בנייה בת קיימא של בתי-ספר בישראל: האם יש לה עלויות נוספות ומהן תועלותיה הכלכליות ותועלותיה ההתנהגותיות המתבטאות בשביעות רצון המורים?

בניה בת-קיימא היא בניה ידידותית למשתמש ולסביבה. בניינים צורכים אנרגיה ומשאבים אחרים (מים, חומרי גלם וכדומה) בשלב הפקת חומרי הבניין, בתהליך הבניה ולאורך חיי הבניין לצורך תפעולו. מטרתה של בניה בת-קיימא היא חסכון בשימוש במשאבים חדשים, שימוש מחדש ומחזור מרבי של הקיים, וכל זאת תוך חתירה לשמירה על בריאותם ורווחתם של כלל המשתמשים במבנה, בהווה ובדורות הבאים.

מחקר זה בוחן את העלויות וחלק מהתועלות בבניה בת קיימא של מבני בתי ספר בישראל. מחקרים מצביעים על כך שהשפעת מבנה בית הספר על בריאותם של מורים ותלמידים ועל שביעות רצונם ויכולתם להתרכז, רבה. גם השפעתם המצטברת של מבני בתי הספר על השימוש במשאבים ופוטנציאל החיסכון הכספי לחברה כולה הוא משמעותי. כמו כן, מבנים אלה ציבוריים ואי לכך, רווח או הפסד כתוצאה מבנייתם נתרמים לכיסו של האזרח או נגרעים ממנו.

הנחת מחקר זה היא כי בניה בת-קיימא של בתי ספר בישראל יקרה מבניה קונבנציונלית באחוזים בודדים, וכי הפרש כספי זה עשוי להתקזז לאחר מספר שנים מועט כתוצאה מהוצאות תפעול מבנה פחותות. תועלת נוספת לה אנו מצפים היא שביעות רצון גבוהה יותר של צוות ההוראה המועסק במבנים אלה. הכלים בהם נעשה שימוש במחקר הנוכחי:

1. עלויות נוספות בבניה בת-קיימא של בתי-ספר: נערכה השוואת עלויות גלובליות של בניית בתי ספר בני-קיימא אל מול בתי ספר בבניה קונבנציונלית, וכן נערך ניתוח השוואתי של עלויות בפועל של רכיבים בני-קיימא בבתי ספר העומדים בכלי-מדידה מתאים.
2. תועלות כלכליות בבניה בת-קיימא של בתי-ספר: נבדקה צריכת משאבים (מים וחשמל) בבתי ספר בני-קיימא אל מול מקביליהם בבניה קונבנציונלית.
3. תועלות התנהגותיות המתבטאות בשביעות רצון סגל ההוראה בבית ספר בר-קיימא: נבדקו עמדותיהם של מורים המלמדים בבתי ספר בני-קיימא בנוגע למבנה בו הם עובדים.
    

המחקר מצביע על כך כי עלותם היחסית הממוצעת של רכיבי בניין ירוקים בבתי ספר בבניה בת-קיימא מהווה כ- 8% מעלות המבנה, ובממוצע עלותם בשוק, כיום, היא 353 ₪ למ"ר. נתון זה שקול לכ- 5% מתקציב הפרויקט כולו. השוואת תקציב הבניה של בתי ספר בבניה בת-קיימא אל מול מקביליהם שנבנו בבניה קונבנציונלית מעלה כי, בפועל, התקציב שהושקע בבנייתם של הראשונים גבוה בכ-14%. עם זאת נמצא כי ניתן לבנות מבנה בר-קיימא בעלות מבנה קונבנציונלי ממוצעת. על מנת להצליח במשימה זו על הרשות המקומית להגדיר גבולות תקציב ברורים בראשית הפרויקט ולבחור מתכננים מקצועיים ובעלי ניסיון.

נתוני החיסכון בצריכת אנרגיה ומים עומדים על חסכון של כ- 23% בצריכת אנרגיה (חשמל) ושל כ- 24% בצריכת מים. מספר שנות החזר ההשקעה בשל נתוני צריכת אנרגיה ומים נמוכים הוא הנתון המפתיע ועומד על כ-39 שנים. בבסיס תקופת ההחזר הארוכה עומדת עלות בניה גבוהה של מבני בתי-הספר אל מול יכולת חסכון מוגבלת בהוצאות תפעול שנבדקו במחקר זה. במחקר צוינו מאפייני בנייה שאינם דורשים תוספת תקציבית או שהתוספת הנדרשת עבורם קטנה. מומלץ לשים דגש על מפרטים מסוג זה ולא להיקלע להשקעה במערכות בניין יקרות מאוד, שאינן הכרחיות והחזר ההשקעה בהן אינו מובטח. כמו כן, על מנת לממש את פוטנציאל החיסכון הכספי, נדרש תהליך של הסתגלות והטמעה של נהלים חדשים וטכנולוגיות חדשות בבתי הספר בני-הקיימא. על תהליך זה לכלול תמיכה בצוות התחזוקה של בית הספר והדרכה מתאימה להנהלה ולסגל ההוראה.

שביעות רצונם של סגל ההוראה ממקום עבודתם גבוהה ב- 26% מאשר בבית-ספר שאינו בר-קיימא. העדפת המבנה בר-הקיימא על ידי המורים היתה עקבית בנוגע לכל המאפיינים המבניים שנבחנו (רמת תאורה טבעית; נוחות ממערכת תאורה מלאכותית; תנאים אקוסטיים וגדלם וזמינותם של שטחי החוץ ) ולכן ניתן לראות בה מרכיב משמעותי בתועלות המבנה.

לאור ממצאים אלה, ניתן להסיק כי ההיבט הכספי בלבד של הוצאות תפעול מופחתות אינו מצדיק את ההשקעה הנוספת בבניה בת-קיימא. על מנת לקבל תמונה מלאה יותר של כדאיות בניה בת-קיימא יש לערוך בדיקה של תועלות עקיפות למשק כולו כגון: תועלות כלכליות שמקורן בבריאות הציבור, הפחתת תחלופת מורים, ירידת מחיר אנרגיה כתוצאה מביקושים הולכים וקטנים וכדומה.  מעבר לכך, יתכן, שבמצב הנוכחי של השוק, הגורם האנושי מהווה חסם למימוש פוטנציאל החיסכון הכספי. עם זאת, ההעדפה הגורפת של סביבת בתי-הספר בני-הקיימא על ידי סגל ההוראה יכולה להוות נדבך בהצדקה של בניית המבנים ככאלה.