מחקרים

אחת השאלות החשובות ביותר לעתיד המגוון הביולוגי בעולם, היא כיצד ניתן לאזן בין הדרישות הגדלות לתוצרת חקלאית מזה, ובין הצורך לשמור על בתי הגידול הטבעיים ועל החיוניות של המערכות האקולוגיות מזה. המגוון הביולוגי באזורים חקלאיים חיוני לקיימות ארוכת טווח של המערכות החקלאיות,  משום שהוא מספק למערכות החקלאיות מגוון של שירותים אקולוגיים, ובהם ויסות נגר וסחף, פירוק פסולת אורגנית ומיחזור של חומרי הזנה, שירותי האבקה ובקרת מזיקים.

למרות שאין כיום ספק לגבי חשיבות המגוון הביולוגי לקיימות של המערכות החקלאיות, החקלאות המתועשת מוסיפה להיות גורם מניע מרכזי בפגיעה המתמשכת במגוון הביולוגי. נופים חקלאיים בעולם ובישראל עוברים תהליכי תיעוש ואינטנסיפיקציה, או נמצאים במגמה של נטישה והסבה לשימושי קרקע חלופיים. תהליכים אלה מגבירים את קיטוע השטחים הטבעיים, פוגעים במגוון הביולוגי, ומאיצים תהליכי הידרדרות בתפקוד של מערכות אקולוגיות. 

במדינות רבות בעולם, הכרה בחשיבות של שימור המגוון הביולוגי באזורים חקלאיים מתורגמת לשינויים במדיניות החקלאית. באירופה, למשל, נעשה שימוש בתמריצים כלכליים כדי לעודד אספקת שירותים אקולוגיים רצויים במרחבים חקלאיים. כמו כן, נופים חקלאיים ערכיים לשימור המערכות האקולוגיות (High Nature Value Farmlands - HNVs) מוכללים ברשת האזורים המוגנים וזוכים להגנה סטטוטורית. בישראל, לעומת זאת, במדיניות התכנון הלאומית הנוכחית לא קיימים קריטריונים אקולוגיים לאבחנה בין ערכם הציבורי של אזורים חקלאיים שונים, והמדיניות החקלאית אינה מכוונת לעידוד אספקת שירותים אקולוגיים ושימור משאבי טבע בנופים החקלאיים. מצב זה מאפיין מדינות רבות באגן הים התיכון.

המחקר נועד לבדוק מהן ההשפעות של סוגים שונים של חקלאות, ושל מגמות אינטנסיפיקציה של החקלאות על המגוון הביולוגי באזורים ים-תיכוניים ערכיים לשמירת טבע; לאפיין את הדרך לתת מענה למתח בין דרישות החקלאים לבין דרישות שמירת הטבע באזורים אלו; ולהעריך באיזו מידה כלי מדיניות המופעלים כיום בעולם, כמו תשלומים עבור אספקת שירותים אקולוגיים, מתאימים להנעת המגמות החקלאיות הרצויות לשימור טבע באזור שפלת יהודה. המחקר נערך בחבל עדולם בשפלת יהודה, המהווה צומת מפגש לפאונה ופלורה מאזורים פיטוגיאוגרפיים שונים -  ולכן מאופיין במגוון ביולוגי גבוה וייחודי. חבל עדולם משמש במחקר הזה כמקרה בוחן המייצג אזור ים-תיכוני ערכי לשימור המערכות האקולוגיות, שבו מתקיים פסיפס של שימושי קרקע טבעיים וחקלאיים האופייני לאזורים ים-תיכוניים.

המחקר נועד לענות על שלוש שאלות מרכזיות, הכרוכות זו בזו. הראשונה, עד כמה הממשק החקלאי הקיים כיום בעדולם מתאים, מבחינה אקולוגית, לתמיכה בשימור מגוון פרוקי רגליים קרקעיים (חיפושיות ועכבישים); השנייה, מהם הכוחות המניעים המשפיעים על שימושי הקרקע במרחב הכפרי בעדולם; והשלישית, מהם הפערים בין העמדות שחקלאי האזור מבטאים לגבי עתיד החקלאות באזור, ובין הממשק החקלאי הרצוי מבחינה אקולוגית. 

זהו מחקר בין תחומי, המשלב  בין מחקר אקולוגי - על דגמים במבנה החברה של פרוקי רגליים (חיפושיות ועכבישים) בשפלת יהודה, לבין מחקר במדיניות סביבתית - על הפער בין המדיניות החקלאית הקיימת לבין המדיניות החקלאית הדרושה לשימור המגוון הביולוגי באזורים חקלאיים בישראל בכלל, ובשפלת יהודה בפרט. על מנת לענות על שאלות המחקר, בחרתי לערוך את העבודה בשלושה חלקים: חלק המייחס למחקר האקולוגי, חלק הבוחן את המדיניות החקלאית, וחלק המציע מתווה ליישום מסקנות המחקר.  

דיווח סביבתי צובר תאוצה בארץ ובעולם כאמצעי חדש לפיקוח של מחזיקי עניין על פירמות. בדומה לדיווח פיננסי, הדיווח הסביבתי אמור להציב פרמטרים כמותיים ואיכותיים לטיב החברה להשקעה ולקדם שקיפות עבור משקיעים ומחזיקי עניין נוספים. בפועל, לא קיימים פרמטרים ברורים לדיווח סביבתי ולכן הוא לא תמיד תורם ליכולת להעריך את הסיכונים וההזדמנויות הסביבתיים של הפירמה וליכולת להשוות בין פירמות, במיוחד בשל ההבדלים הגדולים בין צרכי הדיווח בסקטורים שונים. על אף ההתפתחות הרבה בדיווח הסביבתי בישראל, כמעט ולא נעשו מחקרים מקיפים בתחום. הנושא עדיין נמצא בארץ ברובו מחוץ לשיח האקדמי ומתפתח כמעט ורק במישור העסקי. מטרת מחקר זה היא להציג כלי מחקרי להערכת איכות הדיווח הסביבתי של פירמות וליישם אותו על המקרה הישראלי.

עבודה זו מציגה מתודולוגיה להערכת טיב הדיווח הסביבתי (להלן: "מהותיות הדיווח"), בהתבסס על דוח של קהילות המשקיעים ה- EFFAS וה- DVFA , בו נבנתה רשימה של מדדים המהותיים לדיווח בנושאי סביבה, חברה וממשל לכל סקטור בנפרד. העבודה אומדת את מהותיות הדיווח הסביבתי באמצעות בחינת נוכחות המדדים הסביבתיים מהדוח הנ"ל בקרב פרסומים של חברות ציבוריות בסקטורים נבחרים בישראל, בהשוואה לצפון אמריקה, ובוחנת את הגורמים המשפיעים עליה. המדגם כולל את החברות הישראליות הנכללות במדד 100 בבורסה לניירות ערך בת"א מסקטורים הבנקאות, הכימיה והטלפוניה וכן חברות ציבוריות מקבילות להן בגודלן (הן באופן מוחלט והן באופן יחסי לשוק) שנסחרות בבורסה לניירות ערך בניו-יורק. הניתוח נעשה עבור השנים XXX-YYY . ניתוח ועיבוד הנתונים נעשה הן על-ידי חישוב שיעור הדיווח של האינדיקטורים המהותיים עבור כל פירמה במדגם והן ברמת האינדיקטור עצמו על-ידי אמידת ההסתברות לדווח בעזרת מודל רגרסיה.

להלן הממצאים המרכזיים:

• בהתאם להשערת המחקר, הדיווח בפועל רחוק מלשקף את צרכי המשקיעים – רק 17 אחוזי דיווח של האינדיקטורים המהותיים למשקיעים בקרב החברות במדגם. גם בניכוי חברות שאינן מדווחות, אחוז הדיווח מגיע רק ל-35 אחוזים. 
• הדיווח של אינדיקטורים מוכרים בעלי הד ציבורי גבוה ב-26.6 נקודות האחוז בהשוואה לדיווח של אינדיקטורים אחרים. רצוי לתת כבר בתקציר דוגמא לאינדיקטור מוכר בעל הד ציבורי (מציעה, כלל, להחליף הכל למילה העברית "מדד") 
• הדיווח של פירמות ציבוריות ישראליות נמוך יותר מהדיווח של פירמות ציבוריות צפון אמריקאיות בכ-7 נקודות האחוז בממוצע, אם כי הפער מוסבר בעיקר על ידי הפערים בגודל הפירמות. בבחינה סקטוריאלית עולה כי סקטור הכימיה בישראל נמצא בפיגור ניכר ביחס לחברות אמריקאיות, עם שיעור דיווח של כ-15 נקודות האחוז נמוך יותר.
• שיעור הדיווח של החברות הגדולות גבוה יותר, כאשר הגודל הרלוונטי הוא גם במונחים מוחלטים אך בעיקר יחסית לגודל השוק. ממצאים אלו מתיישבים עם ההשערה שהפירמות המובילות בשוק המקומי נאלצות לדווח טוב יותר משום שעיקר הלחץ הציבורי מופנה אליהן.
• החברות הישראליות, ובמיוחד המובילות, דומות יותר באיכות הדיווח שלהן לחברות המובילות בצפון אמריקה מאשר לחברות בעלות שווי שוק דומה להן.
• בהתאם לממצאים בספרות, ענף הכימיה, שהוא המזהם ביותר, הוא גם הענף עם שיעור הדיווח הגבוה ביותר.
• פלטפורמת הדיווח המקובלת בעולם, ה- GRI, היא דומיננטית במיוחד בישראל. נמצא כי השימוש בפלטפורמה זו מביא לדיווח מהותי יותר, במיוחד אם הוא עבר ביקורת חיצונית. עם זאת, גם שימוש בפלטפורמה זו אינו מוביל לדיווח מהותי מלא.
• לחץ ציבורי לדווח, הנאמד בעבודה על פי דרישות הדיווח של ארגון ה-CDP, מביא לדיווח מהותי יותר. נמצא כי דרישות הארגון הביאו לשיעור דיווח גבוה יותר של כלל האינדיקטורים המהותיים.

הפער הגדול שנמצא בין ביצועי הפירמות לבין צרכי משקיעים בכל הנוגע לדיווח סביבתי, יש בו כדי לאותת על שינוי קרב בתחום. אם עד לפני מספר שנים עצם פרסום דוח סביבתי היה בו כדי לשכנע משקיעים שמדובר בחברה אחראית שמנהלת את סיכוניה באופן מלא ואף מפנה משאבים לטובת הסביבה, הרי שכיום חלה התפכחות בנושא. הדוחות הוולונטרים במתכונתם הנוכחית אינם מספקים עוד את ציבור המשקיעים והם דורשים כלים אמינים ועקביים. נראה כי השלב הבא בתחום יהיה רגולציה וסטנדרטיזציה של הדיווח הסביבתי. 

בעידן המודרני, לערים תפקיד מרכזי מאחר ועיקר ההתיישבות האנושית הינה ועתידה להיות אורבאנית. מכאן שאחד האתגרים העכשווים בשדה התכנון הינו יצירת סביבת חיים איכותית בתוך הערים עבור תושביהן. מערכת איכותית של שטחים פתוחים בעיר היא נקודת מפתח להשגת סביבה איכותית כזו. 

השטחים הפתוחים העירוניים הם חלק מהשלד של המרחב העירוני והם מספקים מגוון של תועלות לרווחת האדם ולשיפור התפקוד העירוני. בשנים האחרונות עלתה המודעות בעולם ובארץ לשמירה, טיפוח ועידוד מגוון מיני בר (צומח וחי), בתחומי העיר כחלק מהאמצעים ליצירת מערכת איכותית של שטחים פתוחים. החשיבות של שטחים פתוחים אשר מקיימים מגוון מיני בר, אינה בהכרח בהיותם מכילים ערכי טבע נדירים או בתי גידול ייחודיים אלא בהעשרת היצע הפעילויות העומדות לבחירה בפני התושבים ובתרומה חינוכית, חברתית ונפשית לחייהם של האנשים הגרים בקרבת שטחים כאלה. 

עבודה זו מתמקדת בתכנון ועיצוב בתי גידול מעשה ידי אדם- 'יש מאין' בשטחים פתוחים עירוניים, להבדיל משטחי שימור או שיקום של מערכות טבעיות. השטחים הפתוחים העירוניים היום בישראל אינם מעודדים די הצורך קיום של מגוון מיני בר בתוכם, והזירה התכנונית היא הזירה המשמעותית ביותר ליצירת השינוי.

מטרת המחקר היא לפתח הנחיות תכנון נוף לשטחים פתוחים בסביבה העירונית בישראל, המכוונות להעשרתם במגוון מיני בר מקומיים של צומח וחי. הרקע העיוני למחקר סוקר שלושה נושאים מרכזיים: שטחים פתוחים עירוניים ומגוון מינים, השפעות הסביבה העירונית על מיני הבר והגורמים המעודדים עושר ושפע מיני בר. בהתבסס על ספרות העוסקת באקולוגיה ובתכנון נוף עירוני וראיונות עם מומחים, המחקר מגדיר מערכת של קריטריונים להליך תכנון, ניהול ותחזוקה לשילוב מיטבי בין פיתוח עירוני, חווית המבקר והדרוש לקיום מיני הבר. המערכת כוללת חמש קבוצות של קריטריונים, כאשר עבור כל קריטריון פותחה סדרה של מדדים. קבוצות הקריטריונים הם: הגיאומטריה של האתר, עיצוב האתר, האדם ומיני הבר, הליך התכנון וניהול ותחזוקה. 

בשלב הבא של העבודה נבחרו כמקרי בוחן, שמונה שטחים פתוחים עירוניים בישראל, אשר תוכננו במטרה לעודד מיני בר. האתרים נבחנו באמצעות מערכת הקריטריונים. בחינה זו איפשרה להשוות את התכנון והניהול שלהם למודל מיטבי מחד וללמוד על יעילותו מתוך מקרי הבוחן מאידך, וזאת כבסיס לניסוח הנחיות תכנון.

המחקר עוסק בנושא השימוש העירוני החוזר במרחבים עירוניים מנקודת מבט רחבה ובדגש על ההקשר הסביבתי לנושא זה; שימוש עירוני חוזר הוא פעולה המתרחשת בערים כל העת, בין אם כתוצאה מ'תכנון מלמעלה' ובין אם מ'תכנון מלמטה', מאריכה את מחזור החיים של המרחב העירוני וכוללת יתרונות רבים מהיבטים שונים.

עבודה זו מבקשת לבחון את השימוש העירוני החוזר בהיקף נרחב - בבניינים, תשתיות, מרקמים ומרחבים עירוניים, ולשלב אותו בתהליכי תכנון ופיתוח בר קיימא. במסגרת המחקר נבנה גוף ידע תאורטי הבוחן היבטים סביבתיים, כלכליים, חברתיים, תרבותיים ואדריכליים בשימוש עירוני חוזר. כמו כן, המחקר כולל זיהוי וניתוח תהליכים, סוכנים, גישות ואמצעים תכנוניים לשימוש עירוני חוזר, ברמת המדיניות העולמית וברמת המדיניות המקומית. בנוסף, עבודה זו מציעה דרכים להנחת בסיס ראשוני לאיפיון תמונת השימוש העירוני החוזר במרחבים עירוניים בישראל.

במסגרת זאת מוצגת טיפולוגיה הכוללת מספר פרמטרים עיקריים שזוהו במהלך המחקר ומבטאת את המדיניות העולמית והמקומית כלפי שימוש עירוני חוזר, והמאפיינים המקומיים (הפיזיים והתכנוניים), כפי שמשתקפים ברכיבים עירוניים שונים. בהמשך מוצגת קופסה מורפולוגית הבנויה כטבלה אשר מאפשרת סיווג תהליכי שימוש עירוני חוזר ואיפיון רב מימדי לפי פרמטרים רבים. 

ההקשר הסביבתי, המרכזי בעבודה זו, הוא רעיון חדש יחסית ורלבנטי בתקופה זו. מספר טענות עיקריות הקשורות בנושאי עיר וסביבה עכשוויים עומדות בבסיס עבודה זו: האחת היא כי השימוש בקרקע לטובת בניה חדשה על חשבון שטחים שאינם בנויים נעשה במדינות רבות באופן בזבזני, על אף ששטחים אלה הינם משאב מוגבל. שימוש בזבזני בקרקע עלול לגרום לתופעות עירוניות וסביבתיות בלתי רצויות כגון זחילה עירונית ופגיעה במערכות אקולוגיות. בנוסף, הבניה חדשה מגבירה את צריכת המשאבים הטבעיים. מן הצד השני, עומדת הטענה כי הסביבה הבנויה הינה משאב מוגבל;

משאב פיזי וחברתי-תרבותי גם יחד, הקיים ברקמה העירונית ובמרחבים עירוניים העומדים בפני לחצי בניה ופיתוח ולעיתים הרס נרחב. המחקר מציע כי השימוש העירוני החוזר, כאסטרטגיה לפעולה, ישולב בתהליכי תכנון כחלק מפיתוח בר קיימא, כמענה לתופעות סביבתיות ועירוניות לעיל, ויאפשר המשך פיתוחה של העיר נוכח האילוצים הסביבתיים והרצון שלא לבנות בניה חדשה על שטחים שאינם בנויים, ובאופן שלא יפגע במרקם הפיזי והאנושי העירוני.

אירוסולים מזיהום אוויר בדומה לאירוסולים ממקורות טבעיים משפיעים על בריאותינו, סביבתנו וכן על האקלים ברמה מקומית וגלובלית. השפעה של אירוסולים מזיהום אוויר על יצירת עננים ומשקעים מעננים המכילים רק טיפות מים מובנת די טוב. מנגד, ההשפעה של אירוסולים מזיהום אוויר על יכולת יצירת עננים ומשקעים בעננים המכילים קרח מובנת באופן חלקי בלבד. הקרח נוצר בעננים על ידי נוקליאציה של חלקיקים מסוימים הנקראים גרעיני קרח. ריכוזם קטן בהרבה מסה"כ כל האירוסולים המצויים באוויר ואף מריכוז גרעיני ההתעבות (האחראים ליצירת טיפות הענן). במקרים רבים ריכוזם באוויר משפיע על אפקטיביות יצירת הגשם. גרעיני הקרח משתנים ממקום למקום ומעונה לעונה. נכון להיום יש עדיין חוסר וודאות רבה לגבי המקור שלהם וריכוזם בנוסף לחוסר היכולת לאפיין את סוג הנוקליאציה דרכה הם יוצרים קרח בענן.

מטרת מחקר זה הייתה להבין טוב יותר את תפקידים של גרעיני הקרח באזור מזרח הים התיכון (בישראל) ולזהות את המקורות הטבעיים והאנתרופוגניים שיכולים להשפיע על ריכוזם. בעבודה זו נבחנו השינויים הזמניים של גרעיני הקרח בהקשר למאפייני האירוסולים ומקורם. הריכוז והאפקטיביות של גרעיני הקרח (בטמפרטורות וערכי רוויות שונות בתהליכי נוקליאציה הטרוגנית כדפוזיציה, התעבות וקפיאת טיפות) נמדדו ע"י מכשיר ה- FRIDGE-TAU(FRankfurt Ice-(nuclei Deposition freezinG Experiment, the Tel Aviv University version בטמפרטורות שונות  (מ-8ºC  עד -23ºC) ובערכי רוויה ביחס למים ((Sw 0.88-1 וקרח (Si of 1-1.25) שונים.

בעבודה זו נמצא כי מדידה של גרעיני קרח על גבי פילטרים, שהייתה נפוצה מאוד בעבר, מודדת ריכוזים נמוכים יותר של גרעיני קרח מאלו הקיימים באמת באוויר וזאת בשל השפעה שלילית של שמן הסיליקון ששימש לשיפור המגע התרמי בין הפילטר והמשטח הקר מתחתיו. השימוש ב- Electrostatic Aerosol Collector (EAC) לאיסוף האירוסולים על גבי משטח סיליקון נמצא כאפקטיבי מאוד. ריכוז גרעיני הקרח שנאסף על משטח הסיליקון נמצא גבוה בסדר גודל אחד מזה שנמדד על גבי הפילטרים. ריכוז גרעיני הקרח שנמדדו על גבי הסיליקון נמצאו דומים לריכוז גרעיני הקרח שנמדדו במכשירים אחרים, עבור התפלגות גדלים וריכוז אירוסולים ידועים.