בחינת ממשקי גידול ועיבוד בפרדסים ברי קיימא משמרי קרקע, מים וסביבה

גידולי כיסוי נמצאים בשימוש חקלאי כבר מהעת העתיקה, ובעת המודרנית השימוש בהם התפתח והשתכלל. ישנם יתרונות רבים הנובעים משימוש בממשק הכולל גידולי כיסוי, הן לחקלאי והן לסביבה. היתרון העיקרי של גידולי הכיסוי הינו בהפחתת קצב סחיפת קרקע. סחיפת הקרקע חמורה במיוחד בשטחים חקלאיים המעובדים בעיבוד אינטנסיבי, וקצב הסחיפה בהם יכול לעלות על קצב ההיווצרות הטבעי של הקרקע. סחיפת הקרקע גורמת לאיבוד הקרקע הפורייה ולפגיעה בחקלאי עקב נזקים רבים לתשתיות בשטחים החקלאיים. מלבד הפחתה בקצב סחיפת הקרקע, ממשק הכולל גידולי כיסוי יכול להביא גם לשיפור במבנה הקרקע ובפוריות הקרקע, וכן להגברת חידור וחלחול מי גשם. הגברת החידור והחלחול גורמת להפחתה בעוצמת הנגר העילי, שסוחף איתו כמויות גדולות של מים, וכן חומרי הזנה והדברה המזהמים מקורות מים – רווח לחקלאי ולסביבה. גידולי כיסוי יכולים לסייע גם במניעה של שטיפת חנקן ובקיבוע חנקן, בדיכוי עשבייה, בהגדלת אוכלוסיית האויבים הטבעיים של מזיקים בשטחים החקלאיים, ועוד. מינים רבים ומגוונים של צמחים ממשפחת הקטניות, הדגניים והמצליבים משמשים כגידולי כיסוי. ניתן לשלב מספר מינים בגידולי הכיסוי ובכך להיתרם מיתרונות מגוונים של מינים שונים, וכן להגדיל את המגוון הביולוגי. ממשק הכולל צמחייה מקומית-טבעית הינו בעל פוטנציאל להגביר את המגוון הביולוגי בשטחים החקלאיים ולהפכם למסדרונות אקולוגיים.
מטרת המחקר הינה בחינת ההשפעות של שימוש בסוגים שונים של ממשקי חיפוי קרקע בפרדסים, בכדי לאתר ממשקים שיקנו יתרונות רבים הן לסביבה והן לחקלאים. חקר התועלות הנלוות לממשק של גידולי כיסוי בפרדסים בישראל יוכל לסייע בגיבוש המלצות לקובעי מדיניות ובגיבוש מערכי הדרכה עדכניים בנושא.

במחקר נבחנו שלושה ממשקים שונים של גידולי כיסוי המשלבים חיפוי של צמחייה תרבותית, צמחייה טבעית ושבבי עץ. הממשקים השוו לטיפול ביקורת הכולל חלקות נקיות מעשבייה, כפי שנהוג כיום בפרדסים רבים ברחבי ישראל. במהלך המחקר נערכו דיגומים של צמחיית הכיסוי ונבחנו פרמטרים כגון ביומסה, אחוז כיסוי הקרקע, מגוון המינים ועושר המינים. מי הנגר נדגמו בזמן אירועי גשם בכדי לבדוק את ריכוז הנוטריינטים והסדימנטים הנסחפים בטיפולים השונים. כמו כן נמדדו פרמטרים הקשורים להתפתחות העץ, כגון קוטר גזעי העצים בשטח הניסוי ופרמטרים של כמות ואיכות יבול הפירות.
​
טיפולי הכיסוי ייצרו ביומסה ואחוז כיסוי גבוה, במיוחד בטיפול W-M הכולל צמחייה טבעית. ממשק גידולי הכיסוי הביא גם לעלייה במגוון הביולוגי ובעושר המינים. ריכוז הסדימנטים שנמדד היה גבוה במיוחד בטיפול הביקורת B-B בו הקרקע חשופה ונתונה לסחיפה חזקה באירועי גשם. ריכוז הנוטריינטים שנמדדו היה יחסית נמוך, והנתונים לא היו עקביים. לרוב לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הטיפולים בפרמטרים של קוטר הגזעים, כמות היבול ואיכות היבול, ומכאן שגידולי הכיסוי לא גרמו לפגיעה בקצב גדילת העצים ובהיקף ואיכות היבול.
טיפול W-M, הכולל ממשק של צמחייה טבעית וחיפוי בשבבי עץ, הביא לעלייה במגוון הביולוגי ובעושר המינים, להפחתה בריכוז הסדימנטים הנסחפים עקב יצירת ביומסה גבוהה ואחוז כיסוי קרקע גבוה, ולא גרם לפגיעה בהתפתחות העצים או בהיקף ואיכות היבול. לפי תוצאות מחקר זה, נראה כי טיפול W-M מתאים לשמש כגידול כיסוי באזור השרון. בעתיד מומלץ לבחון כיצד הרחבת השימוש בממשק זה יכולה לעודד הפיכה של פרדסים לפרוזדורים אקולוגיים. בכדי להפיק את מרב היתרונות מממשק גידולי הכיסוי, ישנה חשיבות רבה להרחבת המחקר בנושא לאזורים נוספים בישראל, עקב הצורך בהתאמת גידולי הכיסוי באופן מיטבי לתנאי המקום.