קשר בין העיר לים -בחינת ארגון מרחב הגבול בין העיר לים בתל-אביב

עבודה זו עוסקת בממשק בין העיר לים. חיזוק הקשרים בין המשאבים הטבעיים, קרי החוף והים, והרקמה העירונית, ומניעת בעיית קיטוע הרצף ביניהם (הקיימת בערי חוף רבות בעולם), מהווה אתגר גדול ביותר בפיתוח ערי החוף. רוב המחקרים העוסקים בערי חוף בחנו התחדשות העירונית של החזית הימית ותכנון מחדש של המרחב הציבורי בקרבת הים. זאת, תוך התמקדות באתגרים מנהליים, תכנוניים ועיצוביים של הפיתוח העירוני ברובעים חדשים שנוצרו במרחב הסמוך לים בעקבות פינויו משימושים תעשייתיים. מחקר זה מתייחס אל מרחב הגבול בין העיר לים כאל אלמנט המורכב ממאפיינים פיזיים כמו גם מפעילות אנושית. המחקר מאתגר גישה פוסט-מודרנית הרווחת במחקרים קודמים באמצעות חקר ארגון מרחב התווך בין העיר לים משתי נקודות מבט – פרספקטיבת העיצוב העירוני ותיאוריית המורכבות. גישה זו מציעה הבנה של הממשק בין העיר לים כתכונה מתהווה של מרחב הגבול, ולא ככזו המעוצבת ישירות על ידי פעולות תכנון ועיצוב עירוני. בכך, היא מאפשרת לגבש עקרונות 'מחוללים' וכלים, אשר מעודדים היווצרות ממשק מחבר בין העיר לים.

התווך בין העיר לים מהווה סביבה לפעילויות רבות ומגוונות, כגון פנאי, נופש, מגורים, אינטראקציה עם חברים ובני משפחה, בילוי במסעדות, קניות, פעילות נדל"ן ועוד. על כן הוא נמצא בתהליך שינוי מתמיד. הסתכלות על מרחב זה בפרדיגמת המורכבות מעלה את השאלה אודות יכולתה של פעולה אדריכלית ליצור ממשק מחבר בין עיר לים. בעוד שתיאוריית התכנון המודרנית רואה בארכיטקטורה כלי לשליטה במרחב העירוני, מציע מחקר זה לראות את הפעולה המשותפת של כל הגורמים ("סוכנים") הפועלים בעיר, יחד עם התנאים האורבניים המקומיים, כעשויה להביא להיווצרות קשרים קוהרנטיים בין העיר לים.

הקשר של העיר לים בא לידי ביטוי במורפולוגיה העירונית ובייחוד בצורתו ובארגונו של מרחב הגבול בין העיר לים אשר משקף את האופן בו העיר מתייחסת, מקבלת ומשלבת את הים לתוך המבנה שלה. גבול בין עיר לים, על פי תפיסה זו, הינו מעין ממברנה המאפשרת זרימת חיי יום-יום בין העיר לים. על כן, לארגון מרחב התווך בין העיר לים, כלומר, לאופן בו מרחב זה מתווך בין המצבים הדואליים של העיר והים, ומבטא שינוי במקצב העירוני ובמגוון החוויות שהוא מייצר, עשויה להיות השפעה על אופן בו הוא מתפקד כממשק. זאת על ידי יצירת אינטראקציות בין האדם לסביבה הבנויה והטבעית מחד, ואינטראקציות חברתיות בין אנשים מאידך. מהם מאפייניו המרחביים של הגבול בין העיר לים? באיזה מצבים הגבול הזה מתפקד כממשק מחבר? ומהם הכלים המצויים בידי אדריכלים על מנת ליצור ממשק מחבר בין העיר לים? בשאלות כגון אלו עוסק מחקר זה.