אקולוגיה של קמפוס אוניברסיטת תל-אביב כמודל למרחב העירוני - היבטים של צמחייה ונוחות אקלימית

המרחב העירוני הנו בית גידול מעשה ידי אדם שעוצב במטרה לענות על צורכי אוכלוסייתו. קמפוס האוניברסיטה מהווה מודל למרחב העירוני והמחקר שלהלן בא לברר את התאמתו לצרכי אוכלוסיית הקמפוס. מרבית הצמחייה בנוף העירוני הינה בחירה ישירה של האדם כתוצאה מתפיסות תרבותיות, אסתטיות וצווי אופנה.

במחקר זה באים לידי ביטוי שני היבטים של הצמחייה בעיר: השפעתה על בריאות האדם ונוחותו (אלרגניות) ותרומתה לשיפור האקלים העירוני. לשם כך בוצעו המדידות הבאות: ניטור אויר וזיהוי גרגרי אבקה ונבגים באוויר הקמפוס, על מנת לבחון את הסיכון האלרגני בו. כמו כן, נדגמו תנאי האקלים במיקומים נוספים ברחבי הקמפוס. בנוסף, ערכנו סקר נוחות אקלימית ואלרגיה.

הממצאים מראים כי הסיכון האלרגני בקמפוס מושפע מהרכב הצמחייה בו, אך גם מצמחייה המצויה הרחק בקרבת החוף וקיים בעיקר בחודשים פברואר-אפריל ובסתיו, בהתאם למועדי הפריחה של המינים לעיל וריכוזם. על אף ריבוי המדשאות בקמפוס ריכוז אבקת הדגניים עבר את סף הסיכון האלרגני בחודשי האביב בלבד. עוד נמצא כי האוכלוסייה האלרגית מהווה כ- 10% מאוכלוסיית הקמפוס. מידת ההפרעה בסביבת הקמפוס אינה רבה מבחינה זו למרביתה. מבחינת נוחות, סוגי הצמחייה השונים וריכוזם יצרו ברחבי הקמפוס תנאים שונים, באזורי המדשאות נמצאה התנהגות אקלימית אופיינית לדשא (התחממות מהירה ביום, התקררות בלילה ולחות יחסית גבוהה), אך הנוחות הייתה טובה יותר דווקא באזור המדשאה החשופה לשמש הודות לשכיחות הרוח בה. המדשאה המוצלת עצי תמר לעומת זאת, נמצאה פחות נעימה לשהות. בשל הצל החלקי חודרת השמש ומחממת את שטח הדשא, חופת עצי התמר כולאת את הקרינה המוחזרת והלחות הגבוהה. כמו כן, נמצאה התנהגות אקלימית של אי-חום עירוני באזור המעבר בין המבנים אשר מוצל עצי פיקוס. בניצב לאוניברסיטה בכיוון מערב- מזרח רחוב המשמש כקניון המוליך אויר קר ולח מן החוף בשעות היום.

הודות לשימור המרחב הגיאומטרי של הרחוב והמיקום הטופוגרפי הגבוה של האוניברסיטה, נשמר מעבר בריזת הים התורמת רבות לנוחות האקלימית בקמפוס.