מערכות חקלאיות כאזורי חיץ ומסדרונות אקולוגיים: שימור מגוון ביולוגי באזורים חקלאיים

אחת השאלות החשובות ביותר לעתיד המגוון הביולוגי בעולם, היא כיצד ניתן לאזן בין הדרישות הגדלות לתוצרת חקלאית מזה, ובין הצורך לשמור על בתי הגידול הטבעיים ועל החיוניות של המערכות האקולוגיות מזה. המגוון הביולוגי באזורים חקלאיים חיוני לקיימות ארוכת טווח של המערכות החקלאיות,  משום שהוא מספק למערכות החקלאיות מגוון של שירותים אקולוגיים, ובהם ויסות נגר וסחף, פירוק פסולת אורגנית ומיחזור של חומרי הזנה, שירותי האבקה ובקרת מזיקים.

למרות שאין כיום ספק לגבי חשיבות המגוון הביולוגי לקיימות של המערכות החקלאיות, החקלאות המתועשת מוסיפה להיות גורם מניע מרכזי בפגיעה המתמשכת במגוון הביולוגי. נופים חקלאיים בעולם ובישראל עוברים תהליכי תיעוש ואינטנסיפיקציה, או נמצאים במגמה של נטישה והסבה לשימושי קרקע חלופיים. תהליכים אלה מגבירים את קיטוע השטחים הטבעיים, פוגעים במגוון הביולוגי, ומאיצים תהליכי הידרדרות בתפקוד של מערכות אקולוגיות. 

במדינות רבות בעולם, הכרה בחשיבות של שימור המגוון הביולוגי באזורים חקלאיים מתורגמת לשינויים במדיניות החקלאית. באירופה, למשל, נעשה שימוש בתמריצים כלכליים כדי לעודד אספקת שירותים אקולוגיים רצויים במרחבים חקלאיים. כמו כן, נופים חקלאיים ערכיים לשימור המערכות האקולוגיות (High Nature Value Farmlands - HNVs) מוכללים ברשת האזורים המוגנים וזוכים להגנה סטטוטורית. בישראל, לעומת זאת, במדיניות התכנון הלאומית הנוכחית לא קיימים קריטריונים אקולוגיים לאבחנה בין ערכם הציבורי של אזורים חקלאיים שונים, והמדיניות החקלאית אינה מכוונת לעידוד אספקת שירותים אקולוגיים ושימור משאבי טבע בנופים החקלאיים. מצב זה מאפיין מדינות רבות באגן הים התיכון.

המחקר נועד לבדוק מהן ההשפעות של סוגים שונים של חקלאות, ושל מגמות אינטנסיפיקציה של החקלאות על המגוון הביולוגי באזורים ים-תיכוניים ערכיים לשמירת טבע; לאפיין את הדרך לתת מענה למתח בין דרישות החקלאים לבין דרישות שמירת הטבע באזורים אלו; ולהעריך באיזו מידה כלי מדיניות המופעלים כיום בעולם, כמו תשלומים עבור אספקת שירותים אקולוגיים, מתאימים להנעת המגמות החקלאיות הרצויות לשימור טבע באזור שפלת יהודה. המחקר נערך בחבל עדולם בשפלת יהודה, המהווה צומת מפגש לפאונה ופלורה מאזורים פיטוגיאוגרפיים שונים -  ולכן מאופיין במגוון ביולוגי גבוה וייחודי. חבל עדולם משמש במחקר הזה כמקרה בוחן המייצג אזור ים-תיכוני ערכי לשימור המערכות האקולוגיות, שבו מתקיים פסיפס של שימושי קרקע טבעיים וחקלאיים האופייני לאזורים ים-תיכוניים.

המחקר נועד לענות על שלוש שאלות מרכזיות, הכרוכות זו בזו. הראשונה, עד כמה הממשק החקלאי הקיים כיום בעדולם מתאים, מבחינה אקולוגית, לתמיכה בשימור מגוון פרוקי רגליים קרקעיים (חיפושיות ועכבישים); השנייה, מהם הכוחות המניעים המשפיעים על שימושי הקרקע במרחב הכפרי בעדולם; והשלישית, מהם הפערים בין העמדות שחקלאי האזור מבטאים לגבי עתיד החקלאות באזור, ובין הממשק החקלאי הרצוי מבחינה אקולוגית. 

זהו מחקר בין תחומי, המשלב  בין מחקר אקולוגי - על דגמים במבנה החברה של פרוקי רגליים (חיפושיות ועכבישים) בשפלת יהודה, לבין מחקר במדיניות סביבתית - על הפער בין המדיניות החקלאית הקיימת לבין המדיניות החקלאית הדרושה לשימור המגוון הביולוגי באזורים חקלאיים בישראל בכלל, ובשפלת יהודה בפרט. על מנת לענות על שאלות המחקר, בחרתי לערוך את העבודה בשלושה חלקים: חלק המייחס למחקר האקולוגי, חלק הבוחן את המדיניות החקלאית, וחלק המציע מתווה ליישום מסקנות המחקר.