"המשוגעות לדבר" – נשים מובילות פעילות בגינות קהילתיות בגוש דן

הסטודנטית: קרן יעבץ

מנחות: פרופ' טובי פנסטר ופרופ' רקפת סלע-שפי

עבודה זו מתמקדת בנשים המובילות גינות קהילתיות. גינות קהילתיות הן גינות המטופחות בשטחים ציבוריים בשכונות עירוניות על ידי התושבים. כדי לקיים יזמה התנדבותית כזו יש צורך במובילים מהקהילה, המכונים בשפת הפעילים "המשוגעים לדבר".

 

ניתן לראות מגמה בולטת של נשים, המובילות גינות קהילתיות. המחקר מתמקד בנשים הפעילות ובוחן את המניעים, הסיפורים והזהויות השונות של "המשוגעות לדבר" מתוך נקודת מבטן. המחקר עקב אחרי תהליכי הקמת הגינות והובלתן על ידי הנשים המובילות בשנים 2009-2011 , ומתמקד בתשע גינות קהילתיות שהוקמו בשנים 2009-10 בארבע ערים שונות במטרופולין גוש דן. 

 

מטרות המחקר הן לחקור את יחסי הגומלין בין זהות נשית לבין פעילות סביבתית, ולגבש תובנות באשר לניהול גינות ולהעצמת נשים בקהילה. במרכז המחקר עומדת שאלת יחסי אדם-מרחב בהיבט מגדרי: מהי השפעת הנשים על הגינה הקהילתית ומהי השפעת הפעילות בגינה על הנשים? כלי המחקר המרכזי הוא ראיונות עם מובילות הגינות. כמו כן נאסף מידע דרך מפגשים וכנסים, מעקב אחרי תכתובות ברשתות החברתיות ומתצפיות. הראיונות נותחו בשילוב בין גישת "חקר השיח" וניתוח תמאטי. המחקר משלב בין שני תחומי ידע: גיאוגרפיה הפמיניסטית ומחקר התרבות.

 

שאלות המחקר והממצאים העיקריים העולים ממנו- במוקד פרק א' עמדה שאלת המחקר: מהי השפעת הנשים על הגינה הקהילתית – על המנהיגות ועל אופי ההתארגנות? בדקתי את השפעת הנשים על הגינה בנושאים הבאים: אופני ההקמה, המניעים, המנהיגות, עיצוב אופי הגינה, יחסים עם הממסד ושילוב המשפחה. להקמת והובלת הגינה מניעים מגוונים, אישיים, סביבתיים וחברתיים, אך המניע האישי משולב בכולם. המניע המגדרי העיקרי שעלה מהראיונות הוא הצורך לייצר לילדים פעילות חברתית בשעות אחר הצהריים, דבר אשר מתקשר לתפקידן המגדרי של המובילות כאמהות. עם זאת, האמהוּת אינה המניע המשמעותי ביותר לפעילות בגינה, אלא מהווה מניע אחד מני אחרים. הרציונל לשיתוף הילדים בגינה נע בין האידיאל ליצור פעילות חינוכית מעשירה לאילוצי ההשגחה ההורית וחלוקת התפקידים בין בני הזוג.

 

הנשים הקימו את הגינה באמצעות פנייה ישירה לבעלי תפקידים בעירייה, ומקיימות שיתוף פעולה עם הרשויות. הנגישות הבירוקרטית בקרב מקימות הגינות, שיתוף הפעולה המהיר עם העיריות והעדר מניע דומיננטי של מחאה סביב הפעילות בגינות, תורמים להגדרתן כ"התארגנות מהאמצע" (בשונה מהתארגנות "מלמטה" או "מלמעלה") . בין הממסד למובילות מתקיימת מערכת יחסים מורכבת. מחד מתקיימת בה תמיכה והדדיות של אינטרסים ומאידך פעילות הנשים עשויה לקדם את ההון הפוליטי של הרשויות ללא הוקרת חלקן המשמעותי של הנשים ברקימת יוזמות קהילתיות אלה ובתפעולן.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>