התנאים להתפתחותה של התנהגות פרו-סביבתית בקרב גננות פלסטיניות ביישוב ערערה בישראל

מחקר זה מתמקד בהתנהגות פרו סביבתית של גננות פלסטיניות[1] ביישוב ערערה בישראל. המחקר נולד מתוך רצון להבין את התנאים המשפיעים על התבטאותה של התנהגות פרו סביבתית, בהקשר המקומי והחברתי שבו היא מתרחשת. ובאופן ספציפי ביישוב ערערה – במשולש צפוני .

התנהגות פרו סביבתית מוגדרת כהתנהגות השואפת לצמצם את ההשפעות השליליות של האדם על הסביבה (Kollmuss & Agyeman, 2002). במהלך שנות המחקר נבחנו משתנים שונים המשפיעים על ביטויה, אך ההקשר החברתי, תרבותי ומשמעותו בביטויה של התנהגות פרו סביבתית, נחקר מעט מאוד והתרכז בעיקר בחברה המערבית - אמריקה הצפונית, הדרומית ואירופה. גננות מהיישוב ערערה במשולש הצפוני, השתתפו בתכנית הכשרה וליווי מקצועי לקידום החינוך הסביבתי בגן. הגננות הטמיעו באופן ניכר את תכני התכנית, ועשו שינויים משמעותיים ביחסן לסביבה הקרובה והרחוקה ברמה האישית ובעיקר המקצועית והקהילתית. הן ערכו שינויים בהתנהלות גן הילדים כך שיתנהל באופן המצמצם את פגיעתו בסביבה, ויזמו פעילויות קהילתיות בגן הילדים ובשטחי ציבור בכפר.  

מטרת המחקר היא לבחון באמצעות מחקר איכותני קונסטרוקטיביסטי, את הקשר  בין המאפיינים המקומים , והחברתיים הייחודיים לבין ביטויי התנהגות פרו סביבתית, בהתייחס לחברה המזרח תיכונית פלסטינית; ואת ההשפעה של ביטויי התנהגות פרו סביבתית על מעמדן של גננות בחברה הפלסטינית בישראל.

סקירת הספרות  סוקרת את התנאים להתפתחותה וביטויה של התנהגות פרו סביבתית, בהם משתנים קוגניטיבים, פסיכו- חברתיים ודמוגרפים (Bamberg & Möser, 2007; Hines, Hungerford, & Tomera, 1987; Kollmuss & Agyeman, 2002; Steg & Vlek, 2009). כמו גם,  את הקשר בין מגדר, ותרבות להתנהגות פרו סביבתית (Braidotti, 1994; Rice, 2006; Zelezny, Chua, & Aldrich, 2000). בנוסף נסקרה ספרות על מאפיינים שונים של חברות - קולקטיביזם ואינדיבידואליזם ומאפייניו (Singelis, Triandis, Bhawuk, & Gelfand, 1995; Triandis, 1993a; Triandis, 2001a), והחברה הפלסטינית כבעלת מאפיינים קולקטיביסטיים. כמו גם, פטריארכיה (Beechey, 1979; Crompton & Mann, 1986; Haj, 1992), מעמדן של נשים ביחס אליה ובהקשר המקומי, מעמדן של נשים פלסטיניות בישראל (Joseph, 1994a; Kandiyoti, 1988a; אבו-רביעה-קווידר ס. & וינר-לוי, 2010; סער, 2007). תפיסת תפקיד הגננת בכלל ואנשי חינוך בחברה הפלסטינית בישראל בפרט (Shapira, Arar, & Azaiza, 2010; ואלה, 2012; לימור, 2000; שפירא, 2006) כמו גם העצמה פרטנית במסגרות החינוכיות  נסקרו אף הם (Short & Rinehart, 1992; בוגלר, 2005; סדן, 1997).

במחקר נעשה שימוש בראיונות עומק חצי מובנים, אשר באמצעותם נאספו ונותחו סיפורי החיים האישיים-המקצועיים של הגננות באופן כללי ובמיוחד בהקשר לביטויי ההתנהגות הפרו סביבתית. השתתפו במחקר 12 גננות, שחולקו לשתי קבוצות – שש גננות בקבוצת מחקר שהשתתפו בהשתלמות בנושאי סביבה, הוסמכו בתקן ארצי כ"גנים ירוקים" (כלומר הראו תכנית עבודה שנתית לעבודה בנושאי סביבה שונים, שילבו אורחות חיים סביבתיים באורח חיי הגן, ושיתפו את הורי הגן בפעילות למען הסביבה) וביטאו התנהגות פרו סביבתית, ושש גננות בקבוצת ביקורת שלא השתתפו בהשתלמות.

ראיונות העומק החצי מובנים עסקו במכלול התפיסות וההגדרות העצמיות של ההיסטוריה המקצועית ותפיסות העולם החינוכיות של המרואיינות. ניתן לחלק את השאלות ל- 3 עולמות תוכן: האחד – תפיסת ההיסטוריה המקצועית של הגננת – והתנאים שתרמו להתפתחותה. השני – הכרת ה"אני מאמין" המקצועי של הגננת – וההעדפות השונות בדרכי עבודתה, והשלישי – הבנת תפיסתה את הבחירה בתחום הסביבה כנושא חינוכי. בתוך כך נשאלו שאלות על  מערך הקשרים הקיים בין התפיסות וההגדרות העצמיות לבין מערכות היחסים השונות אותן מנהלות המרואיינות (משפחה, מקום עבודה, כפר, מדינה). הראיונות התנהלו בסגנון פתוח ואפשרו למרואיינות להתבטא בחופשיות. הראיונות נותחו בניתוח נושאי (תמתי), בתהליך של פירוק והרכבה שמשמעותו פירוק הנתונים הגולמיים, זיהוי המושגים הבסיסיים, הקטגוריות וההיגדים המשמעותיים וארגונם מחדש לתמות מבניות משותפות (בן יהושע, 1990).

ממצאי המחקר מעלים ארבעה תנאים עיקריים להתפתחותה של התנהגות פרו סביבתית. תנאים אלו נמצאו קשורים קשר הדוק להקשר החברתי והמקומי בו פועלות הגננות, חברה קולקטיבסטית, פטריארכלית, ומקבלים חיזוק מהשוואה בין קבוצת המחקר וקבוצת הביקורת. תנאי ראשון שעולה מהמחקר, היא זהותן האישית והמקצועית של הגננות. הגננות הפרו סביבתיות הן בעלות ערך עצמי גבוה, תחושת חוללות עצמית גבוהה, יוזמה ועצמאות. תנאי שני הוא התמיכה המקצועית, המשפחתית, והקהילתית שמקבלת העשייה הפרו סביבתית של הגננות. כלל הגננות הפרו סביבתיות קיבלו תמיכה מקצועית, ידע והנחייה בנושאי סביבה במסגרת ההשתלמות שהשתתפו בה.  מלווה תמיכה זו, תמיכה משפחתית שהגננות מקבלות מתחילת דרכן המקצועית - במהלך לימודי המקצוע, לימודי ההמשך ולאורך כל פעילותן בגן. בנוסף מקבלות הגננות תמיכה מקהילת הורי הילדים בגן, המשתפים פעולה ונרתמים ליוזמות הגננת בתחום הסביבה ובכלל.

תנאי שלישי, התלוי בקודמו היא הלגיטימציה שמקבלת העשייה הפרו סביבתית לאיתגור מבני הכוח המגדריים, חופש פעולה והשגת מערכת מגדרית הוגנת יותר, הפוגשת גם את המרחב הציבורי. לגיטימציה הנובעת הן מהלגיטימציה שמקבלת מסגרת הגן כמרחב לביטויה של הגננת ורעיונותיה, והן מאופייה של העשייה הפרו סביבתית, המרוכזת פעמים רבות בעבודת אדמה, אשר שורשיה ההיסטוריים והתרבותיים של החברה הפלסטינית קשורים אליה. תנאי רביעי הוא, חווית ההעצמה הפרטנית המתחזקת הודות לביטויי התנהגות פרו סביבתית בקרב הגננות, ומרחיבה את ביטויה העצמי במרחב הביתי, המקצועי והקהילתי. בהשוואה, מרבית גננות קבוצת הביקורת נמצאו כבעלות תחושת חוללות עצמית נמוכה, ערך עצמי נמוך וחווית קושי מהתמודדות עם אתגרים אישיים ומקצועיים. בקרב גננות אלו נמצאה תמיכה משפחתית, מקצועית או קהילתית, מעטה. וניראה כי הן מייחסות מקום מועט לביטוי אישי שלהן דרך עבודת הגן ומקיימות קשר מצומצם עם ההורים. נושא הסביבה נתפס על ידן כנושא החורג מהשגרה, אשר הן נעדרות ידע לגביו, וחוששות מהמפגש עם המרחב הציבורי שמצריך העיסוק בנושא זה.

​