המתאם בין הצלחת הרבייה של התנשמות בעמק בית שאן למספר שנות גידול אספסת, למספר תיבות הקינון ולמיקומן בשטח

הצלחת הקינון של עופות דורסים מושפעת מגורמים רבים, כגון כמות המזון, סוג הקן ומיקומו, תחרות, טריפה, הפרעה אנושית, מאבקים טריטוריאליים וגורמים אביוטיים. הגורם העיקרי המגביל את גודל התטולה הוא המזון, כלומר כמות האוכל הזמינה להורים לשם האכלת הגוזלים, והיא שתקבע את גודל התטולה. התנשמת הינה טורף אופורטוניסטי (סתגלני) בעלת העדפה ברורה בעולם כולו למכרסמים קטנים, המהווים  90% מסך הטרף שלה. נברנים, הנמצאים באזורים חקלאיים ונחשבים לאחד המזיקים הגדולים בגידולי שדה בכלל ובשדות אספסת בפרט, הינם מזון מועדף על התנשמות, כנראה בשל קלות לכידתם.

לאור ההכרה בהשלכות השליליות של השימוש האינטנסיבי בכימיקלים רעילים בחקלאות על הסביבה ועל בריאות האדם, ולאור יכולות הציד של התנשמות וצריכת כמויות גדולות של מכרסמים במזונן, מהווה התנשמת אמצעי הדברה ביולוגי, טבעי וזמין בשטחים החקלאים. בשל המחסור במקומות קינון טבעיים, הצבת תיבות קינון נחשבת לדרך המקובלת והיעילה בעולם לשימור תנשמות, ולהדברה ביולוגית. בשיטה המסורתית תיבות קינון הותקנו על מגדלי כנסיות ומבנים ברחבי אירופה, כך שהן מדמות חללים חשוכים בעצים גדולים. כיום, הצבת תיבות קינון בשטחים חקלאיים מעודדת את ביסוס אוכלוסיית התנשמות ומגבירה את לחץ הטריפה על המכרסמים באזורים אלו. בשל סמיכות תיבות הקינון ליישובים, לכבישים ולפעילות החקלאית, קיימת הפרעת אדם שעלולה לפגוע בהצלחת הרבייה של התנשמות. הפרעה זו הינה אקוטית במיוחד בזמן הדגירה והבקיעה של הגוזלים, שכן היא עלולה לגרום לתנשמת הבוגרת לנטוש את הקינון.

עופות משקיעים זמן ואנרגיה בחיפוש ובחירת מקום קינון אופטימלי עבורם. הצלחת הרבייה של התנשמות בתיבות הקינון נחקרה רבות והנה מושפעת מגורמים רבים, כגון טמפרטורה, מאפייני התיבה, מיקום התיבה בשטח והקרבה לסוגי גידולים שונים, סמיכות לתיבות קינון נוספות וזמינות המזון בשטח. גם למשתנים סביבתיים כגון הקרבה ליישובים או מאגרי מים וכן הקרבה לכבישים, יש השפעה על רביית התנשמות והם נחקרו בעיקר באירופה אך גם בישראל. נראה שלא ניתן לקבוע בצורה מוחלטת מהן התכונות הבלעדיות הנדרשות מבית הגידול כדי שהצלחת הרבייה תהיה מרבית.

רוב תיבות הקינון הממוקמות כיום ברחבי הארץ הוצבו על ידי החקלאים בצורה עצמאית ואינטואיטיבית, במטרה לשמש להדברה ביולוגית נגד מכרסמים. לאורך השנים ועם הניסיון בשטח, ובזכות ניטור ומחקר ארוכי טווח, פותחו ושופרו תיבות הקינון ומיקומן בשטח, בכדי לאפשר תפוסה ורבייה מקסימלית של התנשמות. המטרה היא להגיע ליעילות מקסימלית עבור החקלאים מבחינת הצלחת ההדברה הביולוגית, לצד חשיבות שימור מגוון המינים ושמירת טבע.

במחקר זה נבדקה התפוסה בתיבות הקינון והצלחת הרבייה של התנשמות כפונקציה של גיל שדות האספסת ותקופות הגידול שלה. בנוסף, בחנתי את הצלחת הרבייה של התנשמות כפונקציה של מקומות קינון ואת ההשפעה של הפרעת אדם בשל מיקום תיבות הקינון באזורים החקלאיים ובקרבת האדם, על הצלחת הרבייה. מטרת המחקר היא ללמוד האם הצבת תיבות הקינון על ידי החקלאים קיימת בעיקר במקומות בהם נזקי המכרסמים קשים יותר, וכיצד זה משפיע על הצלחת הרבייה של התנשמות. כמו כן האם אופן הצבת תיבות הקינון בשדות החקלאיים, בצורה הקיימת כיום ובקרבת האדם, הכוללת פעילות חקלאית סביבן ועל כן אפשרות להפרעה אנושית, מחלישה את סיכויי התפוסה והצלחת הרבייה בהן.

אחד הגורמים המשפיעים על משך גידול מחזור אספסת הוא נזקי המכרסמים. מכיוון שאספסת היא גידול רב שנתי, שבמהלכו לא מתאפשרת פעילות פיסית לעיבוד הקרקע, סביר להניח שאוכלוסיית הנברנים תתבסס ותגדל עם עליית גיל השדה בהתאמה. ההנחה היא שעם העלייה בגיל השדה תחול עלייה באוכלוסיית הנברנים המהווים טרף לתנשמות, ובעקבות זה תחול עליה בתפוסה בתיבות, עליה במספר הזוגות המקננים בתיבות סביב אותם השדות ובהתאם לכך עליה במספר הגוזלים (ממוצע גוזלים לכלל הזוגות). בנוסף, נבחן הקשר בין כמות תיבות הקינון בשטח לבין התפוסה בתיבות הקינון ולבין הצלחת הרבייה בהן. ההשערה היא שככל שיהיו יותר תיבות כך ישנה אפשרות לתפוסה גבוהה בהן ולהצלחת הרבייה.

במטרה לבחון שאלות אלו, נערך המחקר  בשדות החקלאיים של עמק בית שאן, תוך התמקדות בשדות אספסת בשנים 2013-2003. נחקרו פרמטרים שונים של הצלחת הרבייה של התנשמות ביחס למשך שנות גידול אספסת וביחס לגיל השדה. נבחנה גם השנה המקדימה לגידולי אספסת, וכן גודל השדה.

נמצא שיש השפעה לגיל שדה האספסת על התפוסה בתיבות הקינון, מספר הזוגות המקננים ומספר הגוזלים אך הקשר אינו  כפי ששיערתי. בשדה שהיה פעיל במשך שנתיים  התפוסה בתיבות הקינון, מספר הזוגות המקננים ומספר הגוזלים היו גבוהים יותר מאשר בשדות שהיו פעילים במשך 3 ו-4 שנים. כמו כן, לא נראה קשר מובהק בין התפוסה, מספר הזוגות המקננים ומספר הגוזלים לנוכחות שדה אספסת בקרבת תיבת הקינון או לגודל השדה.

בכדי לבחון האם שדה מסוים או אזור ספציפי מועדף במיוחד על התנשמות נבדקה הצלחת הרבייה של התנשמות באזורים אלו שנה לפני שגידלו שם אספסת (כלומר היה שם גידול אחר שאינו אספסת ואינו אחיד בכל השדות שנבדקו), וכן בוצעה השוואה בין השנה הראשונה לאחרונה בגידולי אספסת. נראה שכאשר בוחנים כל שדה בנפרד במשך שלוש תקופות גידול, אין הבדלים בממוצעי הצלחת הרבייה של התנשמות (תפוסה, זוגות וגוזלים), כלומר אין השפעה של קיום אספסת או של שנה ראשונה לעומת אחרונה על מדדים אלו. בנוסף, נמצא קשר מובהק ושלילי בין מועד סגירת השדה לבין מספר הגוזלים. ככל שהשדה נסגר מוקדם יותר מספר הגוזלים הממוצע לכל אורך תקופת המחקר היה גבוה יותר. נראה שמיקום השדה משפיע יותר מהגידול עצמו, וכן שישנם שדות בהם פגיעת המכרסמים הנה קשה יותר. ישנם גורמים רבים שיכולים להפוך שדה לפגיע יותר למכרסמים, החל מסוג הקרקע, גובה פני השטח ועד לסוגי הטיפול בשדה.

נבחנו השדות שנסגרו מוקדם יותר מהרצוי (לאחר שנתיים בלבד), ונמצא כי ללא קשר לגודל השדה, היו בשדות אלו יותר תיבות קינון וכן נמצא קשר מובהק וחיובי בין כמות תיבות הקינון למספר הזוגות המקננים ולכמות הגוזלים. לפיכך ניתן לומר שיש תלות ישירה של הצלחת הרבייה בכמות תיבות הקינון הנמצאות בפועל בשדות אלו. נראה שהחקלאים פועלים בצורה אינטואיטיבית ונכונה, ובמקומות בהם נזקי המכרסמים קשים, הם יציבו יותר תיבות קינון וזה ללא קשר לסוג הגידול אספסת או אחר ולא לגודל השדה. בנוסף, בשדה בו הוצבו בעבר הרבה תיבות קינון, עתידים להימצא יותר קינוני תנשמות. ככל הנראה, נוכחות גבוהה של תיבות קינון ושל תנשמות מקננות לא מונעת את התרבות אוכלוסיית הנברנים ואת הסגירה המוקדמת של השדה, אך יתכן שנמנע נזק גדול עוד יותר לתוצרת החקלאית בזכות נוכחות התנשמות.

בעולם ובארץ רב תיבות הקינון מוצבות כיום בקרבת האדם, מטעמי נוחיות ויעילות. לתיבות הממוקמות בשולי השדות מתאפשרת גישה נוחה יותר לתחזוקה וניטור והן לא מפריעות לעבודה השוטפת בתוך השדות של כלים כבדים כגון, טרקטורים ומטוסי ריסוס וכן של אמצעי השקיה.  במחקר זה, בחנתי האם קרבה זו לאדם ולגורמים סביבתיים נוספים, משפיעה על הצלחת הרבייה. נבחנו מרחקים של תיבות הקינון מיישובים, כבישים, שבילי עפר, מאגרי מים, גובה התיבה וכן נבדקו סוגי השטחים שסביב התיבה- שדות פתוחים, מטעים או יישוב. נמצא שקיים קשר חיובי בין התפוסה בתיבות הקינון ומספר הגוזלים לבין מרחק תיבת הקינון מיישובים, וקשר שלילי בין תאריך הטלת הביצים לבין המרחק מיישובים וגובה התיבה. בנוסף, קיים קשר חיובי בין התפוסה בתיבות הקינון לבין גובה התיבה. וכן, קיים קשר חיובי בין מספר הגוזלים לבין המרחק ממקורות מים וקשר שלילי בין מספר הגוזלים למרחק משבילי עפר.

ממצאים אלו חשובים לביסוס הידע של כלל הגורמים המשפיעים על הצלחת רביית התנשמות. הצלחת הרבייה חשובה לשמירת אוכלוסייה קבועה ויציבה של תנשמות ופעילותן כמדבירות ביולוגיות וגם כחלק מתהליך שימור הסביבה ומגוון המינים.