השפעת ביקור יחידני בפארק עירוני על ה"רווחה הסביבתית" של המבקר

 

נטע הראל קלמן

מנחים: פרופסור יצחק שנל, ד"ר דניאל מישורי

נקודת המוצא למחקר זה היא עובדה העולה ממגוון רחב של מחקרים, לפיה, פארקים עירוניים מהווים גורם חיוני ומהותי לרווחתם ולבריאותם של תושבי הערים. עבודה זו ביקשה להצביע על כך שלפחות חלק מהמבקרים בפארק חשים צורך חיוני לבלות ביחידות בפארקים, על מנת לשפר את הרווחה הנפשית שלהם ואת היכולות הרגשיות והקוגניטיביות לחוויית חיים מלאה, מספקת ומאושרת יותר.

 

המחקרים, אשר נסקרו ונחקרו, לא סיפקו נתונים ודיון על היתרונות לשוהים יחידניים בפארקים עירוניים. על רקע זה, התמקד המחקר בהשפעת " שָהוּת יחידנית"  (Being Alone, Solitude, Individual visitors) בפארקים עירוניים עבור מי שמעדיף לשהות ביחידות במרחבים פתוחים, בסמוך למקום המגורים ו/ או למקום העבודה, לשם התרגעות, התבוננות פנימית והעלאת רמת הרווחה הנפשית.

 

המחקר התבצע בשלושה צירים מקבילים, משלימים, חופפים ובעלי השפעה זה על זה: הציר הראשון – מתרכז בתועלות השטחים הירוקים לבריאות ולרווחת האדם, הציר השני – מציג את המשמעויות הרבות של מושג הרווחה הנפשית ((Well-Being ומרכזיותו בחשיבה המדינית והכלכלית לצמיחתן ולשגשוגן של מדינות, והציר השלישי – עוסק בנטייה לחיים יחידניים, המאפיינת את אורח החיים המודרני במציאות הגלובלית ברוב ערי העולם הגדולות.

 

המחקר בחן את השאלה באיזו מידה קיים ביקוש לביקור יחידני בפארקים עירוניים על רקע העובדה שחיים בעיר, בעידן הנוכחי, מאופיינים במתחים, אינטנסיביות ותעוקות גדולות. המחקר בדק מהי ההשפעה של ביקור בפארק עירוני על ה-Well-Being של המבקר היחידני מול המבקר החברתי, בחלוקה להיבטים הדוניסטיים מול היבטים אאודיומוניים.

 

כמו כן, הרחיבה העבודה את המחקר לבדיקת הקשר בין שהות יחידנית לתחושה של זיקה, התמזגות וחיבור חוויתי לטבע (אקו-פסיכולוגיה), כמו גם להשפעת השקט היחסי בתוך הפארק על רווחתו של המבקר.

 

לצורך ביצוע המחקר, חובר שאלון שהתבסס על מחקרים מתוקפים הנוגעים לשלוש הדיסציפלינות הנ"ל, העוסקות בתועלות משהות בפארקים עירוניים, תאוריית ה-SWB, ובכללה הקשר ל-Nature Connectedness ואקו-פסיכולוגיה, כמו גם להבדלים במוטיבציות ופעילויות – בין מבקרים חברתיים למבקרים יחידניים.

 

המחקר הקיף תשובות של 273 משיבים. תוצאות המחקר הצביעו על כך שרוב המבקרים בפארק עירוני חשו הרגשה נעימה, רווחה נפשית והתפעמות לב בעקבות הביקור שלהם בפארק, וכ-30% מהמבקרים העדיפו לעשות זאת ביחידות ולא בחברה. זאת, בדומה לתוצאות המחקרים האחרים שהתבצעו ברחבי העולם. אותם מבקרים העדיפו להגיע לפארק לשם שלווה, התרגעות ובריחה מלחצים מחיי היום-יום, בניגוד למבקרים החברתיים שהעדיפו פעילויות חברתיות. אחוז גבוה של המבקרים חשו זיקה גבוהה לטבע, אושר גדול והתעלות רוחנית משהייתם בטבע. מבקרים יחידניים היו בעלי זיקה גבוהה יותר לטבע (במידה מסוימת), ואלו שהיו בעלי זיקה גבוהה לטבע נמצאו גם בעלי רווחה נפשית ((WB הגבוהה ביותר מבין המשיבים לשאלון. בנוסף, מצביע המחקר על חשיבות ה-WB כמדד משמעותי להשגת שגשוג כלכלי וחברתי, קידמה וצמיחה במדינות המערב המפותחות.

 

תוצאות המחקר הצביעו על כך שלא ניכר הבדל מובהק ברמת ה-WB אצל מבקרים חברתיים, לעומת מבקרים יחידניים, אולם בהחלט בלטה התוצאה שאנשים נשואים או החיים בזוגיות הם בעלי WB גבוה יותר. בנוסף, נמצא כי מרכיב ההדוניזם בתוך מדדי הרווחה הנפשית (WB) הנו החזק ביותר, לעומת המרכיב האאודיומוני ומרכיב הלחץ שנמדדו.

 

תוצאות המחקר מובילות למסקנה שקרוב לשליש מכלל האוכלוסייה מעדיפים ביקור יחידני בפארקים, לפחות בחלק מהביקורים בפארק. בהתחשב בעובדה זו, ועל רקע המגמה הכלל-עולמית של גידול במספר האנשים המעדיפים סגנון חיים יחידני, ניתן להסיק שיש צורך לתכנן אזורים ירוקים ופארקים עירוניים, כך שיטיבו לשרת ולהתאים גם לבילוי יחידני.

 

מתוך המחקר עולה כי שטחים טבעיים נגישים בתוך סביבות אורבניות מהווים משאב חיוני עבור בריאות הגוף והנפש בעולמנו, הצועד בקצב מהיר לעיור גדל ומתרחב. שטח ירוק איננו יותר רק בבחינת מותרות, אלא מהווה גורם חיוני לבריאותן ולרווחתן של אוכלוסיות, ולכן חייב לקבל מקום מרכזי בקביעת מדיניות של תכנון הערים.

 

לכן המלצת המחקר היא שכאשר מתכננים פארק עירוני חדש, מקומות לימוד ומקומות תעסוקה, בהם מבלים אנשים שעות רבות במהלך היום, ראוי וחשוב ביותר לתכנן אזורים ירוקים המתאימים גם לשהות יחידנית.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>