עבודה זו עוסקת בחקר מאבק סביבתי מקומי, המאבק נגד בניית חניון בגן הציבורי "גן הקופים" ברמת גן, מתוך מטרה לבדוק מה הם התנאים להתהוות מאבק סביבתי מקומי מוצלח.
המחקר יוצא מתוך נקודת הנחה כי מידת הצלחתו של מאבק סביבתי מקומי תלויה בגורמים מבניים נסיבתיים ובתנאים תרבותיים עם דגש על אופן התגייסות הקהילה למאבק. ההשערה היא כי אופן התגייסות הקהילה למאבק תלויה בגורם הבניית הזהות הסביבתית בקרב הפעילים ובמידת ההטמעה של "ארגז כלים" (Swidler 1986) המנחה לפעולה.
לשם בחינת הנתונים המבניים נעשתה בדיקה של התנאים הגיאוגרפיים והנסיבתיים אשר הובילו להתפתחות המאבק. לאחר מכן נבחנו המוטיבציות האישיות והדינאמיקה הקבוצתית שהובילו ליצירת תשתית של התגייסות למאבק, זאת באמצעות שבעה ראיונות עומק עם משתתפי המאבק המרכזיים שהשתייכו לשלוש קבוצות: תושבי המקום, עובדי החברה להגנת הטבע, ופוליטיקאים מקומיים. בין היתר, נבחנו יחסי הגומלין בין הקבוצות השונות שהשתתפו במאבק, משום שיחסים אלו נתגלו כמורכבים יותר מתחת לפני השטח.
על מנת לבדוק את התנאים המבניים להתפתחות מאבק סביבתי, בחרתי לסקור תחילה קונפליקטים תכנוניים עירוניים תוך התמקדות בנושא השטחים הציבוריים הפתוחים. לאחר מכן, עמדתי על מאפייניהן של תנועות לשינוי חברתי, ועל היסטוריית המחקר בתחום. בהמשך סקרתי היפותזות העוסקות בהבניה התרבותית של עמדות ונטיות לפעולה, אשר עזרו לי לענות על השאלה מה גורם לאנשים להתגייס למאבק סביבתי. לבסוף סקרתי בקצרה את המצב בישראל הנוגע לקונפליקטים סביבתיים דומים ולתנועה הסביבתית בישראל תוך מתן דגש על התארגנויות מקומיות.
ההיבטים המבניים להתפתחות המאבק הסביבתי נגד בניית חניון בגן הציבורי "גן הקופים" גובשו על פי מספר קריטריונים ובהם כמות שטחים פתוחים אל מול הצורך בחניות, מידת נחיצות החניון, מידת שיתוף הציבור בתוכנית, יחסי גודל ופערים חברתיים בין מרחב גיאוגרפי נפגע לנהנה, ועוצמת עוצמת המפגע הסביבתי אל מול היקף האוכלוסייה (Roo, 2000). מניתוח המדדים המבניים עלה שההיבטים המבניים של נחיצות שטחים פתוחים אל מול הצורך בחניון והעיתוי המיוחד של שנת בחירות היו דומיננטיים בהתהוות מאבק סביבתי במרחב זה.
ניתוח הראיונות היה מורכב ונעשה באמצעות חקר השיח. חקר השיח כלל בחינה של דרכי ניהול הרושם בהשראת מושג ה"ביצועים" של גופמן (גופמן, 1980 [1959]), שיחזור תמות וערכים מן הדיבור, על פי ג'י (Gee, 1996), ובחינת המיקום העצמי, סימון מעורבות והסתייגות והדיפת שיפוטים על פי סנואו ואנדרסון (Snow and Anderson. 1987), והאנט מילר (Hunt and Miller, 1994), ואחרים.
ממצאי ניתוח הראיונות הראו כי המוטיבציה העיקרית של התושבים להילחם עבור הגן הייתה תחושת קיפוח עמוקה ויריבות חברתית ולאו דווקא ערכים סביבתיים אידיאולוגיים. בנוסף, בלט כי השתתפות במאבק סביבתי תורמת להבניית זהות אקטיביסטית אשר נוצרת מתהליך העצמה אישי וקהילתי. אמנם, ניכר חוסר תקשורת בין הקהילות השונות שהשתתפו במאבק ויחסים אינסטרומנטליים ובלתי מספקים ואף תחרות בין הקבוצה "המקצוענית" (החלה"ט) לקהילה, אך על אף פיצול הכוחות, נראה שתהליך הזהות האישי של כמה מאנשי המפתח והתבלטות מנהיג כריזמטי פעלו כגורמים המשמשים מניע חזק לפעולה.
מהממצאים עולה כי הסיבות להצלחת מאבק סביבתי תלויות הן בגורמים נסיבתיים כמו תנאים גיאוגרפיים ועיתוי מתאים, והן במאפיינים קבוצתיים כמו הבנייה של מנהיג כריזמטי המתמסר לנושא וחלוקת תפקידים בתוך הצוות המוביל. התנאי החשוב ביותר שעלה הוא המוטיבציה להתגייסות הקהילתית. מוטיבציה זו נבעה במאבק זה מתחושת הפגיעה של התושבים והתעצמה על ידי הסולידריות שהתגבשה בשכונה תוך כדי המאבק ושהעניקה ערך עצמי והון חברתי למשתתפיה.
מסקנות אופרטיביות לעתיד העשויות לעלות מן המחקר הן שלשם הצלחת מאבק סביבתי מקומי יש צורך שהנאבקים המרכזיים יהיו אלה העשויים להיפגע באופן ישיר מהקונפליקט שסביבו ניסוב המאבק, ולא בהכרח פגיעה חומרית דווקא, משום שתחושת הקיפוח מהווה דחף מרכזי להתעצמות עבודת הזהות, הכרוכה בהתגייסות למאבק. לפיכך שתי מוטיבציות חשובות נוספת שגוברות בזמן ההשתתפות הן תהליך ההעצמה שאותו חווים הנאבקים, ותחושת הסולידריות הפנים קבוצתית. על כן ארגונים או קבוצות הרוצים ליזום מאבק סביבתי צריכים לקחת זאת בחשבון ולפתח את תהליך ההעצמה של המשתתפים ואת תחושת הסולידריות ביניהם.
יחד עם זאת, על מנת שמאבק סביבתי מקומי ישפיע על משתתפיו ויגרום למעורבות סביבתית עמוקה יותר גם בתחומים אחרים שלא נוגעים לנושא המקומי הספציפי, יש צורך ביחס מתקשר יותר בין הקהילות השונות המשתתפות במאבק (ארגונים סביבתיים ומפלגות מקומיות) באמצעות קשר ארוך טווח ולא נקודתי לגופו של מאבק. כמו כן, נדרשת הבנת המניעים העמוקים של התושבים מצדם של הארגונים הסביבתיים על מנת שניתן יהיה לשתף איתם פעולה באופן מעמיק יותר, וששיתוף הפעולה יהיה על בסיס יציב שיאפשר הפנמה של הביטוס סביבתי.
