השפעת שינויי האקלים על עצי פרי נשירים על פי מודלים אזוריים

אגן הים התיכון הוא אזור מעבר בין האקלים היבש של צפון אפריקה והאקלימים הממוזגים של אירופה. לכן, גם שינויים קטנים כתוצאה מהשינוי האקלימי הגלובלי עלולים להוביל לשינויים משמעותיים באקלים הים התיכון. הצפי הוא שבמאה ה 21- אזור הים התיכון יתחמם ב 20%- יותר משיעור ההתחממות השנתי העולמי הממוצע ובקיץ ב 50%- יותר.

גודגדן ועצי פרי נשירים אחרים מקורם באקלים קריר-ממוזג ועל כן פיתחו מנגנוני הגנה המאפשרים להם להתמודד עם עקת הקור בחורף. כך נוצר מחזור שנתי של תרדמה וצמיחה. לעצים נדרשת רמה מסוימת של צינון חורפי וכן חום אביבי על מנת שכמות ואיכות הפרי שיבשיל יהיו כלכליות. שיעורי ההצטברות ומועדי התזמון של הצינון ושל החום מאפשרים לחזות את מועדי הפריחה האביבית. באזורי גידול חמים, בהם צבירת הצינון החורפי גבולית כבר היום, מגמת ההתחממות מהווה סיכון ומאיימת על כדאיות גידול נשירים.

התוצאות מצביעות על ירידה מובהקת במנות הצינון בעתיד. ירידה אל מתחת לסף הקריטי של40  מנות בחציה הראשון של העונה הקרה, המשמעותית ליצרנות, צפויה להתרחש במחצית מהשנים באמצע המאה. הממצאים מצביעים גם על עלייה גדולה ומובהקת באינדקס עודפי החום. רמות צינון בלתי מספיקות גורמות לדחיית מועד הפריחה והלבלוב, פגיעה באיכות הפרי, בתפוקות ובמחיר שניתן להשיג עבורו בשוק. העלייה בעוצמתם ובשכיחותם של גלי החום בחודשי האביב מוסיפה גורם סיכון נוסף עבור גידול זה.

לסיכום עד היום טרם בוצעו בישראל, למיטב ידיעתנו, ניתוחי פגיעות של גידולים חקלאיים שונים לשינוי האקלימי ולא פותחו תכניות הסתגלות, עם זאת ננקטו צעדים מתחום ההסתגלות כגון ייעול השימוש במים, התאמת תכניות ניקוז לעלייה צפויה במישורי הצפה, פיתוח והשבחת זנים ועידוד פעילויות לשימור קרקע. הערכות כדוגמת התוצרים של המחקר הנוכחי עשויות לשמש כלי עזר לחקלאים ולקובעי מדיניות לפיתוח אסטרטגיות הסתגלות מתאימות.

בהתבסס על מאמר שפורסם בעלון הנוטע: http://www.snapcall.org/alon/202006/index.html

מירי קופרמינץ החוג ללימודי סביבה, בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר, אונ' תל-אביב (mkupermintz@gmail.com)

הדס סערוני החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר, אונ׳ תל-אביב

ברוך זיו המחלקה למדע הטבע והחיים, האונ׳ הפתוחה