השפעות חברתיות אפשריות של מודלים שונים לתמחור השימוש ברכבים חשמליים

על רקע שינויי האקלים הגלובליים והידלדלות מאגרי הנפט, רכבים חשמליים מהווים את אחת האלטרנטיבות היותר מדוברות לרכבים הקונבנציונליים בעתיד הקרוב, ונמכרים בשנים האחרונות בהיקפים הולכים וגדלים במדינות שונות בעולם, כולל בישראל. לרכבים חשמליים עשויים להיות יתרונות סביבתיים על פני רכבים קונבנציונליים, בהם אפס פליטות ברמה המקומית ופעולה שקטה מאוד, אך מימוש יתרונות אלו תלוי בין השאר באופן השימוש בהם. באותו אופן, רכבים חשמליים המונעים בחשמל זול עשויים להביא לתופעות חברתיות שליליות כהגברת התלות ברכב הפרטי, הגדלת פערים חברתיים, פירבור ועוד.

במסגרת מחקר זה ערכתי סקר על מנת להעריך את ההשפעות של תכניות תשלום שונות בעבור השימוש ברכבים חשמליים בקרב קבוצות שונות באוכלוסיה בישראל. התכניות שהוצעו היו "תכנית בייסליין", בה התשלום הוא פר ק"מ, ואמורה לדמות תכנית תשלום דומה לזו הנהוגה היום ברכבים קונבנציונליים; "תכנית נסיעה ללא הגבלה", שמציעה נסיעה חופשית ללא הגבלה בעבור תשלום חודשי קבוע; ו"תכנית נסיעה מוגבלת", שמציעה את 1000 הק"מ הראשונים בעבור תשלום חודשי קבוע, ותשלום גבוה יותר עבור כל ק"מ נוסף. שאלות לגבי תפיסת התועלת (חיסכון או הפסד כספי) של התכניות השונות, ומדד שהעריך את ההישענות על הרכב פרטי והורכב משאלות הנוגעות להרגלי נסיעה שונים והיחס לאמצעי תחבורה אלטרנטיביים, שימשו להערכת האפקט בכל תכנית, והשוואה בין קבוצות שונות בחברה.

תוצאות הסקר הראו שעצם השימוש במכונית חשמלית, לבדו עשוי להגדיל את השימוש והתלות ברכב הפרטי. תכניות של תשלום חודשי קבוע לנסיעה בלתי מוגבלת מעודדות נסיעה עודפת ומחזקות את ההישענות על הרכב הפרטי, בעיקר בערים קטנות, בדרום, וככל שהנבדק היה צעיר יותר. הגדרת גבול עליון (כמו בתכנית הנסיעה המוגבלת), ביטלה את האפקט של התכנית ללא הגבלה והמשיבים העריכו שיתנהגו בדומה לתכנית הבייסליין. התשלום המוגדל עבור ק"מ עודפים היה אפקטיבי בריסון הנסועה ככל שהמשיב נוסע יותר, ככל שיש בבעלותו יותר רכבים, ואם הוא תושב יישוב קטן או כפרי.

לתוצאות המחקר יש משמעות בעבור קובעי מדיניות בבואם לקבוע רגולציה בתחום שתמקסם את היתרונות הסביבתיים של הרכבים החשמליים ובאותו הזמן תימנע מהחמרת תופעות חברתיות שליליות כגון פירבור והגדלת הפערים בין תושבי המרכז לפריפריה.