תרומתם של שווקים לקיימות עירונית - שוק הכרמל

מאז ומתמיד השוק היה לב ליבה של העיר הקדם-תעשייתית. בנוסף להיותו מקום לסחר חליפין השוק שימש גם לפונקציות אזרחיות כגון פולחן, משפט ופוליטיקה ולמפגשים חברתיים. עם כניסתם של הסופרמרקטים ירד מעט קרנן של השווקים אך בשנים האחרונות בעולם ישנה הערכה מחודשת ליתרונות הסביבתיים, חברתיים, כלכליים ובריאותיים שהשוק יכול להעניק לעיר ולתושבי העיר. בשל כך במסמכי מדיניות רבים שמים דגש על קיום של שוק כחלק מעיר תוססת ומקיימת המעודדת הליכתיות. אך האם אפשר לייצר תובנות תכנוניות משווקים וותיקים שהתהוו באופן אורגני בעיר לגבי המיקום האופטימלי של השוק?

מחקר זה בא לבחון ולנתח את מיקומו של שוק הכרמל בגריד העירוני כמקרה מבחן ולבדוק את התפלגות תנועת הולכי הרגל והמסחר בתוך השוק וסביבו.

המוטיבציה למחקר זה היא לחשוף את החשיבות של קיומם של שווקים בערים כחלק מקיימות עירונית כבעלי פונטציאל ליצירת ה"חיוניות העירונית", לעידוד של הליכה ברגל ולייצר תובנות אודות הקשר בין יתרונות אלו ומיקום השוק על גבי הגריד העירוני.

שלבי המחקר כללו בשלב הראשון ניתוח של שלושת השווקים שהתהוו באופן אורגני בעיר (שוק הכרמל, שוק התקווה ושוק לווינסקי) מבחינת מדדי המרכזיות ברמה הגלובלית וברמה המקומית. השלב השני כלל הגדרה של  אזור המחקר סביב שוק הכרמל, איסוף נתונים אודות המסחר ותנועת הולכי הרגל בשוק ובסביבה באמצע השבוע (יום שלישי) וביום שישי. לאחר מכן ניתוח של מדדי המרכזיות של השוק והסביבה באמצעות מדדים עפ"י גישת תחביר המרחב (space syntax), ובחינת יחסי הגומלין בין משתנים אלה.

מתודולוגית המחקר כללה ניתוח של מפת צירים ומפת סגמנטים של תל אביב בתכנת DepthMap והרצה של שני מדדי מרכזיות: מדד ה-choice  ומדד ה-integration בשלושה סוגי מרחקים (טופולוגי, מטרי ואנגולרי) וברדיוסים שונים הכוללים מבט לוקאלי ומבט גלובאלי.

תוצאות המחקר מראות שברמה הכלל עירונית, שלושת השווקים המרכזיים בעיר ממוקמים במקטעים בגריד העירוני בעלי הערכים הגבוהים ביותר בשני המדדים (נמצאים ב5% הערכים הכי גבוהים מכלל המקטעים בעיר תל אביב). כמו כן, התוצאות של ניתוח שוק הכרמל מראות שהשוק ממוקם במיקום בעל פונטציאל תנועה גבוה הן עבור תנועת מעבר, אשר בא לידי ביטוי במדד ה-choice והן עבור תנועת יעד הבא לידי ביטוי במדד ה-integration. חיזוק נוסף, לחשיבות מיקומו של השוק בגריד העירוני ניתן לראות במתאמים הגבוהים בין מדדי המרכזיות ותנועת הולכי הרגל שנמצאו גם ברדיוס לוקאלי (1000 מ') וגם ברדיוס גלובלי של כל העיר. כמו כן, בחינה של המתאם בין התפלגות המסחר באזור השוק ומדדי המרכזיות מראה כי בתי הקפה והמסעדות הקטנות התמקמו במקטעים בעלי ערכי מרכזיות נמוכים יחסית וכי דוכני השוק, אשר זקוקים לתנועה מאסיבית של אנשים, התמקמו במקטעים בעלי ערכי המרכזיות הגבוהים ביותר. תוצאות אלו תואמות ככלל מחקרים קודמים ודומים שבוצעו בנושא. יחד עם זאת, תרומתה של העבודה ברמה הפרקטית היא באיתור משתנים ומקדמים של משתני מרכזיות ברשת הדרכים ושל משתני שימושי קרקע בתוך ייחודו של הקונטקסט הישראלי בכל הקשור לצמיחת שווקים.