תכנון מסדרונות כבישים בינעירוניים: ניצול הזדמנויות להעצמת תועלות אקולוגיות וחברתיות באמצעות שימוש בנגר הכבישים

הסטודנטית: ליעד מרקוס
מנחים: פרופ' אביטל גזית ופרופ' נעמי כרמון

ייחודה של עבודה זו הינו בבניית גשר בין-תחומי, המחבר בין ידע אקולוגי לבין מעשה תכנוני והנדסי, בהקשר של תכנון מסדרונות כבישים בינעירוניים וניהול הנגר הזורם בם.

 

כבישים בינעירוניים מהווים תשתית חיונית לאורח החיים המודרני, אך נתפסים כבעלי השפעה שלילית על הסביבה וכגורמים לפגיעה במערכות אקולוגיות ובשירותיהן. קיים עניין לבחון כיצד ניתן לצמצם את נזקי הכבישים לאקולוגיה, ובמידת האפשר, להגביר תועלות.

 

נגר הנוצר על פני כבישים נחשב כגורם המסכן את בטיחות הנסיעה, ובנוסף לכך, כגורם מזיק לסביבת הכביש וכמקור לזיהום מקווי המים אליהם הוא זורם (ה"מים המקבלים"). מתכנני כבישים נדרשים להציע פתרונות לסילוק מהיר ויעיל של הנגר, תוך צמצום נזקים לסביבה הסמוכה. למרות שמי הגשמים הם מקור מים, המהווה צורך קיומי לגופי מים טבעיים ולמערכות אקולוגיות, נגר הכבישים אינו מוכר כמשאב שניתן לנצלו. הגדלת היקף השטחים הסלולים, בעקבות תוספת כבישים חדשים והרחבת כבישים קיימים בישראל, צפויה להגביר עוד יותר את כמויות נגר הכבישים, ובהתאם, לצמצם אספקת מים לטבע ולהחריף את הבעיה הסביבתית. קיומה של הבעיה הסביבתית יוצר אתגר מקצועי - להפוך את הנגר ממטרד למשאב.

 

המחקר הנוכחי צמח מתוך שילוב בין שתי גישות מדעיות-מקצועיות: האחת - גישת תכנון רגיש למים - תר"מ (Carmon & Shamir, 2010), לפיה שילוב שיקולי מים בתכנון מרחבי ונופי, כולל שיקולים הנוגעים לנגר כבישים, מאפשר הפחתת נזקים סביבתיים יחד עם הפקת תועלות אקולוגיות וחברתיות; והשנייה - "אקולוגיה של כבישים" (Forman et.al., 2003), העוסקת בשיקום רצועות הקרקע שבתחום זכות הדרך של כבישים בינעירוניים, בעבור השבת תפקודים אקולוגיים שנפגעו עקב פעולות הפיתוח. המחקר משלב בין הגישות, מציע ליישמן במקרים בהם ניתן לנצל הזדמנויות ליצירת מערכת טכנו-אקולוגית לניהול נגר הכבישים. מערכת כזו כוללת מרכיב טכני - כביש  מעשה ידי אדם בתוך הנוף הטבעי; השילוב ביניהם מאפשר  להעצים תועלות אקולוגיות וחברתיות. הזדמנויות ליצירת מערכות טכנו-אקולוגיות יש לזהות כבר בשלבי התכנון הראשוניים, בעת גיבוש התפיסה התכנונית לכביש. 

 

בהתאמה לגישת תר"מ, הנחת המחקר היא שניתן לנצל נגר מכבישים בינעירוניים להפקת תועלות אקולוגיות וחברתיות. היעד הכולל של המחקר הוא לקדם פיתוח בר-קיימא של מסדרונות כבישים בינעירוניים, באמצעות ניצול הזדמנויות המאפשרות להפוך נגר כבישים ממטרד למשאב, היינו, לנצלו עבור תועלות לאדם ולסביבה. לפיכך, המטרות הביצועיות של המחקר היו:

  1. זיהוי תועלות במונחים של שירותי המערכת האקולוגית, אשר ניתן להפיקן מתכנון מערכת טכנו-אקולוגית לניהול נגר כבישים בינעירוניים; 
  2. פיתוח גישה וכלים ("ארגז כלים") לתכנון מסדרונות כבישים בינעירוניים, תכנון משולב של נוף, אקולוגיה וניהול הנגר, להעצמת תועלות אקולוגיות וחברתיות.
  3. זיהוי אמצעים מיטביים (Best Management Practices) לניהול נגר, להפקת תועלות אקולוגיות וחברתיות מנגר כבישים בינעירוניים;
  4. הדגמה של יישום עקרונות התכנון והאמצעים לניהול נגר במקרה בוחן - קטע נבחר בכביש בינעירוני;
  5. הצעה של שיטה להערכה משווה של חלופות תכנוניות והדגמתה, באמצעות הערכה של שלוש חלופות תכנוניות למקרה הבוחן.

 

בבסיס המחקר עומדת סקירת ספרות מדעית ומקצועית, המתייחסת לאקולוגיה של כבישים ולניהול נגר, במיוחד נגר מכבישים. הסקירה כוללת פרסומים שהציגו והעריכו גישות חדשניות לניהול "ירוק" של נגר כבישים: בארה"ב - Low Impact Development (LID); באוסטרליה -Water Sensitive Urban Drainage System  WSUSD)); באנגליה -Sustainable Urban Drainage System (SUDS) ובישראל – Water-Sensitive Planning (WSP), כמו גם פרסומים של רשויות תחבורתיות בעולם ובישראל. נוהל המחקר כלל גם התייעצויות ישירות עם מומחים בתחומי הנדסת כבישים, הידרולוגיה ואגרונומיה; איסוף מידע על מצבים רלוונטיים בישראל, באמצעות סיורי שטח ובחינה של מפרטים לביצוע כבישים, ביחד עם ניתוח פרטים טכניים לביצוע של פרויקטים המקודמים היום. כל אלה, כולל סקירת הספרות, שימשו עבור השגת שלוש המטרות הראשונות דלעיל.

 

המטרה הרביעית, הדגמת היישום של עקרונות התכנון ואמצעי התכנון, שנכללו ב"ארגז הכלים" המוצע, מומשה באמצעות מקרה בוחן של קטע קצר מכביש 9 בין מחלף בקה-ג'ת בכביש 6 לבין צומת חביבה (9/581). המטרה החמישית, ההערכה המשווה, הודגמה באמצעות מתן ציוני הערכה, לכל אחת משלוש חלופות תכנוניות לקטע הכביש שנבחר: א. חלופת מצב קיים (שבוצע על ידי חברת "דרך ארץ" בשנת 2004); ב. חלופה של תכנון הרחבת הכביש על ידי חברת "נתיבי ישראל" (פברואר 2013); ג. חלופת תכנון על בסיס התכנון העקרוני המוקדם של הרחבת כביש 9 על ידי חברת "נתיבי ישראל" (חלופה ב'), אשר בה יושמו הצעות המחקר בצורת "ארגז כלים" ייעודי לניהול נגר. כל חלופה קיבלה תשעה ציוני הערכה, בהתאמה למידת המימוש של כל אחד מתשעת העקרונות התכנוניים שהמחקר מציע לאמצם.

 

"ארגז הכלים" למתכנן מהווה תוצר מרכזי של מחקר זה. באמצעות הספרות הרלבנטית זוהו יחסי גומלין בין נגר וזרימתו לבין התועלות המגוונות, אשר ניתן להפיקן מתכנון מערכת טכנו-אקולוגית לניהול נגר כבישים בינעירוניים. תועלות אלה בוטאו במונחים של שירותי המערכת האקולוגית ותורגמו למטרות תכנוניות משולבות כלהלן: שירותי ויסות - שימור קרקע באמצעות מניעת ארוזיה וסחף קרקע, ושיפור איכות המים; שירותי אספקה - אספקת מים למגוון צרכנים במערכות אקולוגיות, וביניהם צמחיה וגופי "מים מקבלים" - בריכת חורף, נחל טבעי, מי התהום; שירותי תמיכה - הנגר ושירותיו תומכים במגוון ביולוגי; וגם שירותי תרבות משלושה סוגים - אסתטיקה ואיכויות חזותיות-נופיות, פנאי ונופש, חינוך וידע.

 

בכדי לקדם השגתן של המטרות שנמנו לעיל, "ארגז הכלים" שמציע המחקר כולל סדרה של תשעה עקרונות תכנוניים: א. זיהוי וניצול הזדמנויות לבניית מערכות טכנו-אקולוגיות התורמות לקידום שירותי המערכת האקולוגית; ב. מיתון והשהייה של זרימת נגר; ג. שימוש במשאבים טבעיים מקומיים, ביוטיים ואביוטיים (לדוגמא: צמחיה, קרקע ואבנים); ד. הגברת מורכבות מבנית (structural complexity); ה. שמירה על רצף פיזי ליצירת קישוריות; ו. יצירת ערכים מוספים חברתיים; ז. שימוש באמצעים רב-תכליתיים (מרובי מטרות); ח. התאמת האמצעים להעצמת תועלות אקולוגיות וחברתיות על פי נתוני האתר; ט. חתירה לאיזון בין עלויות להקמת מערכת לניהול נגר ותחזוקתה לבין התועלות המופקות ממנה.

 

תרומה מרכזית של המחקר מתבטאת בשילוב בין דיסציפלינות וגישות מקצועיות שונות ובתרגומן לשפת המעשה, ובמילים אחרות: בתרגום תובנות אקולוגיות לעקרונות תכנוניים ישימים. חשוב לציין שהמטרות והעקרונות שהמחקר מציע לאמצם נראים מתאימים לקידום השגתן של תועלות סביבתיות וחברתיות לא רק בתכנון מסדרונות כבישים בין עירוניים, אלא בתכנון שטחים פתוחים באשר הם.

 

בנוסף לכך, המחקר מציע שלושה עשר אמצעים, מלווים בדוגמאות, שיכולים להיחשב כמיטביים (Best Management Practices), לאחר שנמצאו מתאימים עבור יישום עקרונות התכנון המוצעים ועבור שילובם במערכת הטכנו-אקולוגית לניהול נגר במסדרונות כבישים בינעירוניים. הטרמינולוגיה המוצעת במחקר מאפשרת לגשר בין שני התחומים ולקדם תכנון משולב רב-תחומי, המהווה את אחד מעקרונות היסוד בגישת תר"מ.

 

הגישה המוצעת במחקר זה לניצול הזדמנויות במסגרת תכנון מסדרונות כבישים בין עירוניים ומידת הצלחתה עדיין לא נבחנו בפועל. מומלץ לבחון אותן ובד בבד להשלים פיתוחו של "ארגז כלים" ישראלי, הכולל היבטים הנדסיים והיבטים כלכליים, לצורך הכללתם בשיקולי עלות-תועלת בתכנון מסדרונות כבישים בינעירוניים.

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive