מעצבים תעשייתיים מספרים: שביעות רצון מהעבודה, הקשר בין התעשייה לסביבה ומידת השפעתו של מעצב בתהליך פיתוח מוצר

עדי נוימן

המנחים: ד"ר שרון טוקר וד"ר יונתן ונטורה

מחקר זה התמקד בתפיסותיהם של מעצבים תעשייתיים צעירים לגבי יחסה של התעשייה לסביבה, בגורמים לשביעות רצונם של מעצבים תעשייתיים מעבודתם וכן באופן בו הם תופסים את תפקידם ואת מידת השפעתם בתור מעצבים בתהליך פיתוח המוצר. תוך שימוש בראיון מובנה, המחקר חושף את תפיסותיהם של תשעה מעצבים תעשייתיים העובדים בתעשייה בישראל, ומצביע על מגמות הן ביחס לתפיסתם לגבי התעשיה והסביבה והן לגבי מידת השפעתו של המעצב התעשייתי בתעשייה.
לאור המחסור במחקרים העוסקים באוכלוסיית המעצבים בכלל, ובעיסוקם בנושאים סביבתיים בפרט, למחקר זה חשיבות רבה. מחקר זה מאשש מסקנות של מחקרים קודמים אודות מידת השפעתם של מעצבים תעשייתיים בישראל, ומצביע על פער בין התפיסה התיאורתית של המקצוע בעיני המעצבים לבין מידת השפעתם בפועל.

הפרק הראשון של המחקר עוסק בגורמים לשביעות רצון מעבודת העיצוב התעשייתי ובוחן את מיקומו של המרכיב הסביבתי בתוך מערך גורמים אלו. המחקר מראה כי אף על פי שנושא זה עשוי להוביל לשינוי במידת שביעות הרצון של המעצבים מעבודתם, אין הוא נתפס כגורם עיקרי מבין מרכיבי העבודה השונים. כל ההשערות לכך שגורם זה נתפס כגורם משני, מצביעות על פערים חינוכיים הן בקרב המעצבים והן בקרב החברה בה הם פועלים.

הפרק השני במחקר זה עוסק בהשפעות התעשייה על הסביבה, ובתחושותיהם של המעצבים עצמם בנוגע להשפעות אלו. כלל המעצבים במחקר הצביעו על פגיעות סביבתיות הנגרמות כתוצאה מהתעשייה בה הם עובדים, ומרבית המעצבים אף הצביעו על כך שהשפעות שליליות אלה מפריעות להם. המחקר מצא כי כלל המעצבים, בין אם הנזק הנגרם לסביבה מפריע להם ובין אם לאו, מפתחים דרכי התמודדות עם תחושותיהם ביומיום. דרכי התמודדות אלה כוללות מזעור של הנזק באופן יחסי, התמקדות בפעולות הסביבתיות שכן נעשות, הדחקה והרחקה מפעילויות היומיום, התמקדות בערך החיובי של המוצרים ולמידה לטובת שינוי עתידי.

הפרק השלישי עסק במידת השפעתו של מעצב תעשייתי בתהליך פיתוח מוצר. כאן, נמצא פער בין תפיסתם התאורטית של המעצבים את מקומם במקצוע כבעלי השפעה רחבה, לבין האופן בו הם מתארים את מידת השפעתם האישית בעבודתם בפועל, ככפופים לרצונותיו של הלקוח. ממצאי המחקר מראים כי ישנם מספר גורמים אשר עשויים להביא לשינוי בדרישות הלקוח, ביניהם בשלות חברתית ודרישה מצד המשתמש הסופי, דרישות רגולטוריות ושיקולים כלכליים. עוד עולה בפרק זה כי קיים פער חינוכי בקרב המעצבים התעשייתיים בדבר האפשרויות הסביבתיות העומדות בפניהם בתהליכי פיתוח מוצר.

שלושת פרקי המחקר מצביעים על חשיבות החינוך הסביבתי בקרב אוכלוסיית המעצבים, הן במסגרת לימודי העיצוב והן במסגרת לימודי המשך למעצבים אשר עובדים במקצוע, לקידום אג'נדה סביבתית בעולם הייצור. יתר על כן, מן המחקר עולה כי על החינוך לשלב ידע אודות ההשפעות הסביבתיות של התעשייה עם כלים אופרטיביים ליצירת מוצרים סביבתיים יותר. 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>