הערכת החשיפה לזיהום אויר באמצעות מיפוי פיזור גודל חלקיקים בכיח מגורה בגוש דן

הקשר בין זיהום אויר חלקיקי לתחלואה נשימתית ותמותה, ידוע ונחקר מזה כ 40- שנה. אבק הינו תערובת של נוזלים ומוצקים, כאשר אבק מרחף מוגדר כחלקיקים שגודלם קטן מ- m μ 40 . חלקיקים נשימים הם חלקיקים הקטנים מ- m μ 10 , המסוגלים לחדור לדרכי הנשימה. זיהום אוויר נוצר מפליטת מזהמים לאטמוספרה ממקורות טבעיים כמו סופות אבק וגרגרי אבקת צמחים, וכן ממקורות אנטרופוגניים תחבורה, ייצור אנרגיה, תעשייה, הסקה ועוד.

חשיפה מתמשכת למזהמים באוויר שמקורם אנטרופוגני כרוכה בשינויים תת-קליניים בתפקודי הריאות ובהופעת סימנים דלקתיים ואנטיאוקסידנטיים בכיח. ריכוז הזיהום אליו נחשפת האוכלוסיה הוא תוצאה של פליטת מזהמים ואופן פיזורם באוויר. פיזור מזהמים בתנאי פליטה דומים מותנה במיקום מקורות הזיהום (תעשייה, תחנות כוח, כבישים ראשיים), בתנאים המטאורולוגיים (בתנאי יציבות – פיזור חלש) וצפיפות הבינוי (ככל שהקניון העירוני צר וגבוה ריכוז המזהמים עולה). 

בישראל פרוסות 22 תחנות ניטור השייכות למערך הניטור הארצי (מנ"א) המשרד להגנת הסביבה, המודדות את איכות האוויר. בנוסף, פזורות תחנות של גופים שונים כמו חברת חשמל. ניטור המזהמים המבוסס על תחנות ניטור אינו מסוגל לייצג את כל המרחב העירוני המורכב מאוד מבחינת גורמי הבינוי, הטופוגרפיה והגיאומטריה. הניטור הסביבתי הוא כלי הבקרה העיקרי להערכת סיכונים והוא משמש בסיס למודלים. אך המודלים הקיימים להערכת הנזקים הביולוגיים מורכבים מאוד. ניטור ביולוגי מאפשר קבלת מידע עבור ספיגה וצבירה של חומרים והיקפן ונזק ישיר על המערכות המטרה, ולכן יתרום להערכה מדויקת יותר של הקשר בין זיהום אויר למצבים פתולוגים שונים. שילוב של ניטור ביולוגי וניטר סביבתי יכול לתת את מירב המידע של נזקי זיהום אוויר.

בדיקת כיח מגורה משמשת לחקר ולאבחון של מחלות ריאה שונות - סרטן ריאות, זיהומים ריאתיים, שחפת, אסטמה ומחלות כרוניות של דרכי הנשימה. בדיקת כיח המגורה הינה היום בדיקה בעלת משמעות קלינית ובאמצעותה ניתן למפות את תמונת התאים והמתווכים ( mediator ) של דרכי הנשימה בשנים האחרונות הוכח גם שתכולת החלקיקים אשר בדגימה יכול להיות כלי מדידה אמין ולשמש כניטור ביולוגי לחשיפה לאבק מזיק וזיהום אוויר.