הסרה מכאנית של אקרית הוורואה מדבורי דבש

הקשר בין האדם לדבורת הדבש הוא קשר בן אלפי שנים. מאז החל האדם בפיתוח מואץ של חקלאות מונוקולטורה רחבת היקף, הפכה דבורת הדבש ממקור לייצור דבש, למאביק החיוני ביותר בחקלאות - דבורת הדבש מאביקה עיקרית בכל הגידולים הנדרשים להאבקה ביוטית, ולמעשה מאביקה שליש מכלל היבול החקלאי בעולם. 
כיום הדבורים סובלות מהרעת תנאי המחיה שלהן: הן נפגעות בשל ריסוס כימי של גידולים חקלאיים שהן מאביקות, בשל הקטנת שטחי המרעה הטבעי, בשל דילול במגוון מיני הצמחים, ומטיפולים כימיים במזיקים ומחלות בכוורת. הרעת תנאי המחיה שלהן גורמות להן להיות פחות סבילות למזיקים בכוורת. 

דבורת הדבש האסייתית, הפונדקאית המקורית של הוורואה, פיתחה מספר מנגנונים שמאפשרים לה להיות סבילה לוורואה – ביניהם פתיחת תאי הטלה נגועים בוורואה, הסתרקות יסודית, התפתחות מהירה של הפועלות בתאי ההטלה שאינה מאפשרת לוורואה להשלים מחזור רביה מרובה צאצאים, נטייה לנטוש את הכוורת הנגועה ועוד. בעוד שלדבורת הדבש האסייתית ישנם אמצעים לווסת את אוכלוסיית הוורואה, לדבורת הדבש האירופאית אין את התכונות המתאימות לכך. 
השיטות הננקטות להדברת הוורואה בכוורות היום הן כימיות ביסודן. לשיטות הכימיות חסרונות רבים, ביניהם הקושי לאתר חומרים שיפגעו בוורואה אך לא יפגעו בדבורים, או יוטמעו בדבש ו\או בדונג. הבעיה העיקרית בהדברה כימית אקסקלוסיבית היא העמידות של הוורואה לתכשירים לאורך זמן. 

מטרת המחקר היא ליצור בסיס לפיתוח שיטות להסרה מכאנית של וורואה. השיטות שנבחרו לבחינה במחקר זה הן חלקיקים וסירוק, שתיהן קשורות במכאניקות המוכרות לדבורים. ראשית נבחנו אמצעי הסירוק של הדבורים עצמן, ובהמשך נבדקה יעילותם של אמצעי סירוק מלאכותיים במעבדה ובכוורת. בתחום החלקיקים - נבדקה השפעה של גדלי חלקיקים שונים על נפילת וורואה במעבדה ובכוורת מתוך מטרה לאתר את גודל החלקיק האפקטיבי להסרת וורואה, ונבדקה ההשפעה של פיזור אבקה על מידת ההסתרקות של הדבורים עצמן.
ארגז הכלים לסירוק של הדבורה כולל נטיות פיזיולוגיות, התנהגותיות ומורפולגיה (מבניות) מותאמת. אנו יודעים ממחקרים קודמים שנטיות הסירוק בנוכחות וורואה שונות בין דבורת הדבש האסייתית ובין דבורת הדבש האירופאית. במחקר זה נבחר אזור הבסי-טארסוס ברגליהן הקדמיות של הדבורים לבחינה מעמיקה של מורפולוגית שערות הסירוק – ונמצאו הבדלים מובהקים בין המין האסייתי למין האירופי. הבדלים מורפולוגיים אלו, עשויים לשפוך אור על ההבדלים בהתמודדות מול הוורואה בין דבורת הדבש האירופאית לזו האסייתית. אלו דברים שיש לקחת בחשבון בפיתוח עתידי, הן בפיתוח שיטות מכאניות אחרות, והן בהשבחה גנטית.

במסגרת המחקר, נעשו בדיקות שנועדו לאתר את המברשת האופטימלית לסירוק הדבורים, ונוסו מספר סוגי מברשות בתצורות שונות. לאחר שהגענו למסקנות עקרוניות במעבדה בנינו מתקן לסירוק דבורים מוורואה שהוצבה בפתח הכוורת. עברו מספר חודשים בין ניסויי המעבדה לניסויי הכוורת והסתבר שגודלן של הדבורים השתנה כפי הנראה בשל נוכחות של וירוס שהועבר על ידי וורואה, הגורם להתפתחות דבורים קטנות יותר. בעיות תעבורה שנבעו מהנחת המתקן, בעיות בנכונות הדבורים לעבור – והבעיה הראשית – שינוי הגודל של הדבורה, הביאו אותנו להבנה כי ערוץ זה כפי שבוצע במחקר, איננו מתאים להסרת וורואה.

לאחר ניסיונות הסירוק המלאכותיים, במסגרת ההבנה ששערות הסירוק של הדבורה הן המותאמות לה ביותר, ויש לעודד אותה להסתרקות עצמית והדדית, וכן על מנת להרחיב את ההבנה על השפעת אבקת סוכר על הסתרקות הדבורים – בצענו ניסוי הבודק את תגובת הדבורים לפיזור אבקה בגודל קטן מ-50µm. בניסוי נמצא כי החלקיקים גורמים להסתרקות עצמית רבה יותר באופן מובהק וכן גורמים להסתרקות הדדית מוגברת, במדד הקרוב למובהקות. אין אנו יודעים לומר כמה מהסתרקות זו אפקטיבית להפלת וורואה. 
להסרה מכאנית יש אפקטיביות לא מבוטלת, והיא יכולה לשמש כאמצעי הדברה שאין בו נזק לדבורים במסגרת הדברה משולבת. שימוש בטיפול מכאני כתחליף או גורם מפחית לטיפולים הקיימים היום – יתרום לוויסות הוורואה ולבריאות הדבורים. יש למצוא דרכים לפתח ולייעל את יישום האמצעים המכאניים, בין את אלו שנבחנו בפרויקט זה והן פיתוחים מכאניים נוספים המתאימים לטיפול בכוורות.