבות של מומחים שהציעו פתרונות לקשיים בשלושת הסבבים הראשונים, נערך סבב רביעי וייעודי למטרת הצעת פתרונות. המומחים הציעו פתרונות לקשיים השונים, ונושא הטכנולוגיה שהושמט בתום הסבב הראשון, זכה להתעמקות מפורטת בנוגע לטכנולוגיות הישימות בהודו והדרכים להטמעתן.

maksym-diachenko-RX1FSK8fIL4-unsplash

מחקר

21.03.2021
יישום אמצעי הפחתה והיערכות לשינוי אקלים במגזר העסקי בישראל

הסטודנט: גלית קניגסברג

מנחים:

פרופ' אופירה אלון

פרופ' דני רבינוביץ

עבודת גמר לתואר מוסמך

  • אקלים
  • זיהום אוויר
  • ניהול
  • סביבה

שינוי אקלים הינו סיכון מרכזי גלובאלי במציאות הנוכחית וסוגיית מפתח מכריעה במישור המדיני כלכלי ברחבי העולם.

ארגונים בישראל הינם בעלי השפעה על שינוי אקלים ומושפעים מהשלכותיו. המגזר העסקי בישראל, תורם לתופעת שינוי האקלים, בהיותו אחראי למעל 50% מפליטות גזי החממה בישראל. במקביל, המגזר העסקי חשוף לסיכונים פיזיים ורגולטורים הנובעים משינוי אקלים לאורך שרשרת הערך של המוצר, אך גם להזדמנויות עסקיות למינוף ניסיונם של ארגונים בישראל בייצור בתנאי יובש וחום.

התגובות הארגוניות העומדות בפני במגזר העסקי בהתנהלות בנושא שינוי אקלים הן יישום אמצעי הפחתה והיערכות. ארגונים בישראל יכולים לפעול לצמצום השפעתם על שינוי אקלים, על ידי נקיטת אמצעי הפחתת פליטות, כגון ניטור פליטות גזי חממה בארגון, הצבת יעדי הפחתה, ויישומי הפחתה כלכליים וטכנולוגיים. ארגונים בישראל, יכולים להיערך להשלכות שינוי האקלים, בהתבסס על זיהוי וניתוח סיכונים והזדמנויות הנובעים משינוי אקלים.

על אף חשיבות הפחתת הפליטות והיערכות המגזר העסקי בישראל לשינוי אקלים, לא נחקר הנושא עד כה מזווית הראיה הארגונית. מירב המידע בנושא, מבוסס על דיווחי ארגונים במערך הוולונטרי לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל.

המחקר הנוכחי בחן האם וכיצד מנוהל נושא שינוי האקלים בארגונים בישראל, בהתייחס לרמת המודעות לצורך הארגוני בהפחתה והיערכות, יישום אמצעי הפחתה והיערכות, והשפעת הדיווח במערך הוולונטרי על יישומי הפחתה והיערכות. במחקר רואיינו מקבלי החלטות ב13 ארגונים בישראל, ביניהם 7 ארגונים המדווחים במערך הוולונטרי.

ממצאי המחקר מראים כי נושא שינוי האקלים אינו מנוהל בארגונים בישראל כנושא ליבה, אלא כנושא סביבתי תפעולי. מרבית הארגונים בישראל מזהים את נושא שינוי האקלים עם הפחתה ומודעים יותר לצורך של הארגון בהפחתת פליטות גזי חממה בהשוואה לצורך של הארגון בהיערכות. ארגונים בישראל מיישמים יותר אמצעי הפחתה בהשוואה לאמצעי היערכות וארגונים המדווחים במערך הוולונטרי לדיווח ורישום פליטות גזי חממה, מיישמים יותר אמצעי הפחתה והיערכות בהשוואה לאחרים. המערך הוולונטרי נתפס ברבים מן הארגונים כמתווה דרך בנושאי הפחתת פליטות- ניתן ורצוי למנף פלטפורמה זו להגברת יישומי הפחתה והיערכות במגזר העסקי בישראל.

 

 

מחקר

16.03.2021
מעצבים תעשייתיים מספרים: שביעות רצון מהעבודה, הקשר בין התעשייה לסביבה ומידת

עדי נוימן

המנחים: ד"ר שרון טוקר וד"ר יונתן ונטורה

  • אדריכלות
  • ניהול
  • סביבה

מחקר זה התמקד בתפיסותיהם של מעצבים תעשייתיים צעירים לגבי יחסה של התעשייה לסביבה, בגורמים לשביעות רצונם של מעצבים תעשייתיים מעבודתם וכן באופן בו הם תופסים את תפקידם ואת מידת השפעתם בתור מעצבים בתהליך פיתוח המוצר. תוך שימוש בראיון מובנה, המחקר חושף את תפיסותיהם של תשעה מעצבים תעשייתיים העובדים בתעשייה בישראל, ומצביע על מגמות הן ביחס לתפיסתם לגבי התעשיה והסביבה והן לגבי מידת השפעתו של המעצב התעשייתי בתעשייה.
לאור המחסור במחקרים העוסקים באוכלוסיית המעצבים בכלל, ובעיסוקם בנושאים סביבתיים בפרט, למחקר זה חשיבות רבה. מחקר זה מאשש מסקנות של מחקרים קודמים אודות מידת השפעתם של מעצבים תעשייתיים בישראל, ומצביע על פער בין התפיסה התיאורתית של המקצוע בעיני המעצבים לבין מידת השפעתם בפועל.

הפרק הראשון של המחקר עוסק בגורמים לשביעות רצון מעבודת העיצוב התעשייתי ובוחן את מיקומו של המרכיב הסביבתי בתוך מערך גורמים אלו. המחקר מראה כי אף על פי שנושא זה עשוי להוביל לשינוי במידת שביעות הרצון של המעצבים מעבודתם, אין הוא נתפס כגורם עיקרי מבין מרכיבי העבודה השונים. כל ההשערות לכך שגורם זה נתפס כגורם משני, מצביעות על פערים חינוכיים הן בקרב המעצבים והן בקרב החברה בה הם פועלים.

הפרק השני במחקר זה עוסק בהשפעות התעשייה על הסביבה, ובתחושותיהם של המעצבים עצמם בנוגע להשפעות אלו. כלל המעצבים במחקר הצביעו על פגיעות סביבתיות הנגרמות כתוצאה מהתעשייה בה הם עובדים, ומרבית המעצבים אף הצביעו על כך שהשפעות שליליות אלה מפריעות להם. המחקר מצא כי כלל המעצבים, בין אם הנזק הנגרם לסביבה מפריע להם ובין אם לאו, מפתחים דרכי התמודדות עם תחושותיהם ביומיום. דרכי התמודדות אלה כוללות מזעור של הנזק באופן יחסי, התמקדות בפעולות הסביבתיות שכן נעשות, הדחקה והרחקה מפעילויות היומיום, התמקדות בערך החיובי של המוצרים ולמידה לטובת שינוי עתידי.

הפרק השלישי עסק במידת השפעתו של מעצב תעשייתי בתהליך פיתוח מוצר. כאן, נמצא פער בין תפיסתם התאורטית של המעצבים את מקומם במקצוע כבעלי השפעה רחבה, לבין האופן בו הם מתארים את מידת השפעתם האישית בעבודתם בפועל, ככפופים לרצונותיו של הלקוח. ממצאי המחקר מראים כי ישנם מספר גורמים אשר עשויים להביא לשינוי בדרישות הלקוח, ביניהם בשלות חברתית ודרישה מצד המשתמש הסופי, דרישות רגולטוריות ושיקולים כלכליים. עוד עולה בפרק זה כי קיים פער חינוכי בקרב המעצבים התעשייתיים בדבר האפשרויות הסביבתיות העומדות בפניהם בתהליכי פיתוח מוצר.

שלושת פרקי המחקר מצביעים על חשיבות החינוך הסביבתי בקרב אוכלוסיית המעצבים, הן במסגרת לימודי העיצוב והן במסגרת לימודי המשך למעצבים אשר עובדים במקצוע, לקידום אג'נדה סביבתית בעולם הייצור. יתר על כן, מן המחקר עולה כי על החינוך לשלב ידע אודות ההשפעות הסביבתיות של התעשייה עם כלים אופרטיביים ליצירת מוצרים סביבתיים יותר. 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>