האדמות החומות: איזו השפעה יש לזיהום הקרקע ממקורות תעשייתיים על המרחב העירוני בתל-אביב?

אשכר אליהו

המנחים: פרופ' יובל פורטוגלי ופרופ' מישל פורטמן

מלאי הקרקעות בעולם הולך ומשתנה. קרקע, בנוסף להיותה מקור אנרגיה, מזון ובסיס מוצק לחיים, משמשת גם כמובלעת הסופגת את הזיהום המיוצר על-ידי החברה המודרנית (טל, 2017). זיהום הסביבה הטבעית מעצב מחדש את העולם שירשנו (Day, 2002), בעיקר במוקדים עירוניים, דרך פעילות אנושית הקשורה לסקטור התעשייה, הבנייה והתחבורה (Cojan, 2013). בעולם הפוסט-תעשייתי המגמה המדאיגה לצד המעבר המבורך לתהליכי ייצור נקיים ומקיימים יותר הינה הגדלת מערך השירותים על-חשבון המערך היצרני, ובעקבות כך נטישה של קרקעות עירוניות תעשייתיות בתחומי הערים והצורך להתמודד עם Brownfields עירוניים – ׳אדמות חומות׳ ( Hatuka, Ben-Joseph & Peterson, 2017). במחקר זה נבדק אותו קשר בין העיור, התיעוש והזיהום דרך מחקר איכותני-אינדוקטיבי העוסק בנקודת המפנה שביחסי עיר-תעשייה ובהשלכותיה על ההתפתחות העירונית היום. 
 
המחקר מתמקד במקרה הבוחן הישראלי, ובעיקר במקרה של ציר יגאל אלון, בעיר תל-אביב, כחלק מרצועת החרושת ההיסטורית. המחסור האדיר במשאבי קרקע והגידול המואץ באוכלוסיית ישראל השפיעו ומשפיעים באופן ייחודי על זיהום הקרקעות המקומי (טל, 2017). בישראל טרם נעשה סקר מקיף שיאפשר להעריך את היקף התופעה של זיהום הקרקעות. סקירת מקורות זיהום פוטנציאלים משמשת בסיס להשערה שכמה אלפי אתרים לפחות זקוקים לשיקום דחוף (קרסין, 2005). ממחקרו של שלהב (שלהב, 2004) עולה כי מספר גדול של מדינות מן המתועשות שבעולם המערבי מציגות שיעורי זיהום קרקעות ביחס לאוכלוסייה שהם גבוהים מאלו שנמצאו בישראל. עם זאת חומרת הבעיה של זיהום הקרקע בישראל נובעת מצפיפות האוכלוסין המהווה את פוטנציאל החשיפה למזהמים, וכן מהחפיפה המרחבית שבין אתרי הזיהום ובין האקוויפרים. דחיית הטיפול ואי העמדת הדאגה לאיכות במרכז מדיניות הקרקע הלאומי בישראל, יגרום למשבר במשק הקרקעות, וכך במכה כבדה לכלכלת המדינה ולבריאות הציבור, אשר ינבע מהפיכת שטחים נרחבים לבלתי מתאימים לייעודם, באופן שלא יהיה אפשר להמשיך להשתמש בהם (קרסין, 2005).
 
שלושת צירי המחקר סביבם נעה עבודת המחקר: הקרקע; הרשות המקומית; התושבים, מבוססים על שלושת השחקנים המרכזיים בעיר. בכך דרך בחינת נושא הקרקעות המזוהמות בעיר דרך שלושת עדשות אלו קיבלנו תמונת מצב כוללת ומגוונת אודות האתגרים, הגישות וההתמודדות עם הבעיה הסביבתית-עירונית. 
בממד הפיזי- הקרקע - נבחנה ההשפעה של זיהום הקרקע על השימוש במשאב הקרקע בעיר ונמצא הקשר הברור בין העיור, התיעוש והזיהום, וההשלכות הפיזיות של השינויים בשיטות הייצור מעבר לבניין הנטוש והריק. מניתוח מקרה הבוחן התבססה ההבנה כי אנו כרגע במהלכו של שינוי מגמה אשר מתבטא בעריכת תכניות ברמה העירונית על שטחי התעשייה לשעבר ושינוי ייעודם לשטחי תעסוקה. בשטח אמנם טרם רואים את השינוי ואכן נראה כי הזיהום מהווה מעצור לשימוש בקרקעות, אך מניתוח המגמות נראה כי המצב עומד בפני שינוי. עם זאת, המחקר עוסק בניתוח המצב העכשווי בשטח, ומתוך פרספקטיבה זו נראה כי השערת המחקר אכן הוכחה כנכונה. סיווג מבני התעשייה לשעבר לחמישה טיפוסים בהתאם לסטטוס הטיפול ונוכחותם בשטח מדגימה את הוורסטיליות מחד, וחוסר המדיניות הכוללת מאידך בנוגע להתמודדות עם נושא זה. 
בממד המדיני – הרשות המקומית – נבחנה ההשפעה של זיהום הקרקע על מדיניות עיריית תל-אביב-יפו ונמצא הקשר שבין המדיניות העירונית למדיניות הסביבתית. הטיפול בזיהום הקרקע במסגרת הליכי תכנון מעצימה את חשיבותה של הכדאיות הכלכלית כמנוע לשינוי סביבתי ודרך עיגון הנושא כתנאי להיתר בניה ממרכז את הנושא הסביבתי לשלד הפעולה העירוני ומבטיח פיתוח עירוני תוך טיפול סביבתי. כפי שעולה מהמחקר נראה כי אכן, הדרך היעילה ביותר לטיפול בזיהום הקרקע היא דרך הליכי התכנון. תהליכי הקדם הרבים להם נדרשים היזמים אמנם גורמת לעיכוב הבניה בשטח ואף לחוסר כדאיות במקרים מסוימים, אך עם זאת ממחישה את שינוי הגישה המבדלת והמתעלמת משנות קום המדינה אשר הובילה לבור הסביבתי בו אנו נמצאים היום. ממשק העבודה בנושא בין הרשות המקומית, רשות המים והמשרד להגנת הסביבה הוא מורכב ורחב ביותר במקרה של תל-אביב-יפו. השוק החופשי, בין אם מודע לכך ובין אם לא, מהווה שחקן מרכזי מבחינת הרשות המקומית ומניע את תהליכי הטיפול בזיהום הקרקע. לא רק בתל-אביב, אלא גם בשטחים אחרים ברחבי הארץ, המדינה מבינה כי אין ביכולתה לטפל בנושא ובמקרים רבים משחררת את הקרקעות לרשות המקומית. 
בממד האנושי – התושבים – נבחנה ההשפעה של זיהום הקרקע על תפיסת הסיכון של התושבים את הבעיה הסביבתית ונמצא כי אכן, ובהתאם לסקירת הספרות, החומרה שמייחס הפרט לבעיה סביבתית היא יחסית, ותלויה בין היתר בקיומם ובעוצמתם של איומים אחרים. נושא הקרקעות המזוהמות בעיר נמצא במודעות של תושביה, אך הוא מהווה אחד מתוך הנושאים הרבים המעסיקים את תושבי העיר, והמודעות אליו אינה מונעת את הרצון לגור ולחיות באזורים אלו. בהתאם להשערת המחקר, נראה כי בשכונת נחלת יצחק המודעות ותפיסת הסיכון של הבעיה הסביבתית גדולה מזו של תושבי שכונת ביצרון, בין אם עקב הקרבה לאתרי תעש מגן ותעש ערבי נחל, או בין אם עקב עברה ההיסטורי של השכונה והשתרשות המורשת התעשייתית.
אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל אביב
P.O. Box 39040, Tel Aviv 6997801