שימוש בסכרים למטרות פוליטיות - אתיופיה כמקרה בוחן

התלות של המין האנושי במים לצורך מחייתו מטמיע כוח פוליטי רב ביכולת לשלוט ולנצל את המים בעזרת סכרים ומערכות הובלה של מים. היכולת לנתב את מקור המים בהתאם לאינטרסים של השלטון איפשר לאימפריות הגדולות לאורך ההיסטוריה של המין האנושי, ממסופוטמיה ועד ארצות הברית של ימינו, לשלוט בשטחים רחבים ואוכלוסיות מרובות. על רקע שינויי האקלים העולמים והזיהום המתמשך של מקורות המים על ידי פעילויות המין האנושי בעידן המודרני, כמויות המים הנקיים נמצאת בירידה.

לעומת זאת, הגידול באוכלוסייה העולמית לצד העלייה ברמת החיים ברבות מן המדינות המתפתחות, מגדילים את הביקוש למים ומוצרים נלווים. כתוצאה מתהליכים אילו לצד השיפורים ההנדסיים וטכנולוגיים שמאפשרים להוביל מים למרחקים עצומים ולהפיק חשמל, הכוח החברתי, כלכלי ופוליטי הטמון בשליטה וניהול של משק המים בעידן המודרני רק גובר.

עבודה זאת בוחנת את ההשלכות הפוליטיות האפשריות של מדיניות המים של השלטון האתיופי ובמרכזה תוכנית הסכרים הנבנים במדינה. מאז שהקיסר מנליק השני (Menelik II) וצבאו כבשו את האדמות בדרום המדינה בסוף המאה ה-19, אתיופיה נמצאת בתהליך מתמשך של בניין מדינה במסגרתו השלטונות השונים מבקשים לבסס את שליטתם על אדמות אילו באמצעות שורה של תוכניות שלטוניות שונות. אתיופיה כמדינה אינה סובלת ממחסור במים, עם זאת החלוקה הגיאוגרפית-אקלימית של המדינה יוצרת אזורים מרובי גשמים לצד אזורים יבשים. המחסור בתשתיות אגירה והובלה של מים במדינה והתבססות ענף החקלאות על פרקטיקות חקלאיות המבוססות על השקיה ממי גשמים, הביאו להשפעות ישירות על הפריון החקלאי כמו גם על הנגישות של תושבי המדינה למים נקיים ותשתיות סניטציה. בכדי להגדיל את כמות התוצר החקלאי ולשפר את הנגישות למים מוביל השלטון האתיופי בעשור האחרון תוכנית פיתוח של משק המים במדינה במסגרתה נבנים עשרות סכרים בינוניים-גדולים בנהרות השונים במטרה לעצור ולאגור את המים בטרם הם זורמים במורד הנהרות למדינות שכנות.

הטענה של עבודה זו היא שלהשפעות הכלכליות והחברתיות הרבות של הסכרים הנבנים באתיופיה מתווספות השפעות פוליטיות. הסכרים מאפשרים לשלטון האתיופי להרחיב את נוכחותו באדמות בפריפריה תוך כדי יצירת תלות של האוכלוסיות המקומיות בתשתיות המים והחשמל שהשלטון מספק ושילובם בכלכלת המדינה. התוצאה של תהליכים אילו הינה ביסוס נוכחותו של השלטון המרכזי באדמות הרחוקות מאזורי ההשפעה המרכזיים שלו.