השוואת ההשפעה הסביבתית של מקורות אנרגיה שונים לתחבורה בישראל ב-2020

הסטודנטית: רונה בן ציון
מנחים: ד"ר ורד בלאס ופרופ' יורם שיפטן

ענף התחבורה מהווה כ-44% מכלל צריכת האנרגיה בישראל, ומתבסס באופן בלעדי על מקורות אנרגיה מיובאים - נפט ותזקיקי נפט. משיקולים אסטרטגיים, כלכליים וסביבתיים החליטה מדינת ישראל לפעול לגיוון מקורות האנרגיה לתחבורה. כיום, בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית וגילויי הגז לאורך חופי ישראל, נפתחה האפשרות למעבר לדלקים חלופיים ושימוש בהם. כך למשל מגוון דלקים המבוססים על גז טבעי עשויים להוות תחליף חלקי או מלא לנפט ותזקיקיו. נוסף על כך, כחלק מיעדי הממשלה לקדם משק אנרגיה בר-קיימא, היקף ייצור חשמל ממקורות מתחדשים ממשיך להתרחב וחלופת השימוש בחשמל כמקור אנרגיה תחבורתי הופכת לרלוונטית יותר.

 

מחקר זה בא לבחון את ההשפעה הסביבתית של ייצור ושימוש בתחליפי דלקים עבור מכוניות פרטיות בישראל, המהוות כ-81% מסך כלי הרכב וחלקן מסך צריכת האנרגיה בישראל עומד על כ-15%. הערכת ההשפעה הסביבתית של הדלקים החלופיים המפורטים להלן מבוצעת באמצעות מתודולוגייתLife Cycle Assessment (LCA) ובאמצעות המרת התוצאות לערכים כלכליים. לעבודת הניתוח נבחרו טכנולוגיות הנראות כמבטיחות וישימות ביותר מבחינה כלכלית וטכנולוגית נכון להיום:

  1. דלקים קונבנציונליים (נפט): בנזין וסולר למכוניות בעלות מנוע בעירה פנימית,Internal Combustion Engine (ICE). חלופת "עסקים כרגיל".
  2. אנרגיה חשמלית, שמקורה באמצעי הייצור הקיימים והעתידיים של חברת חשמל מתחנות כוח המופעלות בפחם, גז ומקורות מתחדשים, להנעת מכוניות חשמליות, Electric Vehicle (EV).
  3. דלקים מבוססי גז טבעי: מתנול בתמהיל M85 וכן  GTL(Gas to Liquid) למכוניותICE  מותאמות.

 

עבודת המחקר בוחנת אלמנטים שונים, חלקם טכנולוגיים, דוגמת נצילות אנרגטית וחלקם סביבתיים כגון צריכת מים, תפיסת שטח, פסולת ופליטות מזהמים. הניתוח בוצע על פי מודל השוואת דלקים לתחבורה וכלי רכב Well-to-Wheel (WTW), החל ממקור האנרגיה הראשוני לאורך כל מחזור חייו של הרכב ושרשרת אספקת הדלק. תוצאות ניתוח LCA שימשו לצורך אמידת הערך הכלכלי של ההשפעה הסביבתית.

 

תוצאות המחקר מדגישות את שקלול התמורות (trade-offs) בין פרמטרים סביבתיים שונים ומסייעות לזהות נקודות קריטיות לאורך שרשרת הייצור. היתרון הטכנולוגי של הרכב חשמלי בולט מול החלופות האחרות, עם שיעורים נמוכים של צריכת האנרגיה וזיהום האוויר בתחזית לשנת 2020, אולם חלופה זו חלשה בהיבטים של צריכת מים, ייצור פסולת ותפיסת שטח. אשר לדלקים מבוססי גז טבעי, התוצאות מציגות יתרונות ברורים במרבית הפרמטרים הסביבתיים, אולם לייצור ושימוש בדלקים אלו נדרשות תשומות אנרגיה משמעותיות לאורך מחזור החיים. המרת כלל התוצאות לערכים כלכליים מבהירה את תמונת המצב ומאפשרת לתעדף את חלופות הדלקים לפי מינימום השפעה סביבתית. בכך מאפשר המחקר לבחון את העלויות הסביבתיות הכוללות של חלופות האנרגיה השונות לתחבורה וכן להמליץ לקובעי המדיניות בישראל על התמהיל של מקורות אנרגיה לתחבורה פרטית, בעל ההשפעה הסביבתית והכלכלית נמוכה יותר, הניתן ליישום.

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
Developed by
UI/UX Basch_Interactive