ניתוח זרימת חומרים במערכת הפסולת האלקטרונית הישראלית

הסטודנט: לב רוזנשטיין
מנחים: ד"ר ורד בלאס וד"ר יעקב גארב

פסולת אלקטרונית הינה פסולת שמקורה במכשירים חשמליים ואלקטרוניים שיצאו מכלל שימוש. פסולת זו מכילה לעיתים חומרים מסוכנים כך שטיפול לקוי בה עלול לגרום לנזקים סביבתיים ובריאותיים. כמו כן בפסולת זאת קיימים לעיתים רבות חומרים יקרי ערך אשר השבתם יכול לחסוך את ההשפעות הסביבתיות של הפקת חומרים אלו מחומרים בתוליים. על מנת לאמוד את היקף המפגע הסביבתי שמהווה הפסולת האלקטרונית ולגבש מדיניות טיפול מיטבית, ישנו צורך להבין לעומק את כמותם ומיקומם של אותם מכשירים חשמליים ואלקטרוניים במהלך מחזור חייהם ולאן הם מגיעים לאחר יציאתם משימוש. כמות הפסולת האלקטרונית המיוצרת בישראל מדי שנה גבוהה מן ההערכות המקובלות, מכשירים רבים נאגרים בבתי התושבים ואחוז ניכר מהם מגיע לאיסוף ופירוק בלתי מוסדר או מפוקח. למרות החקיקה האחרונה שתכנס לתוקף ב-2014, בישראל חסר ניתוח כמותי מעמיק בנושא אשר יוכל להוות בסיס לקביעת מדיניות מיחזור, למזער השפעות שליליות של החומרים הרעילים ולמקסם את ההשבה של חומרים בעלי ערך מהפסולת.

 

בעבודה זו נעשתה בחינה של מערכת הפסולת האלקטרונית בישראל באמצעות מתודולוגיה של ניתוח תזרים חומרים (Material Flow Analysis), שיטת ניתוח מקובלת בתחום האקולוגיה התעשייתית לבחינת מערכות ניהול וטיפול בפסולת מוצקה. ניתוח שיטתי זה בוחן את נתוני הקלט (input), המצבורים (stocks) ונתוני הפלט (output) של חומר מסוים בתוך המערכת הנבחנת. מתוך השוואה של כלל הנתונים, מתקבלת תמונה של מצב אותו החומר בזמן ובמרחב המוגדרים. מתוך כך, ניתן להסיק מסקנות לגבי יעילות התהליך והמערכת כולה ולהמליץ על צעדים לשיפור וייעול התיפקוד.

 

הניתוח בוצע בהדגמה על חמישה מכשירים- טלויזיות (CRT ובעלי מסך שטוח), מזגנים, מקררים, מחשבים (נייח ונייד) וטלפונים סלולריים (מעתה מכשירי TARC) המהווים קבוצת מכשירים אינדיקטיבית למגוון המכשירים הרחב המרכיב את זרם הפסולת האלקטרונית כשגבולות המערכת הנם גבולות מדינת ישראל ובטווח זמן של שנת 2012. לצורך ביצוע הניתוח נאספו נתונים ממגוון מקורות מידע בהתאם לשלבים השונים ב"חייו" של כל מכשיר מרגע כניסתו לשוק הישראלי ועד יציאתו. מידע אודות כניסת המכשירים לשוק נאסף בעיקר מנתוני רשויות המסים של ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וראיונות עם אנשים הפעילים בתחום. מידע אודות כמות המכשירים הנמצאים בשימוש, כמות המכשירים המצויים באחסון בבתים, אורך זמן השימוש במכשירים ומאפייני ההיפטרות מהמכשירים בתום השימוש נאסף על ידי ביצוע סקר בקרב מדגם מייצג של משקי בית בישראל ומידע אודות כמות המכשירים היוצאים משימוש חושב על בסיס נתוני היבוא ומאפייני השימוש במכשירים.

 

מתוצאות המחקר עולה כי בשנת 2012 71,866 טון מכשירי TARC יצאו משימוש, משקל הגבוה במעט ממשקל המכשירים שנכנסו לשוק. זאת בעקבות מגמה של מזעור מכשירים והחלפה של מכשירים במכשירים תחליפיים קטנים יותר. בעיקר יציאה של טלוויזיות CRT שעדיין היו בשימוש כשאינם נכנסים עוד כמכשירים חדשים למערכת ויציאתם של מחשבים נייחים וניידים אשר מוחלפים על ידי מחשבים ניידים ומחשבי לוח (טבלטים) בהתאמה.

 

מתוך המכשירים אשר יצאו משימוש, יותר ממחציתם יצאו אל זרם הפסולת, אם למיחזור ואם להטמנה כשהיתר אוכסנו בבתים או נמכרו לשימוש חוזר (13% ו-37% בהתאמה). מתוך המכשירים אשר יצאו משימוש ונותבו אל זרם הפסולת (מעתה פסולת אלקטרונית) בוצעה הבחנה בין מכשירים אשר נאספים על ידי גורמים רשמיים ומוסדרים לבין אלו הנאספים על ידי אספנים בלתי רשמיים. על פי התוצאות, 28% מהפסולת נאספו באופן מוסדר במבצעי טרייד אין או על ידי הרשויות המוניציפאליות וחברות המחזור, 49% נאספו באופן בלתי מוסדר על ידי מכירה לאספנים קטנים או השארה ברחוב לצד הפח ו-23% הגיעו ישירות להטמנה. מתוך בחינת המערכת ושיחות עם גורמים הפועלים בה עולה מן המחקר כי מבחינה כלכלית אין חשיבות כיום לצורת האיסוף- אם מוסדר או בלתי מוסדר שכן בסופו של דבר החומרים בעלי הערך מגיעים אל אותם הערוצים אך מבחינה סביבתית ישנו הבדל מהותי המתבטא באופן שבו המכשירים מטופלים, סוגי המכשירים אשר נאספים וגורלם של חומרים מזיקים הנמצאים בהם.

 

מבחינה סביבתית עולה מן המחקר כי על ידי מיחזור הזהב מהטלפונים הסלולריים הנמצאים באחסון במשקי הבית קיים פוטנציאל לחיסכון של מעל 5,000 טון Co2, 55,760 ג'יגהג'אול אנרגיה, 72,500 טון מים ויותר מ-354 אלף טון פסולת מוצקה. בנוסף נותחו כמותם של מתכות כבדות הנמצאים במכשירים נבחרים היוצאים משימוש. כך עולה כי מחשבים ניידים אשר יצאו משימוש בשנת 2012 מכילים בין היתר מעל 500 ק"ג בדיל, 25 ק"ג כרומיום, 9.1 טון עופרת, 1.7 טון ניקל ו- 1.1 טון אבץ.

 

בהמשך נבחנה המשמעות הכלכלית של תפקוד המערכת במצבו הנוכחי על ידי בחינת זרימות המתכות היקרות (בעיקר זהב, כסף פלדיום ונחושת) המוכלות במחשבים ניידים וטלפונים ניידים. תוצאות הניתוח מראות כי שווי המתכות היקרות המצויות במכשירים הללו אשר נמצאים באחסון במשקי הבית הנו 2,174,426$ ו-17,558,860$ בהתאמה. ושווי המתכות המגיעות להטמנה במחשבים ניידים וטלפונים ניידים הנו 792,454$ ו-225,537$ בהתאמה. בחיבור של שני סוגי המכשירים יוצא כי עשרים מיליון דולר יושבים באחסון במשקי הבית רק במחשבים ניידים וטלפונים סלולריים ומיליון דולר נזרקים להטמנה, כל שנה. 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
Developed by
UI/UX Basch_Interactive