ליברליזם, סביבה ורגולציות סביבתיות: כיצד יתכן ליברליזם סביבתי?

נקודת המוצא של המחקר היא ביקורת סביבתית אשר הוטחה כנגד המחשבה הליברלית. לפי ביקורת זו, הנחות בסיסיות, ערכים ועקרונות של הליברליזם - כגון הנחת האינדיבידואליזם, מרכזיות החירות, והעיקרון לפיו המדינה צריכה להיות ניטראלית ומינימאלית - מציבים את הליברליזם כתיאוריה של מוסר מדיני שהינה אנטי-סביבתית. על פי הביקורת, החשיבה הליברלית השרישה הכחשה של היבטים אקולוגים וסביבתיים בחיינו, היא מהווה גורם דומיננטי להרס הסביבה, ואף גורם מרכזי למשבר האקולוגי כולו. מבחינה פילוסופית, כך נטען, תורת המדינה הליברלית אינה מאפשרת לדמוקרטיה הליברלית להגן באופן אפקטיבי על הסביבה. מדובר בביקורת חשובה היות והיא ממקדת את תשומת הלב בקשר וביחס שבין ליברליזם לסביבה, באתגר שבבחינת רגישותו הסביבתית של הליברליזם, ובצורך למפות את היחס בין התיאוריות הליברליות השונות לבין תחום הרגולציות הסביבתיות.

המחקר בוחן את הביקורת ביחס לשלוש תיאוריות ליברליות מרכזיות אשר פותחו מאז שנות השבעים של המאה העשרים ועד ימינו: (1) התיאוריה הפרפקציוניסטית-ליברלית; (2) התיאוריה הליברלית של ג'ון רולס; ו- (3). התיאוריה הליברטריאנית (שהינה תיאוריה בעלת שורשים ליברליים). תיאוריות אלה לא התמקדו במיוחד בתחום הסביבתי וניתן לומר כי הן כמעט התעלמו מההתפתחות במודעות הסביבתית. בכל זאת, מחקרי מראה כי בדרך כלל הביקורת הסביבתית כלפיהן אינה מוצדקת ומציע פרשנות סביבתית שלהן. כמו כן, המחקר מצביע על תשתית פילוסופית הנמצאת בתיאוריות אלה המצדיקה רגולציה מטעם המדינה להגנה על הסביבה (הגעתי למסקנה זו גם לגבי התיאוריה הליברטריאנית, המאופיינת בהתנגדותה לרגולציה).

עתה עולה השאלה לאילו תפיסות של מדיניות סביבתית ועמדות בתחום הרגולציות הסביבתיות כל אחת מתיאוריות הנ"ל מובילה. מדובר בשאלה מורכבת היות וישנם כלים משפטיים ורגולטורים שונים להתמודדות עם בעיות סביבה. השימוש בהם מצריך חשיבה מעמיקה והתמודדות עם שאלות סבוכות ומורכבות. למשל, יש להחליט אילו חוקים סביבתיים לחוקק, באילו אמצעים וכלים רגולטורים לעשות שימוש, איזו מדיניות סביבתית להנהיג, ועוד. בבסיס תכנונם וניסוחם של חוקים סביבתיים קונקרטיים עומדות שיטות ותיאוריות שונות, וכן מגוון כלים מתחום הרגולציה הסביבתית. מטרתו הבסיסית של תחום זה היא לצמצם את המשך הפגיעה באיכות הסביבה, להגן עליה ואף לשפרה, אך אין תמימות דעים בקרב הסביבתנים באשר לדרכי הפעולה בהן יש לנקוט, ובמקרים קונקרטיים רבים לא ברור אילו דרכי פעולה ישיגו את התוצאות הסביבתיות הטובות ביותר. מבחינה סביבתית לכל אחד מהכלים וההסדרים הרגולטורים השונים יתרונות וחסרונות, תומכים ומתנגדים.

בנוסף, בחירות בין אפשרויות רגולטוריות שונות מגלמות בחובן גם שיפוטים ערכיים ויש להן השלכות בענייני צדק סביבתי וחלוקתי. הבחירה ביניהן אינה סביבתית גרידא, והיא טומנת בחובה היבטים כלכליים, חברתיים, פוליטיים ואתיים ומהווה כר עשייה בו נפגשים שיקולים מהתחום הסביבתי עם שיקולים מתחום המוסריות הפוליטית. לכן, קיימות לגביהן גם מחלוקות הנובעות מתפיסות שונות של מוסריות פוליטית ותפקיד המדינה.

מנקודת מבט ליברלית, במקרים רבים לא ברור מה אמורה להיות עמדתו של הליברל במחלוקות בענייני סביבה כך שתהיה קוהרנטית עם תפיסת עולמו. אי בהירות זו מתקיימת לגבי תפיסות ליברליות שונות, וכל אחת מהן עשויה להוביל לעמדות שונות בענייני סביבה (או לעמדות דומות מנימוקים שונים). מכאן, המחקר בוחן מהו היחס המתבקש משלוש התיאוריות הליברליות שהוזכרו לעיל כלפי שלוש קטגוריות בסיסיות של רגולציה סביבתית: (1) רגולציה של תקנים אחידים; (2) אמצעים פיסקאליים (מיסוי ירוק); ו- (3) אמצעי שוק (שווקי זיהום). כמו כן, כל אחת מהתיאוריות הליברליות הנ"ל נבחנת מול שני כלי מדיניות מרכזיים מתחום הרגולציה הסביבתית אשר אינם מהווים סוגים של רגולציה בעצמם. כלים אלה הינם: (1) ניתוחי עלות-תועלת; ו- (2) ניתוחי ישימות.

הפרשנות הסביבתית שהמחקר מציע לשלושת התיאוריות האמורות ובחינת היחס העולה מהן לנושאים הנזכרים מתחום הרגולציה הסביבתית תספק מעין מפת התמצאות בסיסית אשר תאיר את התיאוריות הליברליות מנקודת מבט סביבתית, ואת תחום הרגולציות הסביבתיות מנקודות מבט ליברליות שונות. בחינה כזו של היחס בין התשתית התיאורטית מתחום המוסריות הפוליטית הליברלית לתחום הסביבתי תוכל לסייע לליברלים בגיבוש עמדותיהם ביחס לנושאים סביבתיים ולגבי אפשרויות שונות של עשייה סביבתית.