מדד להערכה כמותית של האיכות הסביבתית של שטחים פתוחים עירוניים

הסטודנטית: פנינית כהן

מנחה: פרופ' יצחק שנל, פרופ' עודד פוצ'טר

עבודת גמר לדוקטורט

העיור המואץ ופיתוח הערים המודרניות גורמים לשינויים בסביבה העירונית: שינויים מיקרו אקלימיים (כגון העלאת ערכי הטמפרטורה והתפתחות אי חום עירוני, שיניים במשטר הרוחות), עליה במפלס הרעש ועליה בריכוזי מזהמים באויר. שינויים אלה מחוללים מיטרדים סביבתיים המתבטאים, בין היתר, באי נוחות תרמית, בהרעה של איכות האויר ובמטרדי רעש במרחב חיי היום יום בערים. מיטרדים אלה הינם תוצאה ישירה של פעילות תחבורתית, פעילות תעשייתית וכן פעילות אנתרופוגנית אינטנסיביות, וביכולתם להשפיע בצורה מכרעת על בריאותם ונוחותם של תושבי הערים.

מחקרים קודמים הציגו את יכולתם של הצומח העירוני בכלל ושל הפארקים העירוניים בפרט להפחית בתחומם ובקרבתם חלק מאותן השפעות שליליות, כלומר, לשפר את איכות האויר, למתן תנאי אי נוחות מיקרו אקלימיים ולהפחית רמות רעש. מרבית המחקרים שבחנו את ההשפעה הסביבתית של פארקים עירוניים התמקדו במיטרד אחד (זיהום אוויר או מיקרו אקלים או רעש) ומיעוטם בחנו שני מיטרדים. יתרה מכך, המחקרים המועטים שהציעו שיטות להערכה סביבתית של שטחים עירוניים ירוקים לא הסתמכו בהערכתם על ניתוח נתונים אמפיריים של רמות רעש, זיהום אויר ותעוקות אקלימיות, ולא חישבו את השפעתם המצטברת בסביבות עירוניות ספציפיות. אין כיום מדד להערכה כמותית של האיכות הסביבתית של שטחים הירוקים בערים, אלא רק מדדים כמותיים נפרדים לפרמטרים שונים.

המתודולוגיה הנוכחית, שהינה חלוצית בתחום המחקר העירוני סביבתי, מציעה לראשונה הערכה כמותית של האיכות הסביבתית לאדם בשטחים פתוחים עירוניים שונים, חייבה בנייה של מערכת ניסויית ושימוש בשיטות מחקר, חלקן מקובלות ומתקופות וחלקן פותחו ויישמו לצורך מחקר זה ובמהלכו. אתרי המחקר הנבחנים הינם אתרים אוטנטיים במרחב העירוני אשר מהווים חלק ממעגלי החיים של תושבי העיר ולא בהכרח תחנות ניטור מוסדיות רישמיות.

ייחודה של המתודולוגיה מתבטא בהיבטים הבאים:

א) ראייה הוליסטית - בחינה של ההשפעה המשולבת של שלושת המיטרדים הסביבתיים העיקריים (אי נוחות תרמית, עקת רעש ועקה כתוצאה מזיהום אויר) על האיכות הסביבתית לאדם.

ב) גישה מתודולוגית המתודולוגיה מתבססת על איסוף רציף של נתונים אמפיריים המשפיעים על מטרדים סביבתיים מסוגים שונים באתרי מחקר אחדים בשתי עונות מנוגדות (קיץ, חורף). ניתוח הנתונים נעשה באמצעות מדדים מתוקפים ומקובלים: מדד הטמפרטורה הפיסיולוגית השקולה (PET) לניתוח תחושות תרמליות, ניתוח מפלס רעש על ידי מיון של משרד הפיתוח, הבינוי והשיכון האמרקאי (HUD) וניתוח איכות אויר על ידי מדד איכות האוויר (מא"ה) (AQI) , הנמצא בשימוש המשרד להגנת הסביבה בישראל ובארה"ב. בשלב הבא נבחנת ההשפעה המשולבת של שלושת המדדים על ידי הבאתם למכנה משותף. מידת האיכות הסביבתית הכוללת נקבעת כל סמך תוצאה משותפת של שלושת המדדים, ולבסוף מדורגת איכות סביבתית זו על פי רמות של מידת אי הנוחות הכוללת לאדם, שהיא התוצר הסופי של תהליך ההערכה.

ג) בחינה השוואתית שימוש בשיטה זו מאפשר לזהות את המטרד הדומיננטי שמשפיע על מידת האיכות או הנחיתות הסביבתית ומאפשר השוואה בין אתרים שונים במרקם העירוני לאורך עונות השנה.

שיטת הערכה זו יכולה לשמש מקבלי החלטות ומתכנני ערים ונוף ככלי מקצועי יישומי, על מנת להשיג את התרומה המירבית משטחים עירוניים שונים לרווחת המשתמשים. המתודולוגיה נוחה לביצוע, עושה שימוש באינדקסים מתוקפים ומקובלים בתחומי המחקר הרלונטיים ועל כן ישימה באופן אוניברסלי ואף ניתנת לשיכלול ולהוספת מטרדים אחרים, בתנאי שמתבססים על מדדים מתוקפים הניתנים לניתוח בצורה דומה.

לבחינת ההשפעה הסביבתית של הצומח העירוני חשיבות אוניברסלית גדולה והולכת, והיא מעוררת עניין רב אף בקרב המחקר המקומי, באזור אקלים ים תיכוני ובצמחיה האופיינית לערים במישור החוף הישראלי.

מקרה בוחן שהתקיים בעיר תל אביב הוצג בפרק 5 של העבודה. במסגרת מקרה הבוחן נחקרו התפקוד הסביבתי של שטחים ציבוריים פתוחים במרחב העירוני ומידת יכולתם להביא לשיפור התחושות התרמליות, להפחית מטרדי רעש ולשפר איכות האוויר בתחומם. אתרי המחקר היו: שצ"פ עירוני ירוק (פארק), שצ"פ עירוני בנוי חשוף (כיכר) וקניון רחוב הממוקמים באזורי מגורים ועסקים. ממצאי מדידות אמפיריות של משתנים אקלימיים, מזהמי אויר וערכי רעש נותחו על ידי המדדים הרלונטיים והשפעתם הכוללת חושבה ודורגה על פי המתודולוגיה המוצעת. התוצאות מדגישות את חשיבותם של הפארקים העירוניים בתוך הרקמה העירונית ומצדיקה ההשקעה בהם במונחים של פיתוח בר קיימא. 

 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive