השפעת שינויי האקלים על עצי פרי נשירים על פי מודלים אזוריים

מחקר ראשון מסוגו בישראל, שנערך במסגרת עבודת התזה של מירי קופרמינץ בחוג ללימודי הסביבה בהנחיית הדס סערוני וברוך זיו, בוחן את תגובת הפריחה של עצי גודגדן לשינויים במידה ובקצב של הצטברות מנות הצינון החורפי והחום האביבי. מטרות המחקר היו זיהוי משתני הטמפרטורה המסבירים את עיתוי פריחת הגודגדן, כמו גם הערכת ההשפעה של השינוי האקלימי החזוי על בסיס מודלים אקלימיים אזוריים בעלי רזולוציה גבוהה. מכאן, ניתוח הפגיעות של דובדבן מתוק לשינוי האקלימי מהווה מקרה בוחן לעצי פרי נשירים הגדלים בישראל.

26 יולי 2020

אגן הים התיכון הוא אזור מעבר בין האקלים היבש של צפון אפריקה והאקלימים הממוזגים של אירופה. לכן, גם שינויים קטנים כתוצאה מהשינוי האקלימי הגלובלי עלולים להוביל לשינויים משמעותיים באקלים הים התיכון. הצפי הוא שבמאה ה 21- אזור הים התיכון יתחמם ב 20%- יותר משיעור ההתחממות השנתי העולמי הממוצע ובקיץ ב 50%- יותר.

 

גודגדן ועצי פרי נשירים אחרים מקורם באקלים קריר-ממוזג ועל כן פיתחו מנגנוני הגנה המאפשרים להם להתמודד עם עקת הקור בחורף. כך נוצר מחזור שנתי של תרדמה וצמיחה. לעצים נדרשת רמה מסוימת של צינון חורפי וכן חום אביבי על מנת שכמות ואיכות הפרי שיבשיל יהיו כלכליות. שיעורי ההצטברות ומועדי התזמון של הצינון ושל החום מאפשרים לחזות את מועדי הפריחה האביבית. באזורי גידול חמים, בהם צבירת הצינון החורפי גבולית כבר היום, מגמת ההתחממות מהווה סיכון ומאיימת על כדאיות גידול נשירים.

 

התוצאות מצביעות על ירידה מובהקת במנות הצינון בעתיד. ירידה אל מתחת לסף הקריטי של40  מנות בחציה הראשון של העונה הקרה, המשמעותית ליצרנות, צפויה להתרחש במחצית מהשנים באמצע המאה. הממצאים מצביעים גם על עלייה גדולה ומובהקת באינדקס עודפי החום. רמות צינון בלתי מספיקות גורמות לדחיית מועד הפריחה והלבלוב, פגיעה באיכות הפרי, בתפוקות ובמחיר שניתן להשיג עבורו בשוק. העלייה בעוצמתם ובשכיחותם של גלי החום בחודשי האביב מוסיפה גורם סיכון נוסף עבור גידול זה.

 

לסיכום עד היום טרם בוצעו בישראל, למיטב ידיעתנו, ניתוחי פגיעות של גידולים חקלאיים שונים לשינוי האקלימי ולא פותחו תכניות הסתגלות, עם זאת ננקטו צעדים מתחום ההסתגלות כגון ייעול השימוש במים, התאמת תכניות ניקוז לעלייה צפויה במישורי הצפה, פיתוח והשבחת זנים ועידוד פעילויות לשימור קרקע. הערכות כדוגמת התוצרים של המחקר הנוכחי עשויות לשמש כלי עזר לחקלאים ולקובעי מדיניות לפיתוח אסטרטגיות הסתגלות מתאימות.

 

בהתבסס על מאמר שפורסם בעלון הנוטע: http://www.snapcall.org/alon/202006/index.html

 

מירי קופרמינץ החוג ללימודי סביבה, בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר, אונ' תל-אביב (mkupermintz@gmail.com)

הדס סערוני החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר, אונ׳ תל-אביב

ברוך זיו המחלקה למדע הטבע והחיים, האונ׳ הפתוחה

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל אביב
P.O. Box 39040, Tel Aviv 6997801